ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שירת הבקשות
שירת הבקשות הוא כינוי לאירוע תרבותי המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף. שירי הבקשות הם אוסף פיוטי שירת הקודש שמקורה ביהדות ספרד, פיוטים המבטאים שבח לה', ערגה לארץ ישראל, פיוטי שבת, ועוד.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור]
תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגירוש. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים[1]. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים בצפת במאה ה-16 (שנות הש'), וקיבלה בתקופה זו מקום של כבוד. עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות אגן הים התיכון והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה טורקיה לבנון וסוריה. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות במערב אירופה כדוגמת אמסטרדם ולונדון.
בקהילות יהודיות כגון חלב שבסוריה, טורקיה ומרוקו, התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר שיר ידידות בקהילת מרוקו שנדפס בשנת 1921 במרקש, וספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מצוינים הלחנים והמקאמים (נובות, ב"שיר ידידות") כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ולהתאסף יחד בבית הכנסת לשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית.
בטורקיה, שירת הבקשות נקראת "שירת המפטירים" ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים. המוזיקה וסגנון השירה יסודם במוזיקה הסופית והמוזיקה הטורקית-עות'מאנית קלאסית. מקורה של מסורת זו הוא בעיר אדריאנופול (כיום אדירנה) הנמצאת בחלק האירופי של טורקיה. מסורת מפוארת זו היא נדירה ומבוצעת היום באיסטנבול.
שירת הבקשות הירושלמית והמרוקאית[עריכת קוד מקור]
בין הקהילות השונות נכתבו פיוטים שונים ולחנים שונים שהושפעו מהתרבות המקומית ומרבית הלחנים מבוססים על מבנה המקאם. מקובל לחלק את שירת הבקשות לשתיים, שירת הבקשות של יהודי צפון אפריקה ושירת הבקשות הירושלמית המבוססת על שירת הבקשות של הקהילה החלבית.
ספרי שירת הבקשות[עריכת קוד מקור]
לאורך השנים סודרו הפיוטים לספרים, כדוגמת הספר "שירי זמרה השלם" של שירת הבקשות הירושלמית על ידי הרב הפייטן חיים שאול עבוד והספר "שיר ידידות" של שירת הבקשות המרוקאית על ידי הרב הפייטן רבי חיים עטר.
שירת הבקשות כיום[עריכת קוד מקור]
מנהג שירת הבקשות המשיך והתפתח בארץ ישראל עם עלייתם של בני עדות המזרח ויוצאי צפון אפריקה והמנהג לקום עם עלות השחר בשבת לשירת הבקשות מתקיים בקרב קהילות שונות בארץ, זאת לצד מופעי שירה ופיוט המתקיים בימי חול ברבי הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- חנה פתיה, מה היא שירת הבקשות?, באתר הזמנה לפיוט
- הקלטות של מספר פיוטים מתוך שירת הבקשות של יוצאי חלב
- זאב גלילי, יפנית, מנגנת עוד, חוקרת את שירת הבקשות של יהודי חלב שיחה עם החוקרת קומיקו יאיאמה באתר היגיון בשיגעון
- שירי הבקשות להורדה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ אסיקה מרקס, שחר אעיר מתנומות, שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים, בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2007, עמ' 7 (במבוא בחוברת המלווה ששה תקליטורים עם שירת הבקשות השלמה).