ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אמי
תבנית:חז"ל רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי) - אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.
תולדותיו[עריכת קוד מקור]
נולד בבבל למשפחת כהנים. עלה מבבל לארץ ישראל והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק[1], וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו[2].. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל, אך לאחר מותו עברה לרב אמי.
יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה עם רבי אסי ורבי חייא בר אבא לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה לחמת גדר פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על שנהג למנות אנשים תמורת כסף.
בנו היה רב פנחס בר רב אמי[3] בן אחר שלו נקרא ינאי[4].
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. מסופר כי פעם אחת קיבל רבא מעות מאיפרא הורמיז אמו של שבור המלך, לאחר שזו שלחה אותם לרבי אמי כדי שיחלקם לצדקה, והרב סירב לקבלם. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה, הוא הקפיד (כעס) על רבא . רבא, שקיבל את המעות, הסביר כי הוא קיבל אותם משום שלום מלכות. למרות זאת, רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק את הכסף לעניי גויים, כפי שהיה ראוי לנהוג לדעתו ובתלמוד מובא כי הוא לא ידע שאכן כך נהג רבא למעשה[5].
קברו מצוין בטבריה, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם לצד רבי אסי.
ממאמריו[עריכת קוד מקור]
- דאגה בלב איש - ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישיחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה - לאחרים.[6]
- אין מטריחין את הציבור יותר מדאי.[7]
- אין מיתה בלא חטא, ואין ייסורין בלא עוון.[8]
- מאי אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי[9]? אחור למעשה בראשית, וקדם לפורענות.[10]
- מאי וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ[11]? אמר רבי אמי אפילו חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.[12]
- אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל.[13]
- מאי דכתיב אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן[14]? אם ראית דור שהשמים משתכין כנחשת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שאין בדור מאי תקנתן ילכו אצל מי שיודע ללחוש דכתיב יגיד עליו רעו ואין יתרון לבעל הלשון ומי שאפשר לו ללחוש ואינו לוחש מה הנאה יש לו ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה שנאמר ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ואם לחש ועלתה בידו ומגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שנאמר מקנה אף על עולה.[15]
- אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים: שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ (ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ג').[16]
- אין מוסרין דברי תורה לנכרי שנאמר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם (ספר תהלים, פרק קמ"ז, פסוק כ').[17]
- כך אומנתו של יצר הרע; היום אומר לו: עשה כך, ולמחר אומר לו: עשה כך, ולמחר אומר לו: לך עבוד עבודת כוכבים; והולך ועובד.[18]
- כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.[19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב אהרן הימן, "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אמי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אמי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב'.
- ^ ראה למשל תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ז', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב'.
- ^ יומא עה א
- ^ תענית יד ב
- ^ שבת נה א
- ^ ספר תהלים, פרק קל"ט, פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'.
- ^ ספר מלאכי, פרק ג', פסוק ט"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד ב'.
- ^ מגילת קהלת, פרק י', פסוק י"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג, עמוד ב'.
קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל
קטגוריה:תלמידי רבי יוחנן
קטגוריה:שד"רים
קטגוריה:יהודים הקבורים בטבריה
קטגוריה:קברי צדיקים בטבריה
קטגוריה:אמוראים כהנים