רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה
	קבר יהודה נשיאה ובית דינו בהר יבנית
לידה	המאה ה־3
פטירה	270?
מקום פעילות	ארץ ישראל
תקופת הפעילות	הדור השני של תקופת האמוראים
רבותיו	רבן גמליאל ברבי
בני דורו	רבי אושעיא
אב	רבן גמליאל ברבי
צאצאים	רבן גמליאל הרביעי

ערך זה עוסק ברבי יהודה נשיאה הראשון, נכדו של רבי. אם התכוונתם לנכדו, ראו רבי יהודה נשיאה השני.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "רבי יהודה הנשיא".

רבי יהודה נשיאה (הראשון), דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא. היה בנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי.

כינוייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוספת "נְשִׂיאָה" לשמו משמעותה, בארמית, "הנשיא". מקובל לכנותו "נשיאה" בארמית, כדי להבדילו מאבי אביו, רבי יהודה הנשיא. השם הזהה יוצר בלבול לא אחת, מה גם שלפעמים גם הוא נקרא "הנשיא". בעלי התוספות כתבו^[1]: "בלשון משנה וברייתא קורא אותו הנשיא, ובלשון אמורא קורא אותו נשיאה".

כינוייו של סבו מתייחסים לפעמים אליו. נקרא גם רבי סתם, במשנה, מסכת עבודה זרה, פרק ב', משנה ו' - "רבי ובית דינו התירו בשמן" (ראו להלן). כך היא הנוסחה שלפנינו, אבל רש"י^[2] מוחק משפט זה מן המשנה. בשו"ת התשב"ץ כתב שאכן רבי יהודה הנשיא ("רבי", ולא הנכד) ניסה גם הוא להתיר את השמן, אך לא הסכימו עמו חכמי דורו^[3].

גם בירושלמי נקרא לפעמים "רבי", שכן הירושלמי משתמש בשם "רבי" ככינוי לכל משפחת הנשיאים, ולרוב מכנה הירושלמי את ר' יהודה הנכד בשם "רבי יודן נְשִׂייָּה".

רבי יהודה נשיאה מוזכר, כסבו, גם כ"רבי יהודה הנשיא"^[4], וכ"רבותינו": "בשלושה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו"^[5].

גם נכדו נקרא בשם זה, רבי יהודה נשיאה, ללא שום שינוי בשם, דבר הגורם גם הוא לא אחת לבלבול^[6].

בספרות המחקרית יש שמכנים אותו "רבי יהודה השני" ויש שהוא מכונה "רבי יהודה נשיאה הראשון".

רבותיו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד תורה מאביו, רבן גמליאל ברבי^[7] ומרבי חייא^[8]. נודע בקרבתו לרבי אושעיא רבה, ומסופר על רבי יהודה נשיאה ששלח לו משלוח מנות בפורים^[9].

גדולי הדור הראשון של האמוראים, תלמידיהם של רבי יהודה הנשיא ושל רבי חייא, היו חבריו^[10], והתארח לא אחת בחצרו של רבי זכאי דכבול^[11].

שַמשוֹ של רבי יהודה נשיאה היה רבי שמלאי^[12]. מגדולי תלמידיו היה ריש לקיש^[13]. גם רבי יהושע בן לוי למד ממנו^[14], וכן אביו של שמואל שלח לו שאלה הלכתית^[15].

תקנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דינו של רבי יהודה נשיאה התפרסם בעיקר בשל שני היתרים הלכתיים שיצאו ממנו.

"בי דינא דשרו משחא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דינו מוזכר כ"בי דינא דשרו משחא"^[16] - כלומר, "בית הדין שהתיר את השמן". שמן של גויים, שהיה אסור כמאכלי הגויים ובישוליהם, הותר באכילה בבית דינו של רבי יהודה נשיאה.

על איסור אכילת שמן של גויים החליט דניאל, והאיסור היה תקף רק בתוך העיר. מטרתו הייתה ליצור הרחקה בין יהודים לגויים, כדי שלא ייגררו היהודים לסעודות אצל הגויים ומתוך כך יתחתנו בנישואי תערובת, ונישואי תערובת אסורים לפי התורה - "לא תתחתן בם"^[17].

תוקפו של איסור השמן הורחב גם מחוץ לעיר, בתקופתם של הלל ושמאי.

רבי יהודה נשיאה בדק ומצא שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, וראוי לבטלה; וכיוון שהאיסור לא הונהג כראוי בכל ישראל, היה לבית דינו תוקף לבטל את הגזירה^[18].

תקנת הגט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה במסכת גיטין^[19] שונה הלכה, במקרה של אדם שנתן גט לאשתו אבל הטיל בו תנאי:

"'הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש'. מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט."

כלומר, הבעל התנה שהגט יחול והאישה תהיה מגורשת רק אם לא יחזור למקום מסוים בשנה שמתחילה עם נתינת הגט. הבעל מת בתוך אותה שנה, והבעיה ההלכתית שקיימת ביחס לגט היא, ש"אין גט לאחר מיתה", כלומר אי אפשר לתת גט ולהתנות שיחול אחרי מות הבעל, ולמעשה כך אירע כאן. במקרה שלבעל לא נולדו ילדים, האישה תצטרך להיות כפופה לדיני ייבום וחליצה, ולא תוכל להינשא למישהו אחר ללא חליצת סנדל לאחיו של בעלה. זו ההשלכה של הדין "אינו גט".

רבי יהודה ובית דינו תיקנו תקנה בגט, שאם אמר 'הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד 12 חודש', ומת בתוך 12 חודש - הגט חל למפרע משעת נתינתו והאישה פטורה מדיני ייבום וחליצה, שכן במות האיש הייתה כבר מגורשת. סברת ההיתר היא, כדעתו של התנא רבי יוסי, שכיוון שבגט כתוב תאריך - שעת חלותו היא מן התאריך הכתוב בו, אמנם התנאי התקיים מאוחר יותר, אך עם קיום התנאי חל הגט למפרע מן התאריך שכתוב בו.

בניגוד להיתר השמן, היתר זה לא זכה לגיבוי מצד חכמי הדור.

"בי דינא שריא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמלאי, שמשו של רבי יהודה נשיאה, ביקש להתיר אף פת של אופה גוי, אבל לאחר היתר השמן ותקנת הגט חשש רבי יהודה שאם יתיר בפעם השלישית, יצא על בית דינו שם כאילו הוא מקל מדי אף במקום שאין צריך, ולכן סירב להתיר אף את הפת, באומרו "אם כן יקראו לנו 'בי דינא שריא' ", כאשר הכוונה לבית דין הנוטה להקל תמיד^[20].

מפעולותיו ומאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה נשיאה הוזכר כמי שהתנהג בענווה ובפשטות^[21].

בתלמוד^[22] מסופר, שרבי יהודה נשיאה גזר תענית בגלל עצירת גשמים, ולא ירד גשם. אמר: כמה הבדל יש משמואל הרמתי, שביקש גשם בקיץ וירד, ועד יהודה בן גמליאל, שמתפלל לגשמים בזמנם ולא נענה! אוי לו לדור שכך נתקע, אוי לו למי שעלתה בימיו כך! הצטער, וירדו גשמים.

רבי יהודה נשיאה העריך מאוד את לימודם של "תינוקות של בית רבן" - כלומר ילדים הלומדים בבית רבם, ומפורסמת האמרה הבאה שאמר בשמו תלמידו, ריש לקיש^[23]:

"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל^[24] תינוקות של בית רבן".

באותו עניין נמסרה בשמו ההלכה הבאה:

"אין מבטלין תינוקות של בית רבן (מלימודם) אפילו לבנין בית המקדש".

מקום קבורתו במערת הקבורה ביבנית. לאחר פטירתו, מילא בנו, רבן גמליאל הרביעי, את מקומו בנשיאות.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר רבי יהודה נשיאה ובית דינו בהר יבנית
פתח הציון
פנים ציון רבי יהודה נשיאה
אולם התפילה שבציונו של רבי יהודה נשיאה
קבר רבי יהודה נשיאה בציפורי, לעיתים מיוחס על-פי המסורת לרבי יהודה הנשיא
פנים הקבר של רבי יהודה נשיאה או רבי יהודה הנשיא

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין לאו, "רבי יהודה נשיאה", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 268-250.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אהרן הימן, "רבי יהודה נשיאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 606-611, באתר HebrewBooks
משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יהודה נשיאה", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ס"ב-ס"ז, באתר HebrewBooks
רבי יהודה נשיאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
רבי יהודה נשיאה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ‏

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ל"ו, עמוד א', ד"ה אשר.
^ רש"י, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד ב', ד"ה ר' ובית דינו
^ שו"ת תשב"ץ א סימן קלו
^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.
^ ראו תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ל"ג, עמוד ב', ד"ה בעא.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה י"א
^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י', הלכה א'
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א'
^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו'
^ ירושלמי, פסחים, כה, ב; מסכת שמחות, פ"ח.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ', עמוד ב'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה א'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ו, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קט"ו, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ב', עמוד ב' ועוד
^ ספר דברים, פרק ז', פסוק ג'
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד ב' - דף ל"ז עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.
^ משנה, מסכת גיטין, פרק ז', משנה ח'
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו'
^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'
^ הבל פיהם, תלמודם.

[1] תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ל"ו, עמוד א', ד"ה אשר.

[2] רש"י, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד ב', ד"ה ר' ובית דינו

[3] שו"ת תשב"ץ א סימן קלו

[4] ראו גם תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'

[5] תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.

[6] ראו תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ל"ג, עמוד ב', ד"ה בעא.

[7] תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה י"א

[8] תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י', הלכה א'

[9] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א'

[10] ראו תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו'

[11] ירושלמי, פסחים, כה, ב; מסכת שמחות, פ"ח.

[12] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'

[13] תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ', עמוד ב'

[14] תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ח', הלכה א'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ו, עמוד ב'

[15] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קט"ו, עמוד ב'

[16] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ב', עמוד ב' ועוד

[17] ספר דברים, פרק ז', פסוק ג'

[18] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד ב' - דף ל"ז עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'.

[19] משנה, מסכת גיטין, פרק ז', משנה ח'

[20] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'

[21] תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו'

[22] תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד, עמוד א'

[23] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'

[24] הבל פיהם, תלמודם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

הסנהדרין
מונחים	נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין	יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין	לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה
שונות	מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין

אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250)	אבא כהן ברדלא • אבא יודן • רבי אושעיא • רבי אפס • בר קפרא • רבי בנאה • רבן גמליאל ברבי • רבי הלל • רבי חייא • רבי חנינא בר חמא • חזקיה • רבי זכאי דכבול • יהודה בן רבי חייא • רבי יהודה נשיאה • רבי יצחק מגדלאה • רבי יוסי בן פטרוס • רבי יוסי בן שאול • רבי יונתן בן אלעזר • רבי ינאי • רבי יהודה בן קנוסא • רבי ירמיה (הראשון) • רבי יהושע בן לוי • רבי יוסי בן זמרה • רב כהנא (הראשון) • לוי בר סיסי • רבי נחוניא דמן חוורן • פנחס בר חמא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שבתי
הדור השני (עד 280)	אבא דמן יפו • רבי אבא בר אבינא • רבי אבא בר זבדא • רבי אבא בר אחא • רבי אלעזר בן פדת • רב אושעיא • אילפא • רבי אביתר • רבי אפטוריקי • בר פדא • רבן גמליאל הרביעי • זעירי • רבי חייא בר יוסף • רבי חנינא תורתייא • רבי יוחנן • רבי יהושע אוניא • רבי יהודה בר נחמני • רבי יאשיה (אמורא) • רבי יצחק נפחא • רבי יוסי בר חנינא • רבי יעקב בר אידי • רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי • רב כהנא (השני) • רבי לוי • רבי מנחם • רבי סימון • ריש לקיש • רבי שמעון בר אבא • רבי שמואל בר נחמני • רבי שמלאי • רבי שמעון בן אליקים • רבי שמעון חסידא • רבי תנחום • רבי תנחום בר חנילאי
הדור השלישי (עד 310)	רבי אמי • רבי אסי • רבי אבהו • רבי אבין • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אייבו • רבי אבא בר פפא • אמי ורדינאה • אבא בר קורייה • רבי אבא דמן עכו • רבי אבא הראשון • רבי אלכסנדרי • אבימי בר פפי • רבי אלעאי • רבי אבא מקרטיגנא • רבי אחא בר חנינא • רבי אבא בר ממל • רבי בנימין בר יפת • רבי חלבו • רבי חמא בר עוקבא • רבי חנינא בן עגיל • רבי חנינא בר פפא • רבי חנינא בן פזי • רב הושעיא • רבי זירא • רבי חייא בר אבא • רבי חנינא בר פפי • רב חנינא • רבי ירמיה (השני) • רבי יהודה נשיאה השני • רבי יוסי דמן יוקרת • רבי יודן בן ישמעאל • רבי יהודה בן פזי • רבי יצחק בר אבא • רבי יצחק • רבי יצחק עטושיא • רבי כרוספדאי • עולא • רבי עוירא • רבי ענני בר ששון • רבי פדת • רבה בר בר חנה • רבי שילא איש כפר תמרתא • רב שמואל בר יהודה • רב שמואל בר רב יצחק • תחליפא בר מערבא
הדור הרביעי (עד 340)	רבי אחא • רבי אבא בר זבינא • רבי אבא בר כהנא • רבי אבא בר פפי • רב אויא • אבימי בריה דרבי אבהו • אבימי בר טובי • רבי ברכיה • רבן גמליאל החמישי • רבי הושעיא איש טריא • רבי זריקא • חסא דאשתמוע • רבי חלקיה • רבי חזקיה • רבי ירמיה • רבי יונה • יצחק בן אלישיב • רבי יוסנא • רבי יהודה בר טיטס • רב יהודה בר שילא • רבי יהושע דסכנין • רבי יוסי צידוניא • יעקב איש כפר נבוריא
הדור החמישי (עד 380)	הלל נשיאה • רב חנניה • רבי יהודה בר שלום • רבי יוסי ברבי בון • רבי יוסי בר זבידא • רבי יונה בוצרייא • רבי יוסטא בר שונם • רבי מנא • רבי מתניא • רבי שמעון בר כרסנא
הדור השישי (עד 410)	רבי אבא (השלישי) • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
לרשימת אמוראי בבל