ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם נפתלי הרץ ינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם נפתלי הרץ ינר
רבי אברהם נפתלי הירץ יענער
רבי אברהם נפתלי הרץ ינר ראב"ד קרקוב
רבי אברהם נפתלי הרץ ינר ראב"ד קרקוב
לידה 1806
תקס"ו
תבנית:עיר ודגל
פטירה 1876 (בגיל 70 בערך)
י"א בתמוז ה'תרל"ו
קרקוב
מקום קבורה קרקוב
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים קרקוב
מקום פעילות גליציה
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
תלמידיו שלמה זלמן חיים הלברשטם
חיבוריו צלותא דאברהם, ברכת אברהם
בת זוג רחל לבית קרשניק
אב רבי מרדכי צבי הירש
אם חנה

רבי אברהם נפתלי הירץ יֶנֶר (בכתיב יידי: יֶענֶער, ולעיתים מכונה: יֶענִיווֶער; תקס"ו 1806י"א בתמוז תרל"ו) רב ופוסק בגליציה, ואב בית הדין של קרקוב במשך עשרות שנים. נחשב למתון באופיו, ושמר על יחסים טובים עם חברי הקהילה המודרניים בעיר. בשל כך התנגדו לו החסידים. התפרסם על רקע הפולמוס שהתחולל סביב מצות המכונה בשנת תרי"ט, התיר גם את תרנגולי קוצ'ין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד ביאנוב שבפולין לרבי מרדכי צבי לרנר[1], נכד רבי יצחק ליסקא מאופוצ'נו ומצאצאי רבי אהרן שמואל קיידנובר ורבי נתן נטע שפירא, ולחנה נכדת רבי יוחנן חריף מפינטשוב. מצעירותו היה עילוי, ובמכתב לרבי ברוך פרנקל-תאומים הוא כותב חידושים שנתחדשו לו בגיל חמש עשרה בלבד[2]. בשנת תקפ"ד התייתם מהוריו, ותקופה מסוימת התגורר בצ'נסטוחוב בביתו של אחיו הגדול ר' יוחנן ובקשאנוב אצל אחותו.

בגיל צעיר נשא אשה, ממנה התגרש כעבור זמן קצר מסיבה לא ידועה. לאחר מכן עבר לקרקוב בסביבות שנת תקפ"ו, בה נשא את רחל בת ר' שלמה קראשניך, (חתן ר' שמחה אייבשיץ בן רבי אהרן אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ). תקופה מסוימת עסק במסחר, ובשנת תקצ"א מונה לדיין בקראקא בבית הדין של רבי צבי דוד הלוי רב העיר, תפקיד בו כיהן עד סוף חייו במשך ארבעים וחמש שנה ברציפות.

במחלוקת רבת השנים בקרקוב על הרבנות בין רבי דב בריש מייזלש לרבי שאול לנדא, היה רבי אברהם מהתומכים ברבי בריש.

בטבעו היה אדם נח ומתון, ושמר על יחסים טובים גם עם משכילי העיר, מה שגרם לחשד כלפיו מצד החסידים[3] בשנת תרט"ז עזב רבי בריש מייזלש עזב את קרקוב ורבי אברהם היה מועמד לרבנות העיר, אולם החסידים התנגדו למינויו, ולבסוף נבחר רבי שמעון סופר, בתחילה התנגד לו רבי אברהם, אולם בהמשך יצר עמו קשרים טובים ואף תיווך בינו לבין ה"נאורים".

בשנתיים האחרונות לחייו חלה, נפטר ביום שני י"א בתמוז תרל"ו בקרקוב ונקבר בבית הקברות החדש בקרקוב לאחר הלוויה המונית.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור]

שמו של רבי אברהם התפרסם בעיקר על רקע הפולמוס על מצות המכונה בשנת תרי"ח, רבי אברהם התייצב לצד המתירים, ואף טען כי הם מהודרות יותר ממצות יד[4]. ההיתר היה בניגוד לדעתם של רבי שלמה קלוגר, רבי חיים מצאנז, רבי אברהם מטשכנוב[5], ורבי יצחק מאיר אלתר[5], ובעיקר כנגד הדיין בן עירו רבי חיים נתן דמביצר שהיה הרוח החיה בקרב האוסרים.

מחלוקת הלכתית אקטואלית נוספת בה בלט רבי אברהם בין המתירים, הייתה בתרנגולי קוצ'ין שהובאו לאירופה בסביבות שנת תר"כ, אותם אסרו רבי שמואל הלר מצפת[6], רבי שלמה קלוגר[7], רבי חיים מצאנז[8], רבי יעקב עטלינגר, רבי יצחק שמלקיס[9], ורבי יצחק אייזיק מקומרנא[8][10]. רבי אברהם היה בין גדולי המתירים, יחד עם רבי יוסף שאול נתנזון[11], רבי יהודה אסאד[12], רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש[13], ורבי שלמה דרימר[14].

  • אחותו גיטע אשת יצחק שנברג מקשאנוב.
צאצאיו
  • חתנו מאיר יהודה מרקוביץ.
    • בנו הצייר ארתור מרקוביץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ שם המשפחה ינר-ינובר נקבע למרות ששם משפחתו היה לרנר, מכיוון שכאשר שאלו פקיד פולני לשמו, חשב רבי אברהם שהשאלה מכונת למוצאו וענה יאנוב.
  2. ^ חיים דב פרידברג, לוחות זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"ד, עמ' 118, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ ישנם גם מקורות המספרים על רדיפות כלפיו מצד החסידים. מאיר הרשקוביץ, מהר"ץ חיות - תולדות רבי צבי הירש חיות ומשנתו, ירושלים תשס"ז, עמ' 360, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ רבי יוסף שאול נתנזון, ביטול מודעה, לבוב תרי"ט, עמ' 21, באתר היברובוקס.
  5. ^ 1 2 רבי ישראל יהושע טרונק, ישועות מלכו <קרית ארבע>, אורח חיים סימן מ"ג, פיוטרקוב תרפ"ז, עמ' 18, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  6. ^ רבי שמואל הלר, דרך נשר, סאיני תרפ"ט, עמ' 5, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ רבי שלמה קלוגר, טוב טעם ודעת - תליתאי, סימנים ק"נ–קנ"ב, לבוב תרי"ב - תר"ס, דף ס"ג עמ' ב'–ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ 1 2 רבי שמואל הלר, דרך נשר, סאיני תרפ"ט, עמ' 25, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ רבי יצחק שמלקיש, בית יצחק, יו"ד חלק א', סימנים ק"ו-ק"ז, פרמישלה תרל"ה - תרס"ח, דף ע"ח עמ' ב'–פ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  10. ^ רבי יצחק אייזיק ספרין, היכל הברכה, בתוך: חמשה חומשי תורה <משכיל לדוד, היכל הברכה, מנורת שלמה>, דברים א כ"ח, ד"ה ואתה, לבוב תרכ"ד - תרל"ד, דף י"ב, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ בהגהות יד שאול על השולחן ערוך יורה דעה סימן פב, ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סימן נב, מהדורא תליתאי ח"א סימן קמט, ומהדורא חמישאי ח"א סימן יד.
  12. ^ רבי יהודה אסאד, תשובות מהרי"א <יהודה יעלה>, סימנים צ"ב–צ"ד, לבוב תרל"ג - תר"מ, דף ל"ב עמ' ב'–ל"ה עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  13. ^ רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, "קונטרס אחרון" בתוך: חמדה גנוזה, לבוב תרל"ה, עמ' ט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  14. ^ רבי שלמה דרימר, בית שלמה <מהדורה חדשה>, יו"ד חלק ב', סימנים קמ"ד–קמ"ו, קמ"ח, ירושלים תשע"ג, עמ' קי"ג–קל"ד, קל"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).


קטגוריה: רבנים גליציאנים קטגוריה: קרקוב: רבנים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:ילידי 1806 קטגוריה:נפטרים ב-1876

תבנית:קרדיט המכלול