ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||
| רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ | |||||
| לידה |
24 בנובמבר 1861 כ"א בכסלו תרכ"ב זינקוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1935 (בגיל 73) א' בתשרי תרצ"ו וינה | ||||
| כינוי | האדמו"ר מקופיטשניץ | ||||
| מקום קבורה | וינה | ||||
| מדינה | אוסטריה | ||||
| מקום פעילות | גליציה, וינה | ||||
| השתייכות | חסידות קופיטשניץ | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"רות | ||||
| בת זוג | גיטל בת רבי מרדכי שרגא פרידמן | ||||
| צאצאים | רבי אברהם יהושע השיל | ||||
| |||||
רבי יצחק מאיר העשיל (כ"א בכסלו תרכ"ב, 1861 - א' בתשרי תרצ"ו, 1935) היה אבי חסידות קופיטשניץ.
תולדותיו[עריכת קוד מקור]
נולד בזינקוב לרבי אברהם יהושע העשל ממז'יבוז', דור רביעי ל"אוהב ישראל" מאפטא, וללאה רחל בת רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה. בשבט תרל"ו התארס עם גיטל בתו של רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. החתונה התקיימה כמה חדשים לאחר פטירת אביו ראי"ה בי' באדר ה'תרמ"א בהוסיאטין, חסידי אביו רצו למנותו לרבי אך הוא סירב, והמשיך לגור בחצר חמיו עוד 13 שנים לפטירתו.
בשנת תרנ"ד, לאחר פטירתו של חמיו פנו אליו משלוש עיירות "קופיטשניץ", "חרוסוקוב", ו"מיקולניץ", לשמש כרבם, והוא שאל את דודו ואביו חורגו (נשא את אמו לאה רחל אחרי פטירת בעלה) אליו נסע כחסיד לאחר פטירת חמיו - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב באיזו עיירה לקבל את המינוי, הרבי הטיל גורל, וכשיצא הפתק "קופיטשניץ" אמר הרבי "מזל טוב קופיטשניצער רבי". בשלהי אלול תרנ"ד עבר לקופיטשניץ, ובה הקים את חצרו.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נמלט עם משפחתו תחילה לוויז'ניץ שם שהה בבית מחותנו רבי ישראל מויז'ניץ כחודש, עם התקרבות החזית לויז'ניץ, עבר לווינה בשלהי אלול תרע"ד, כמו רוב אדמו"רי רוז'ין - עקב פחדם מהשלטון הרוסי, ובה נשאר עד לפטירתו. בווינה היה ביתו למוקד של צדקה וחסד והוא התפרסם מאוד במידה זו. אחרי מלחמת העולם נשאר לגרו בוינה אם כי היה עורך מסעות בכל שנה בחודשי הקיץ לעיירות בהם התגוררו חסידיו, במהלכם היה מבקר גם בקופיטשניץ.
בקיץ תרצ"ה נחלש מאוד ולא נסע לבקר את חסידיו, בשובו ממעיינות המרפא לוינה התעכב בטרנופול אצל חתנו, ושבועיים שהה בקופיטשניץ, בדרכו מקופיטשניץ לוינה חלה בדלקת ראות וביום ראשון של ראש השנה תרצ"ו נפטר. הוא הובא למנוחות בג' בתשרי בהלווייה המונית ועל קברו הוקם אוהל.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- בנו רבי אברהם יהושע ממלא מקומו באדמו"רות.
- בנו רבי משה נשא את בת רבי פנחס מבורשא התגרש ונשא את בת רבי נפתלי הורוביץ מפוקשיבניצה, נאסר עם כניסת הנאצים לוינה באנשלוס, נרצח בדכאו בי' בחשון ת"ש ואפרו נשלח למשפחתו בדואר.
- בנו הרב שלום יוסף נשא את ביילה בת רבי ברוך דוד טברסקי מקלינקוביץ (ה' בחשוון תרנ"ד - י"ד בטבת תשל"ו).
- בנו רבי מרדכי שרגא (- כ"ד בתמוז תשי"ח), חתן קרוב משפחתו רבי ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג, נפטר ללא ילדים.
- בלומא רייזיל (- ו' באייר תשי"ח), אשת רבי אברהם יעקב פרידמן, ה"אביר יעקב" מסדיגורה - תל אביב.
- בתו חוה נישאה לרבי אליעזר הגר, ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ (נפטרה ב' באב תשי"ד).
- בתו מרים נישאה לרבי אברהם יהושע העשל ממז'יבוז'-טרניפול, נרצחה עם בעלה בשואה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חיים דב שטרן, "רבי יצחק מאיר מקופיטשיניץ זיע"א", בתוך: "נר ישראל" - ריז'ין - חלק ו', בני ברק תשנ"ט, עמ' ק"ו, באתר אוצר החכמה