ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/אנינות
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שמ"א |
|---|---|
אנינות (או אוֹנָנות) היא המצב בו מצוי קרובו של הנפטר בזמן שלאחר מות קרובו ועד קבורתו של הנפטר. אונן הוא כינויו של אדם המצוי במצב של אנינות.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור]
המושג מופיע לראשונה בתורה, שכן המילה און קשורה בתורה למוות ואבלות.
הגדרה[עריכת קוד מקור]
כל מי שמת לו אחד מן הקרובים שהוא חייב להתאבל עליהם, הוא הנקרא אונן[1].
דיניה[עריכת קוד מקור]
מדאורייתא אין האונן נאסר אלא מאכילת קדשים ומעשרות. חז"ל הרחיבו והוסיפו איסורים נוספים על האונן: אכילת בשר ושתיין יין, וכן פטרו אותו מקיום מצוות עשה. הטעם להרחבת דיני חז"ל אלו הוא משום כבוד המת וטרדת קרובו בעסק של מצווה[2].
ההלכה פוטרת את האונן מקיום מצוות עשה ולפי שיטות מסוימות אף אוסרת עליו לקיים מצוות אלו. כך למשל, ישתדל להימנע האונן מהנחת תפילין, מתפילה ומברכת המזון. לצד פטור זה מחויב האונן במנהגי אבלות מסוימים. בין היתר נאסר על האונן לאכול בשר ולשתות יין. בעניין אכילת מעשר שני, ביכורים וקודשים, הוא קרוי אונן כל אותו היום גם לאחר קבורת המת, מכיוון שכל אלה נאכלים בשמחה.
ההיקף המדויק של דיני האבלות בהם נוהג האונן מצוי במחלוקת בין הראשונים. הרמב"ם והרי"ץ גיאת פוטרים את האונן כמעט מכל מנהגי האבלות. לעומתם אחרים כמו רבנו פרץ מחייבים את האבל כמעט בכל מנהגי האבלות לצד האיסורים המיוחדים לאונן. (בשונה מהאונן, לאבל בשבעת ימי אבלותו, מותר לאכול בשר ולשתות יין). עם זאת החובה לנהוג לפי ההלכות המיוחדות לאנינות פוסקת בשבתות ובימים טובים.
זמנה[עריכת קוד מקור]
מן התורה, אדם נחשב אונן רק ביום שבו מת קרובו. נחלקו תנאים וראשונים אם אנינות דאורייתא היא דווקא עד שנקבר המת, או אפילו לאחר שנקבר המת[3].
לאחר שקיעת החמה אין הוא נחשב אונן מן התורה, אך חכמים גזרו עליו דיני אונן אף לאחר השקיעה, עד שייקבר המת. במידה וקרובי הנפטר אינם יכולים ואף התייאשו מהאפשרות להביא את קרובם לקבורה, פוסקת החובה לנהוג מנהגי אנינות. במקרה כזה יש לעבור לנהוג מנהגי אבלות ולהתחיל בשבעת ימי האבל.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך ב', ערך אנינות, דף ס"ה-ע'
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביאת מקדש, פרק ב', הלכה ט'. ראו עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך אונן, הערה 24 ואילך. וראה עוד שם פרטי דינים נוספים, ועל אחרים שנוהגים בהם אנינות ולא אבלות.
- ^ הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך אבילות ואנינות, על פי הסכמת רבי שלמה זלמן אוירבך למהדורה הראשונה של האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, כרך א'.
- ^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ח', הלכה ח'; רש"י, זבחים, דף ט"ו, עמוד ב', ד"ה אונן; רמב"ן, תורת האדם; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, פסחים, פרק ח'. וראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך אנינות, הערות 9–11.
.jpg){kind=small}
קטגוריה:פטירה ואבל ביהדות קטגוריה:מוות: היבטים דתיים ופסיכולוגיים