ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ים הנחושת
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| עריכה | |
ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון. המתקן, העשוי נחושת, נבנה על ידי שלמה המלך בעת הקמת בית המקדש, על מנת לאגור מים לצורכי המקדש. המתקן הכיל כ-50 מ"ק מים.
תולדות ים הנחושת[עריכת קוד מקור]
הים נעשה בנחושת שהביא דוד מטבחת ומכון, ערי ארם צובה.[1] הים, כשאר כלי הנחושת שהיו בבית המקדש הראשון נוצר בבקעת הירדן על ידי חירם, חרש נחושת מהעיר צור.[2] עם חורבן בית המקדש הראשון, שברו הבבלים את ים הנחושת לחלקים שוים ולקחו את הנחושת לבבל באמצעות בהמות משא.[3]
תיאור המתקן[עריכת קוד מקור]
בספר מלכים מופיע התיאור הבא:
וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק; עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ, עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ; וקוה[4] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב; שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה; וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן - אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
מתיאור זה ניתן ללמוד כי צורתו של הים הייתה עגולה, והוא ניצב על שנים עשר פסלים של פרי נחושת, המחולקים לארבע קבוצות. כל קבוצה של שלושה פרים פונה לאחת מרוחות השמים, כאשר פני הפר פונים החוצה ואחוריו תומכים את האגן. קוטר האגן העגול 10 אמות, גובהו 5 אמות, והיקפו 30 אמות.
תיאור זה עומד לכאורה בסתירה לעובדה שהיחס במעגל בין הקוטר להיקף הוא פאי: המתחיל בספרות ...3.14159, ואילו היחס המתואר בתנ"ך הוא 3 (30 ל-10). לסתירה זו קיימים מספר תירוצים:
- יש מפרשים שהמקרא השתמש במספר עגול[5].
- הגאון מווילנה עומד על השינוי בין הקרי וכתיב במילה קוה/קו, שהיחס ביניהן (על ידי חילוק 111 ב-106) נותן 1.04716981, ואם נכפיל תוצאה זו ב-30 (ההיקף כפי שמתואר בכתוב) נקבל 31.4151, כלומר קירוב עד עשירית המילימטר של ההיקף האמיתי.
- הסבר אחר תולה את ההפרש בעוביו של הים - הקוטר נמדד מהדפנות החיצוניות, ואילו ההיקף סביב הדפנות הפנימיות[6].
ככל הנראה היו באגן ברזים (פקעים) היצוקים יחד עמו, והמשמשים למזיגת המים.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הערך "ים של שלמה" באתר דעת - אנציקלופדיה יהודית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ דברי הימים א' יח,ח.
- ^ מלכים א' ז,מ-מו.
- ^ מלכים ב' כה,יג; ירמיהו נב,יז.
- ^ קרי: וְקָו
- ^ ראו יהודה קיל, דעת מקרא, כרך י"ג (מלכים א'), פרק ז', פסוק כ"ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' קמ"ב, הע' 88, בפירוש השני, באתר אוצר החכמה. וראו עוד באנציקלופדיה תלמודית, כרך י', ערך הקף, פרק א', ד"ה חשבון, הע' 29-32.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יהודה קיל, דעת מקרא, כרך י"ג (מלכים א'), פרק ז', פסוק כ"ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' קמ"ב, הע' 88, בפירוש הראשון, על פי רש"י בפירוש רש"י לתורה, המבוסס על פי דברי התלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ד, עמוד א', באתר אוצר החכמה.