בקיה (צמח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgבקיה
בקיה מצויה.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: בקיה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vicia

בִּקְיָה (שם מדעי: Vicia) הוא סוג גדול בתת-משפחת הפרפרניים, המונה כ-250 מינים, שרובם מטפסים עשבוניים בעלי פרחים ממשפחת הקטניות.

עם סוג זה נמנה בין היתר המין בקית הגינה, המוכר בשם פול. בארץ ישראל גדלים בר 24 מינים.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה נכללים עשבים חד או רב-שנתיים, שרובם מטפסים בעזרת קנוקנות. למינים בסוג זה חשיבות כלכלית – בעיקר לפול, הנאכל לאחר בישול או טרי, ובנוסף למינים בקיה תרבותית, בקיה שעירה ובקיה ארגמנית, המשמשים כצמחי מספוא (מזון לבהמות), בייחוד למטרת הכנת שחת.

עם סוג זה נמנים כ-120–150 מינים, שתפוצתם רחבה בייחוד בחצי הכדור הצפוני ובדרום אמריקה. אזור המזרח התיכון מהווה מוקד התמיינות משני עבור המין. 24 מינים מסוג זה מצויים בארץ ישראל.

מאפיינים מורפולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הבקיה מנוצים, תכונה האופיינית למשפחה. לעתים מספר העלעלים מועט והעלה נראה כעלה תלתני, כמו במין בקיה צרפתית. ציר העלה (כלומר, העורק הראשי שלו) מסתיים לרוב בקנוקנת – חלק דק של טרף העלה, שלרוב נכרך על עצמים, ובכך מסייע לצמח לטפס מעלה או להשתרג.

מבנה הפרח וגביע הפרח אופייניים למשפחה. הפרחים מפרישי צוף, ומותאמים להאבקת חרקים, בעיקר דבורים. צבע הפרח לרוב בגווני סגול, ולעתים בלבן ובצהוב. פרי הבקיה הוא מטיפוס תרמיל, ואופיינית לו צורה פחוסה.

בהשוואה לסוגי פרפרניים אחרים, בסוג זה נפוצה האמפיקרפיה – יצירת פירות תת-אדמתיים – כאשר מינים רבים (בקיה תרבותית, למשל) יוצרים פירות תת-אדמתיים לצד פירות על-אדמתיים רגילים.

הסוג בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל גדלים 24 מינים בסוג זה; מרביתם אופייניים לחבל הצומח הים-תיכוני של הארץ, ומספרם עולה ככל שמצפינים. הם מופיעים בבתי גידול שונים: 10 מינים מצויים בנופי צומח עשבוני, 11 מיני אופייניים לחורשים ובתות, 8 מינים נוטים להופיע באדמות כבדות ומעובדות ו-7 מינים אופייניים לבתי גידול לחים כדוגמת גדות נחלים וביצות. רק שני מינים מופיעים בבתי גידול יובשניים כדוגמת ערבות ומדבריות.

4 מינים נחשבים למינים "אדומים" – כלומר, הנמצאים בסכנת הכחדה ממשית בארץ: בקיית הבזלת, בקית החולה ובקית יזרעאל – שלושתם אנדמיים (בלעדיים) לארץ. המין בקיית קפריסין הוא מין אדום נוסף, המופיע באופן נדיר בגליל, והוא אנדמי למזרח הים התיכון.

מיני הסוג בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים שלהלן מובאים בסדר שיטתי:

  • בקית הבזלת (Vicia basaltica)
  • בקיה בנגלית (Vicia benghalensis)
  • בקיה אנטולית (Vicia bithynica)
  • בקיה חדודה (Vicia cuspidata)
  • בקית קפריסין (Vicia cypria)
  • בקית הכרשינה (Vicia ervillia)
  • בקית יזרעאל (Vicia esdraelonesis)
  • בקית הביצות (Vicia galeata)
  • בקית הגליל (Vicia galilaeae)
  • בקית החולה (Vicia hulensis)
  • בקית כלאים (Vicia hybrida)
  • בקיה טופחנית (Vicia lathyroides)
  • בקיה דקיקה (Vicia laxiflora)
  • בקית צהובה (Vicia lutea)
  • בקיה מדורבנת (Vicia monantha)
  • בקיה צרפתית (Vicia narbonesis)
  • בקיה ארץ-ישראלית (Vicia palaestina)
  • בקיה מצויה (Vicia peregrina)
  • בקיה קטנה (Vicia pubescens)
  • בקיה תרבותית (Vicia sativa)
  • בקית המשי (Vicia sericocarpa)
  • בקיה דקת-עלים (Vicia tenuifolia) - ערך טבע מוגן‏[1]
  • בקיה עדינה (Vicia tetrasperma)
  • בקיה שעירה (Vicia villosa)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, "בקיה", בתוך: המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמ' 366–372.
  • עזי פליטמן, "בקיה", בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983, כרך 10, עמ' 182–185.
  • אבי שמידע וגדי פולק, "בקיה", בתוך: הספר האדום צמחים בסכנת הכחדה בישראל, ירושלים: הוצאת רשות הטבע והגנים, 2007, כרך א', עמ' 214–222.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקיה, באתר הפלורה של פקיסטן (באנגלית)
  • בקיה, באתר צמח השדה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]