ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם נפתלי הרץ ינר

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם נפתלי הרץ ינר
רבי אברהם נפתלי הירץ יענער

רבי אברהם נפתלי הרץ ינר ראב"ד קרקוב
לידה	1806 תקס"ו תבנית:עיר ודגל
פטירה	1876 (בגיל 70 בערך) י"א בתמוז ה'תרל"ו קרקוב
מקום קבורה	קרקוב
מדינה
מקום מגורים	קרקוב
מקום פעילות	גליציה
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	רבנות
תלמידיו	שלמה זלמן חיים הלברשטם
חיבוריו	צלותא דאברהם, ברכת אברהם
בת זוג	רחל לבית קרשניק
אב	רבי מרדכי צבי הירש
אם	חנה

רבי אברהם נפתלי הירץ יֶנֶר (בכתיב יידי: יֶענֶער, ולעיתים מכונה: יֶענִיווֶער; תקס"ו 1806 – י"א בתמוז תרל"ו) רב ופוסק בגליציה, ואב בית הדין של קרקוב במשך עשרות שנים. נחשב למתון באופיו, ושמר על יחסים טובים עם חברי הקהילה המודרניים בעיר. בשל כך התנגדו לו החסידים. התפרסם על רקע הפולמוס שהתחולל סביב מצות המכונה בשנת תרי"ט, התיר גם את תרנגולי קוצ'ין.

ביוגרפיה

נולד ביאנוב שבפולין לרבי מרדכי צבי לרנר, נכד רבי יצחק ליסקא מאופוצ'נו ומצאצאי רבי אהרן שמואל קיידנובר ורבי נתן נטע שפירא, ולחנה נכדת רבי יוחנן חריף מפינטשוב. מצעירותו היה עילוי, ובמכתב לרבי ברוך פרנקל-תאומים הוא כותב חידושים שנתחדשו לו בגיל חמש עשרה בלבד. בשנת תקפ"ד התייתם מהוריו, ותקופה מסוימת התגורר בצ'נסטוחוב בביתו של אחיו הגדול ר' יוחנן ובקשאנוב אצל אחותו.

בגיל צעיר נשא אשה, ממנה התגרש כעבור זמן קצר מסיבה לא ידועה. לאחר מכן עבר לקרקוב בסביבות שנת תקפ"ו, בה נשא את רחל בת ר' שלמה קראשניך, (חתן ר' שמחה אייבשיץ בן רבי אהרן אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ). תקופה מסוימת עסק במסחר, ובשנת תקצ"א מונה לדיין בקראקא בבית הדין של רבי צבי דוד הלוי רב העיר, תפקיד בו כיהן עד סוף חייו במשך ארבעים וחמש שנה ברציפות.

במחלוקת רבת השנים בקרקוב על הרבנות בין רבי דב בריש מייזלש לרבי שאול לנדא, היה רבי אברהם מהתומכים ברבי בריש.

בטבעו היה אדם נח ומתון, ושמר על יחסים טובים גם עם משכילי העיר, מה שגרם לחשד כלפיו מצד החסידים בשנת תרט"ז עזב רבי בריש מייזלש עזב את קרקוב ורבי אברהם היה מועמד לרבנות העיר, אולם החסידים התנגדו למינויו, ולבסוף נבחר רבי שמעון סופר, בתחילה התנגד לו רבי אברהם, אולם בהמשך יצר עמו קשרים טובים ואף תיווך בינו לבין ה"נאורים".

בשנתיים האחרונות לחייו חלה, נפטר ביום שני י"א בתמוז תרל"ו בקרקוב ונקבר בבית הקברות החדש בקרקוב לאחר הלוויה המונית.

פעילות ציבורית

שמו של רבי אברהם התפרסם בעיקר על רקע הפולמוס על מצות המכונה בשנת תרי"ח, רבי אברהם התייצב לצד המתירים, ואף טען כי הם מהודרות יותר ממצות יד. ההיתר היה בניגוד לדעתם של רבי שלמה קלוגר, רבי חיים מצאנז, רבי אברהם מטשכנוב, ורבי יצחק מאיר אלתר, ובעיקר כנגד הדיין בן עירו רבי חיים נתן דמביצר שהיה הרוח החיה בקרב האוסרים.

מחלוקת הלכתית אקטואלית נוספת בה בלט רבי אברהם בין המתירים, הייתה בתרנגולי קוצ'ין שהובאו לאירופה בסביבות שנת תר"כ, אותם אסרו רבי שמואל הלר מצפת, רבי שלמה קלוגר, רבי חיים מצאנז, רבי יעקב עטלינגר, רבי יצחק שמלקיס, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא. רבי אברהם היה בין גדולי המתירים, יחד עם רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יהודה אסאד, רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, ורבי שלמה דרימר.

ספריו

• צלותא דאברהם - שו"ת, לבוב תרכ"ח.
• ברכת אברהם - שו"ת, לבוב תר"ל.

משפחתו

• אחיו רבי נתן נטע מפלאוונו.
• אחיו רבי יוחנן מצ'נסטוחוב.

• נכדו הרב מאיר לרנר מאלטונה.

• אחותו גיטע אשת יצחק שנברג מקשאנוב.

צאצאיו

• בנו רבי מרדכי צבי (-ט' באדר תר"נ).
  • בתו הלנה נישאה לרבי אלעזר משה הורוביץ, בנו של רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ.
• בתו חנה נישאה בזיווגה השני לרבי מנחם שלום גולדמן מז'לין.

• נכדו הרב אליהו יהושע גלדצהלר.

• חתנו מאיר יהודה מרקוביץ.
  • בנו הצייר ארתור מרקוביץ.

קישורים חיצוניים

• חיים דב פרידברג, "הר' אברהם נפתלי הירץ במ' מרדכי צבי יענער"', בתוך: לוחות זכרון, אות קל"ו, פרנקפורט דמיין תרס"ד, עמ' 116, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• מאיר וונדר, "ר' אברהם נפתלי הירץ ב"ר מרדכי צבי הירש ינר", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 252, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

ספריו

• צלותא דאברהם, לבוב תרכ"ח, באתר אוצר החכמה.
• ברכת אברהם, לבוב תר"ל, באתר אוצר החכמה.

הערות שוליים

קטגוריה: רבנים גליציאנים קטגוריה: קרקוב: רבנים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:ילידי 1806 קטגוריה:נפטרים ב-1876