ויפלאש (סרט)
 | |
| כרזת הסרט בעברית | |
| בימוי |
דמיאן שאזל  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'ייסון בלאם הלן אסטברוק מישל ליטבק דייוויד לנקסטר |
| תסריט |
דמיאן שאזל |
| עריכה |
טום קרוֹס |
| שחקנים ראשיים |
מיילס טלר ג'יי קיי סימונס פול רייזר מליסה בנויסט |
| מוזיקה |
ג'סטין הורוויץ |
| צילום |
שרון מאיר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
בלאמהאוס הפקות |
| חברה מפיצה |
InterCom, Sony Pictures Classics, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
פסטיבל סאנדנס: 16 בינואר 2014 ארצות הברית: 10 באוקטובר 2014 |
| משך הקרנה | 106 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי, סרט דרמה |
| תקציב | 3.3 מיליון דולר |
| הכנסות | 49 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 whiplash |
| פרסים |
|
|
sonyclassics | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
.jpg)
ויפלאש (באנגלית: Whiplash) הוא סרט דרמה אמריקאי שנכתב ובוים על ידי דמיאן שאזל, המבוסס על חוויותיו בתזמורת בית הספר התיכון "פרינסטון". בסרט מככב מיילס טלר כסטודנט לתיפוף ג'אז המבקש את הערכתו של מורה מבעית, תפקיד שגילם ג'יי קיי סימונס. בנוסף משתתפים גם השחקנים פול רייזר ומליסה בנויסט.
הסרט הוצג לראשונה ב-16 בינואר 2014 בפסטיבל סאנדנס 2014 כסרט הפתיחה של הפסטיבל. חברת Sony Pictures Worldwide רכשה את זכויות ההפצה הבינלאומית.[1] הסרט היה מועמד בחמש קטגוריות שונות בטקס פרסי אוסקר ה-87 וזכה בשלוש, כולל שחקן המשנה הטוב ביותר בו זכה ג'יי קיי סימונס, העריכה הטובה ביותר והסאונד הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרו ניימן מנגן בתופים מגיל צעיר מאוד. הוא שואף להיות מתופף מעולה כמו באדי ריץ'. בתחילת הסרט הוא מתקבל לבית ספר יוקרתי למוזיקה בניו יורק. המנצח טרנס פלטשר מקבל את אנדרו ללהקת הסטודיו שלו כמחליף לקרל, המתופף. בהתחלה נראה פלטשר כאדם נחמד עד שמתגלה פרצופו האמיתי: פסיכופת קשה ואכזר הפוגע בתלמידיו, לועג ומעליב אותם כל הזמן. כשהלהקה עורכת חזרות ליצירה "ויפלאש" של האנק לוי, פלטשר המתוסכל מכך שאנדרו לא עומד בקצב משליך כיסא לעברו, ומעליב אותו בפני כל הנוכחים.
נחוש בדעתו להרשים את פלטשר, אנדרו מתאמן עד שכפות ידיו מדממות. הוא אף נפרד מחברתו ניקול מתוך אמונה שהיא מסיחה את דעתו מהמוזיקה. בתחרות ג'אז מקומית אנדרו מאבד את דפי התווים של קרל. מאחר שאנדרו מסוגל לבצע את "ויפלאש" בעל פה, פלטשר מקדם אותו לתפקיד המתופף העיקרי. עם זאת, פלטשר מחליף את אנדרו ברייאן, המתופף מהכיתה הקודמת של אנדרו.
למחרת חושף פלטשר בדמעות שתלמיד מוכשר שלו מהעבר, שון קייסי, מת בתאונת דרכים. התזמורת מבצעת חזרות ליצירה "קרוואן", אך רייאן מתקשה לעמוד בקצב. פלטשר עושה אודישנים לאנדרו, רייאן וקרל במשך שעות ארוכות בזמן ששאר חברי התזמורת מחכים בחוץ. השלושה נאבקים לעמוד בקצב, ובסופו של דבר פלטשר נותן לאנדרו את תפקיד המתופף.
בדרך לתחרות ג'אז האוטובוס של אנדרו מושבת בשל תקלה. נחוש בדעתו להופיע הוא שוכר מכונית, אך למרות זאת הוא מגיע באיחור לחזרות ללא מקלות התיפוף שלו. הוא נוהג בחזרה למשרדי חברת ההשכרה ומוצא את המקלות, אך בנסיעתו המהירה חזרה לאולם מכוניתו נמחצת על ידי משאית. הוא זוחל מהריסות המכונית ומגיע לבמה חבול ופצוע. כשאנדרו לא מסוגל לתופף, פלטשר אומר לו שהוא "גמור". אנדרו כועס מאוד ותוקף את פלטשר בנוכחות הקהל עד שהוא נגרר משם מושפל.
למחרת אנדרו מגורש מבית הספר "שייפר". בהמשך הוא נפגש עם עורכת דין המייצגת את הוריו של שון קייסי. מתברר לאנדרו ששון התאבד על רקע חרדה ודיכאון שחווה אחרי שהצטרף לכיתה של פלטשר. הוריו של שון מעוניינים למנוע מפלטשר להמשיך בהוראה. אנדרו מסכים להעיד נגד פלטשר והלה מפוטר.
כעבור מספר חודשים אנדרו מגלה את פלטשר מופיע במועדון ג'אז. הם שותים יחד ופלטשר מסביר לאנדרו שהוא דוחף את תלמידיו מעבר לציפיות הסבירות כדי שיוכלו להגיע ליכולות מרהיבות. הוא מזמין את אנדרו להופיע בקונצרט עם הלהקה שלו. אנדרו מסכים ומזמין את ניקול להופעה, אך היא כבר נמצאת במערכת יחסים חדשה.
על הבמה פלטשר מגלה לאנדרו שהוא יודע על עדותו, וכנקמה הוא מוביל את הלהקה לנגינת יצירה שאנדרו לא התכונן אליה. אנדרו עוזב את הבמה מושפל, אך חוזר ומתחיל לנגן את "קרוואן" כשהוא מפריע לפלטשר ומושך את תשומת לב הקהל. שאר הלהקה מצטרפת אליו ופלטשר הכועס נאלץ גם הוא להצטרף כמנצח. בסיום ההופעה אנדרו מנגן סולו תופים ראוותני אשר גורם לפלטשר התלהבות ולשתף פעולה עם אנדרו לקתרזיס של ניגון היצירה.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקן | דמות |
|---|---|
| מיילס טלר | אנדרו ניימן, סטודנט ג'אז צעיר ושאפתן הלומד בבית הספר בקונסרבטוריון שייפר, מנגן בתופים |
| ג'יי קיי סימונס | טרנס פלטשר, מדריך הג'אז הפוגעני בבית הספר "שייפר" שמעליב את תלמידיו בכל הזדמנות |
| פול רייזר | ג'ים ניימן, אביו של אנדרו שהוא סופר |
| מליסה בנויסט | ניקול, חברתו של אנדרו עד שהוא עוזב אותה כדי להתמקד במוזיקה |
| אוסטין סטוול | רייאן קונולי, חבר של אנדרו שמאוחר יותר מצטרף לכיתה של פלטשר |
| נייט לאנג | קרל טאנר, חבר של אנדרו שהיה המתופף המקורי בכיתה של פלטשר |
| כריס מולקי | דוד פרנק, דודו של אנדרו |
| ג'ייסון בלייר | טראוויס |
| קוויטה פאטיל | סופי |
| מיכאל כהן | דונלן, פועל במה |
| קופי סיריבו | גרג |
| סואן ספוק | דודה אמה |
| אפריל גרייס | רייצ'ל ברנהורט |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות התיכון שלו, היה הבמאי והתסריטאי דמיאן שאזל בלהקת ג'אז תחרותית מאוד, ובעבודתו על ויפלאש הסתמך על חוויותיו האימתניות משנים אלו.[2] הוא ביסס את דמותו של המנצח, טרנס פלטשר, על דמותו של מדריך הלהקה שלו לשעבר, אך דחף את הדמות צעד אחד קדימה כשהוא מוסיף מאפיינים של באדי ריץ' ועוד מנהיגי להקות אחרים ידועים לשמצה.[2] בצורתו המקורית, תסריט באורך 85 עמודים, ויפלאש הגיע לגדולה לאחר שהופיע ברשימה השחורה של שנת 2012. הרשימה כוללת את תסריטי הקולנוע הטובים ביותר שטרם הופקו.[3] חברות ההפקה "Right of Way Films" ו"בלאמהאוס הפקות" הפיקו את הסרט, וכדי להבטיח את המימון סייעו לשאזל להפוך 15 עמודים מתוך התסריט המקורי שלו לסרט קצר בכיכובם של ג'וני סימונס המגלם את תפקיד המתופף וג'יי קיי סימונס בתפקיד המורה.[4] הסרט הקצר בן 18 הדקות המשיך לזכות בשבחים רבים לאחר שהוקרן בפסטיבל סאנדנס 2013, ובכך משך משקיעים להשקיע בסרט ולהפיק את הגרסה המלאה של התסריט.[5] הסרט באורך המלא מומן בתקציב של 3.3 מיליון דולר על ידי חברת Bold Films.[1]
באוגוסט 2013 חתם מיילס טלר על חוזה לגילום התפקיד שבמקור גילם ג'וני סימונס. ג'יי קיי סימונס נשאר בתפקידו המקורי.[6] הצילום העיקרי החל בחודש הבא כשהצילומים מתרחשים בכל רחבי לוס אנג'לס כולל מלון ברקלי, תיאטרון פאלאס ותיאטרון אורפיאום.[7][8]
בשלב מוקדם נתן שאזל לסימונס את ההוראה: "אני רוצה שתיקח את זה מעבר למה שנראה לך קצה גבול הנורמה. אני לא רוצה יותר לראות בן אדם על המסך, אני רוצה לראות מפלצת, חיה". רבים מחברי הלהקה בסרט היו מוזיקאים אמיתיים או סטודנטים למוזיקה, ושאזל ניסה ללכוד מהם רגעי אימה אמיתיים. עם זאת, שאזל ציין שבין הצילומים סימונס היה מתוק ביותר, מה שמנע מהצילומים להפוך לסיוט.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויפלאש (באנגלית)
ויפלאש, ברשת החברתית פייסבוק
"ויפלאש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ויפלאש", באתר נטפליקס
"ויפלאש", באתר AllMovie (באנגלית)
"ויפלאש", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ויפלאש", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ויפלאש", באתר Metacritic (באנגלית)
"ויפלאש", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ארז דבורה, "וויפלאש": תוף טוב, הכל טוב, באתר ynet, 19 באוקטובר 2014
- "וויפלאש", ביקורת, ביקורת על הסרט באתר סינמסקופ (מקבוצת mako), 19 באוקטובר 2014
- אבנר שביט, אבנר שביט, קאן, לא מרכך עלבונות: ריאיון עם במאי "וויפלאש", דמיאן שאזל - וואלה תרבות, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2014
- ביקורת: וויפלאש, ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 21 באוקטובר 2014
אורי קליין, "ויפלאש": המאבקים שמאחורי המרוץ לתהילה בבי"ס למוזיקה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2014- צחי כהן, האם אפשר עוד לאלתר?, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בדצמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 John Horn, סאנדנס 2014: סוני רוכשת זכויות הפצה בינלאומיות עבור וויפלאש, באתר Los Angeles Times, 16 בינואר 2014
- ^ 1 2 3 A.A. Dowd, המאסטרו של ויפלאש, דמיאן שאזל, משוחח על תיפוף, בימוי וג'יי קיי סימונס, באתר The A.V Club, 15 באוקטובר 2014
- ^ Nikki Finke, הרשימה השחורה 2012: המנצחים, באתר Deadline.com, 17 בדצמבר 2012
- ^ Lindsey Bahr, Whiplash': Sundance-winning short to become full-length feature -- BREAKING', באתר Entertainment Weekly, 14 במאי 2013 (באנגלית)
- ^ Mike Fleming Jr, 'Cannes: Bold, Blumhouse, Right Of Way Strike Up Band For Feature Version Of Sundance Short 'Whiplash, באתר Deadline.com, 14 במאי 2013
- ^ Mike Fleming Jr, 'The Spectacular Now's Miles Teller Gets 'Whiplash', באתר Deadline.com, 5 באוגוסט 2013
- ^ Dave McNary, Jake Gyllenhaal's 'Nightcrawler' Gets California Incentive (EXCLUSIVE), באתר Variety, 9 בספטמבר 2013
- ^ Tuesday, Sept. 24 Filming Locations for The Heirs, Undrafted, Dumb & Dumber To, Focus, Shelter, & more, 24 בספטמבר 2013
| בקרת זהויות |
|
|---|