ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/בקית הכרשינה
 ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/בקית הכרשינה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | בקיה |
| מין: | בקית הכרשינה |
| שם מדעי | |
 Vicia ervilia
| |
בִּקְיַת הַכַּרְשִׁינָה (שם מדעי: Vicia ervilia; שם אנגלי: Bitter-vetch; שם ערבי: כרסנה) הוא עשב חד-שנתי או רב-שנתי בעל עלים מורכבים מנוצים, ממשפחת הקטניות. הצמח מטפס בעזרת קנוקנות קצרות ופשוטות. הפרי משונץ כמחרוזת. טיפוס תפוצה ים-תיכוני, גדל היום בשטחים מצומצמים במשק החקלאי הערבי בארץ, בעיקר לצורך האכלת הבקר, וכן גדל בר כפליט תרבות ברוב חלקי הארץ.
שימושים רפואיים על פי מקורות קדומים ועד ימינו[עריכת קוד מקור]
פירות הצמח וזרעיו שימשו מזון לאדם בארץ החל מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה הקלאסית נחשב לצמח מרפא היעיל לטיפול בבעיות בקיבה, במחלות עור, בנשיכת כלב, אדם והכשת נחש, וכן לריכוך השדיים. בימי הביניים נוספו לשימושים אלו שימושים נוספים וביניהם מרכיב בתרופה לטיפול בטחורים. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לחיזוק הגוף[1]. קלאודיוס גלנוס, הרופא המפורסם מן המאה השנייה לספירת הנוצרים, כותב על צמח זה כי אינו מזין, ומשמש למאכל בקר. אך במקרים קשים של רעב הוא עשוי לשמש למאכל אדם[2].
כרשינים בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור]
"כרשינים" המופיעים בספרות חז"ל[3], ומצוינים בהם כמאכל בהמה שנאכל לאדם רק על ידי הדחק[4], מזוהים עם בקית הכרשינה[5].
בורית כרשינה[עריכת קוד מקור]
אחד מסממני קטורת הסמים היה "בורית כרשינה"[6]. זהר עמר מזהה זאת עם חומר ניקוי שהופק מבקית הכרשינה[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/בקית הכרשינה בוויקישיתוףהערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 90.
- ^ Powell, Owen, and John Wilkins. Galen: On the properties of foodstuffs. Cambridge University Press, 2003.
- ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ב', משנה ב'; משנה, מסכת שבת, פרק א', משנה ה'; משנה, מסכת שבת, פרק כ', משנה ג'; משנה, מסכת אהלות, פרק י"ז, משנה א'; ועוד.
- ^ ראו משנה, מסכת תרומות, פרק י"א, משנה ט'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ', עמוד א'; רמב"ם, פירוש המשניות לרמב"ם, על משנה, מסכת מעשר שני, פרק ב', משנה ד'; רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, בבא מציעא, שם; רבי יעקב עמדין (היעב"ץ), מור וקציעה, סימן ש"כ, דף קנה ע"א בטור , ד"ה ובכן. וראו מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל – בקיית הכרשינה, בפורטל הדף היומי.
- ^ משה קטן, לעזי רש"י, 115, על פי רש"י פירוש רש"י לתלמוד, על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'; הרב מרדכי עמנואל, "איסור כלאים במאכל בהמה", בתוך: המעין, כרך ל"ט, תשנ"ט, גיליון ג', עמ' 14-16, ממספר מתרגמים על דברי רבי נתן מרומי, הערוך, ערך כרשן;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יוסף קאפח, משנה עם פירוש הרמב"ם <ר"י קאפח> - ב (מועד), מסכת שבת, פרק א', משנה ג', הע' 71, ירושלים תשכ"ד, עמ' י"ב, באתר אוצר החכמה, על פי הרמב"ם, פירוש המשניות לרמב"ם, על משנה, מסכת מעשר שני, פרק ב', משנה ד', ועל משנה, מסכת שבת, פרק כ', משנה ג', ועל משנה, מסכת עדיות, פרק א', משנה ח'.
וראו עוד אצל הרב מרדכי עמנואל, שם, על זיהוי זה. - ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו', עמוד א'.
- ^ זהר עמר, ספר הקטורת, הוצאת ארץ, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב תשס"ב, עמ' 128-129.