פרשת בראשית
| |||||
| פסוקים: | בראשית, א', א' - ו', ח' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מס' פסוקים: | 146 | ||||
| תוכן: | בריאת העולם, עץ הדעת, קין והבל, הולדת נח | ||||
| מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| ספרדים, חב"ד וקהילת פרנקפורט | ישעיהו, מ"ב, ה'-כ"א | ||||
| אשכנזים | ישעיהו, מ"ב, ה' - מ"ג, י' | ||||
| תימנים | ישעיהו, מ"ב, א'-ט"ז | ||||
| איטלקים | ישעיהו, מ"ב, א'-כ"א | ||||
.jpg)
פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו' פסוק ח.
בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל.
את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העולה לקריאה זו מכונה "חתן בראשית".
תוכן עניינים
נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריאת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בריאת העולם (יהדות)
ערך מורחב – ספר בראשית נפתח בתיאור מפורט של בריאת העולם על ידי אלוהים בשישה ימים:
- ביום הראשון לבריאה נבראו השמים והארץ. בתחילה הייתה הארץ ריקה ושוממה וחושך שרר בה. אלוהים ברא את האור, וכך נוצר ההבדל בין יום ובין לילה.
- ביום השני נוצר הרקיע, המבדיל בין המים העליונים למים שעל הארץ.
- ביום השלישי ריכז אלוהים בתוך הימים את המים שהציפו את הארץ, והיבשה התגלתה. ובאותו יום גם ברא את הצמחים.
- ביום הרביעי תלה אלוהים את השמש ואת הירח במסלולם ברקיע, וקבע שהשמש תאיר ביום והירח בלילה.
- ביום החמישי נבראו יצורי המים ועופות השמים, וזכו לברכה מיוחדת - שיתרבו ויתמלאו את העולם.
- ביום השישי נבראו היצורים החיים ביבשה. בסוף מעשה הבריאה ברא אלוהים את האדם.
- היום השביעי: בסוף היום השישי נסתימה מלאכת הבריאה, ובא היום השביעי שבו שבת אלוהים מכל המלאכה. הוא ברך את היום הזה וקבע שיהיה יום קדוש.
לאחר תיאור ששת ימי הבריאה, שב המקרא ומתמקד בבריאת האדם. בסיפור זה מתואר גן עדן וסביבתו, נהרותיו וצמחיו, כמקום שניתן לאדם "לעבדה ולשמרה". כל פירות הגן ניתנים לאדם חוץ מפרי עץ הדעת. ה' מחליט ש"לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו", אך אף אחת מהחיות שה' מביא בפני האדם לא נמצאת מתאימה. לבסוף ה' מפיל תרדמה על האדם, לוקח ממנו צלע אחת מגופו וממנה יצר את נקבת האדם.
חטא עץ הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – חטא עץ הדעת, קללת האדם והאשה
בהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר כיצד שכנע הנחש הקדמוני את חווה כי אלוהים אסר על אכילת פרי עץ הדעת כדי למנוע מהאדם דעת ולא מכיוון שרצה להגן עליו. חווה מחליטה לאכול מהפרי ולהביא ממנו לאדם, שאוכל ממנו גם כן. בעקבות אכילת הפרי, אדם וחווה נעשים לפתע מודעים להיותם ערומים וממהרים להתכסות. כעונש אלוהים מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב הלידה ותלותה בבעלה, ואת אדם בעבודת האדמה כדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.
.jpg)
קין והבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאדם וחווה נולדים שני בנים, קין והבל. קין עובד אדמה והבל רועה צאן. שני האחים מנסים להקריב מנחה לאלוהים, קין מפירות האדמה והבל מחיות המרעה, אך אלוהים שועה למנחתו של הבל בלבד. בתגובה, קין רוצח את אחיו ונענש בגלות נצחית. להגנתו, אלוהים מעניק לו "אות" שטיבו אינו מפורש, כדי שלא ייפגע על ידי אויבים שינצלו את חולשתו. לאחר מכן מסופר על השושלת שיצאה מקין, עד למך ובניו.
הבן השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו של הבל, לאדם ולחווה נולד בן שלישי בשם שת, ממנו נולדה השושלת שהביאה אל נח.
עשרת הדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות עשרת הדורות שמאדם עד נח. הפרשה מסתיימת בתיאור השחיתות המוסרית שעלתה בעולם, ועל התקווה שהביאה הולדתו של נח, שכן נח "מצא חן בעיני ה'".
חטא בני האלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חטא בני האלוהים
בסוף הפרשה מתואר חטא בני האלוהים שהוביל להחלטת ה' להחריב את העולם. קיימות שתי גישות עיקריות מהי זהותם של בני האלוהים ומה היה חטאם: רבים מפרשים שבני האלוהים הם בני הדיינים ובעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחמוס ולגזול נשים יפות מתחת בעליהן כדי לשאתן לנשים. גישה נוספת מבארת שבני האלוהים הם מלאכים או כוחות רוחניים אחרים שהתגשמו ונשאו בנות אדם ומהם נולדו הנפילים שהיו בעלי כוחות על-אנושיים, מה שהביא רבים לסגוד להם ולהאלילם.
מצוות בפרשה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשה ישנה מצווה אחת:
| המצוות | מקור | המצווה נוהגת בזמן הזה | המחויבים |
|---|---|---|---|
| מצוות פריה ורבייה | וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ[2]. | כן | גברים |
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפטירים בספר ישעיהו, פרק מ"ב. התימנים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים מתחילים בפסוק ה'. התימנים מסיימים בפסוק ט"ז, הספרדים בפסוק כ"א, והאשכנזים בפרק מ"ג, פסוק י'. ההפטרה עוסקת בהנהגתו של ה' ופותחת בבריאת העולם והיצורים החיים בו:
כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.
בשנים המתחילות בשבת (כ 28% מהשנים), נוהגים לקרוא עם פרשת בראשית את הפטרת "מחר חודש", מכיוון שראש חודש יוצא ביום ראשון ושני, למחרת שבת פרשת בראשית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
- פרשת בראשית - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת בראשית, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת בראשית, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת בראשית
- פרשת בראשית, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת בראשית, באתר "כיפה"
- פרשת בראשית עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת בראשית, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפיה על פרשת בראשית, באתר "בינינו"
- פרשת בראשית, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת בראשית", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי ספר החינוך.
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח
| פרשיות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
