רבי יהודה נשיאה
 | |
| קבר יהודה נשיאה ובית דינו בהר יבנית | |
| לידה |
המאה ה־3  |
|---|---|
| פטירה |
270 |
| דור | הדור השני של תקופת האמוראים |
| חבריו | רבי אושעיא |
  | |
רבי יהודה נשיאה (הראשון; ידוע גם כרבי יהודה השני), דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא. היה בנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי.
תוכן עניינים
כינוייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוספת "נְשִׂיאָה" לשמו משמעותה, בארמית, "הנשיא". מקובל לכנותו "נשיאה" בארמית, כדי להבדילו מאבי אביו, רבי יהודה הנשיא. השם הזהה יוצר בלבול לא אחת, מה גם שלפעמים גם הוא נקרא "הנשיא". בעלי התוספות כתבו[1]: "בלשון משנה וברייתא קורא אותו הנשיא, ובלשון מאמורא קורא אותו נשיאה".
כינוייו של סבו מתייחסים לפעמים אליו. נקרא גם רבי סתם, במשנה, מסכת עבודה זרה ב' ו' - "רבי ובית דינו התירו בשמן" (ראו להלן). כך היא הנוסחה שלפנינו, אבל רש"י[2] מוחק משפט זה מן המשנה. בשו"ת התשב"ץ כתב שאכן רבי יהודה הנשיא ("רבי", ולא הנכד) ניסה גם הוא להתיר את השמן, אך לא הסכימו עמו חכמי דורו[3].
גם בירושלמי נקרא לפעמים "רבי", שכן הירושלמי משתמש בשם "רבי" ככינוי לכל משפחת הנשיאים, ולרוב מכנה הירושלמי את ר' יהודה הנכד בשם "רבי יודן נְשִׂייָּה".
רבי יהודה נשיאה מוזכר, כסבו, גם כ"רבי יהודה הנשיא"[4], וכ"רבותינו": "בשלושה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו"[5].
גם נכדו נקרא בשם זה, רבי יהודה נשיאה, ללא שום שינוי בשם, דבר הגורם גם הוא לא אחת לבלבול[6].
בספרות המחקרית יש שמכנים אותו "רבי יהודה השני" ויש שהוא מכונה "רבי יהודה נשיאה הראשון".
רבותיו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד תורה מאביו, רבן גמליאל ברבי[7], וכן מרבי חייא[8].
חברו היה רבי אושעיא רבה, ומסופר על רבי יהודה נשיאה ששלח לו משלוח מנות בפורים[9].
גדולי הדור הראשון של האמוראים, תלמידיהם של רבי יהודה הנשיא ושל רבי חייא, היו חבריו[10].
שַמשוֹ של רבי יהודה נשיאה היה רבי שמלאי[11].
מגדולי תלמידיו היה ריש לקיש[12]. גם רבי יהושע בן לוי למד ממנו[13], וכן אביו של שמואל שלח לו שאלה הלכתית[14].
תקנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית דינו של רבי יהודה נשיאה התפרסם בעיקר בשל שני היתרים הלכתיים שיצאו ממנו.
"בי דינא דשרו משחא"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית דינו מוזכר כ"בי דינא דשרו משחא"[15] - כלומר, "בית הדין שהתיר את השמן". שמן של גויים, שהיה אסור כמאכלי הגויים ובישוליהם, הותר באכילה בבית דינו של רבי יהודה נשיאה.
על איסור אכילת שמן של גויים החליט דניאל, והאיסור היה תקף רק בתוך העיר. מטרתו הייתה ליצור הרחקה בין יהודים לגויים, כדי שלא ייגררו היהודים לסעודות אצל הגויים ומתוך כך יתחתנו בנישואי תערובת, ונישואי תערובת אסורים לפי התורה - "לא תתחתן בם"[16].
תוקפו של איסור השמן הורחב גם מחוץ לעיר, בתקופתם של הלל ושמאי.
רבי יהודה נשיאה בדק ומצא שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, וראוי לבטלה; וכיוון שהאיסור לא הונהג כראוי בכל ישראל, היה לבית דינו תוקף לבטל את הגזירה[17].
תקנת הגט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשנה במסכת גיטין[18] שונה הלכה, במקרה של אדם שנתן גט לאשתו אבל הטיל בו תנאי:
- "'הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש'. מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט."
כלומר, הבעל התנה שהגט יחול והאישה תהיה מגורשת רק אם לא יחזור למקום מסוים בשנה שמתחילה עם נתינת הגט. הבעל מת בתוך אותה שנה, והבעיה ההלכתית שקיימת ביחס לגט היא, ש"אין גט לאחר מיתה", כלומר אי אפשר לתת גט ולהתנות שיחול אחרי מות הבעל, ולמעשה כך אירע כאן. במקרה שלבעל לא נולדו ילדים, האישה תצטרך להיות כפופה לדיני ייבום וחליצה, ולא תוכל להינשא למישהו אחר ללא חליצת סנדל לאחיו של בעלה. זו ההשלכה של הדין "אינו גט".
רבי יהודה ובית דינו תיקנו תקנה בגט, שאם אמר 'הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד 12 חודש', ומת בתוך 12 חודש - הגט חל למפרע משעת נתינתו והאישה פטורה מדיני ייבום וחליצה, שכן במות האיש הייתה כבר מגורשת. סברת ההיתר היא, כדעתו של התנא רבי יוסי, שכיוון שבגט כתוב תאריך - שעת חלותו היא מן התאריך הכתוב בו, אמנם התנאי התקיים מאוחר יותר, אך עם קיום התנאי חל הגט למפרע מן התאריך שכתוב בו.
בניגוד להיתר השמן, היתר זה לא זכה לגיבוי מצד חכמי הדור.
"בי דינא שריא"[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמלאי, שמשו של רבי יהודה נשיאה, ביקש להתיר אף פת של אופה גוי, אבל לאחר היתר השמן ותקנת הגט חשש רבי יהודה שאם יתיר בפעם השלישית, יצא על בית דינו שם כאילו הוא מקל מדי אף במקום שאין צריך, ולכן סירב להתיר אף את הפת, באומרו "אם כן יקראו לנו 'בי דינא שריא' ", כאשר הכוונה לבית דין הנוטה להקל תמיד. [19].
מפעולותיו ומאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה נשיאה הוזכר כמי שהתנהג בענווה ובפשטות[20].
בתלמוד[21] מסופר, שרבי יהודה נשיאה גזר תענית בגלל עצירת גשמים, ולא ירד גשם. אמר: כמה הבדל יש משמואל הרמתי, שביקש גשם בקיץ וירד, ועד יהודה בן גמליאל, שמתפלל לגשמים בזמנם ולא נענה! אוי לו לדור שכך נתקע, אוי לו למי שעלתה בימיו כך! הצטער, וירדו גשמים.
רבי יהודה נשיאה העריך מאוד את לימודם של "תינוקות של בית רבן" - כלומר ילדים הלומדים בבית רבם, ומפורסמת האמרה הבאה שאמר בשמו תלמידו, ריש לקיש[22]:
- "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל[23] תינוקות של בית רבן".
באותו עניין נמסרה בשמו ההלכה הבאה:
- "אין מבטלין תינוקות של בית רבן (מלימודם) אפילו לבנין בית המקדש".
לאחר פטירתו, מילא בנו, רבן גמליאל הרביעי, את מקומו בנשיאות.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבר רבי יהודה נשיאה ובית דינו בהר יבנית
פתח הציון
פנים ציון רבי יהודה נשיאה
אולם התפילה שבציונו של רבי יהודה נשיאה
קבר רבי יהודה נשיאה בציפורי, לעתים מיוחס על-פי המסורת לרבי יהודה הנשיא
פנים הקבר של רבי יהודה נשיאה או רבי יהודה הנשיא
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין לאו, "רבי יהודה נשיאה", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 268-250.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן היימאן, "רבי יהודה נשיאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 606-611, באתר HebrewBooks
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יהודה נשיאה", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ס"ב-ס"ז, באתר HebrewBooks
- רבי יהודה נשיאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יהודה נשיאה, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עבודה זרה לו א, ד"ה אשר.
- ^ עבודה זרה לה ב ד"ה ר' ובית דינו.
- ^ שו"ת תשב"ץ א סימן קלו
- ^ ראו גם עבודה זרה לז א
- ^ ירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ח.
- ^ ראו תוס' עבודה זרה לג ב, ד"ה בעא.
- ^ ירושלמי ביצה פ"א הי"א.
- ^ ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.
- ^ מגילה ז א
- ^ ראו ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו
- ^ עבודה זרה לז א
- ^ נזיר כ ב
- ^ ירושלמי יבמות פ"ח ה"א, בבלי בכורות לו ע"ב.
- ^ יבמות קטו ב
- ^ כתובות ב ב ועוד
- ^ דברים ז, ג.
- ^ בבלי, עבודה זרה לה, ב - לז, א; ירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ח.
- ^ פרק ז משנה ח.
- ^ בבלי, עבודה זרה לז, א; ירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ח.
- ^ ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו.
- ^ תענית כד א
- ^ בבלי, שבת קיט ע"ב.
- ^ הבל פיהם, תלמודם.
| הסנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה | |
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| אמוראי ארץ ישראל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רבן גמליאל ברבי • רבי חייא • רבי ינאי • רבי אושעיא • רבי אפס • רבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמא • לוי בר סיסי • בר קפרא • רבי ירמיה (הראשון) | |
| הדור השני (עד 280) | רבי יהודה נשיאה • רבי שמעון בר אבא • רבי יוחנן • ריש לקיש • רבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינא • רב כהנא (השני) • רבי יעקב בר אידי • חזקיה • יהודה בן רבי חייא • אבא דמן יפו | |
| הדור השלישי (עד 310) | רבן גמליאל הרביעי • רבי אמי • רבי אסי • רבי אבהו • רבי אבין • רבי חייא בר אבא • עולא • רבי זירא • רבה בר בר חנה • רבי אלעאי • רב עוירא • רבי חנינא בר פפי • רבי ירמיה (השני) • רב הושעיא • רב חנינא • רבי אבא בר ממל • תחליפא בר מערבא • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אבא הראשון • רבי פרידא • רבי אלכסנדרי • אבימי בר פפי | |
| הדור הרביעי (עד 340) | חסא דאשתמוע • רבי יהודה נשיאה השני • רבי ירמיה • רבי אחא • רבי ברכיה • רבי יוסי בר זבידא • רבי יונה • רבי חלקיה • רבי זריקא • יצחק בן אלישיב • רבי הושעיא איש טריא • רבי אבא בר זבינא • אבימי בריה דרבי אבהו • אבימי בר טובי | |
| הדור החמישי (עד 380) | הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בון • רבי מנא • רבי חנניה דציפורין | |
| הדור השישי (עד 410) | רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון | |
| אמוראי בבל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רב כהנא • רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי | |
| הדור השני (עד 280) | רב הונא • רב יהודה • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא | |
| הדור השלישי (עד 310) | רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רמי בר אבא • רבי אבא הראשון • רב הונא (הכהן) | |
| הדור הרביעי (עד 340) | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא • רפרם בר פפא | |
| הדור החמישי (עד 380) | רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא | |
| הדור השישי (עד 430) | רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בר נתן • רב כהנא (הרביעי) | |
| הדור השביעי (עד 465) | רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • יהודה בר מרימר | |
| הדור השמיני (עד 500) | רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי | |
