חסידות קופיטשניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קופיטשיניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית רוזי'ן המשלבת את גינוני המלכות הרוז'ינאית עם ההנהגה שבמרכזה "אהבת ישראל" בגלל יחוסה של החצר הממשיכה את דרכו של ה"אוהב ישראל" מאפטא. כיום משמש כאדמו"ר הרה"צ רבי יקותיאל זושא העשיל שליט"א בניו יורק והרה"צ רבי יצחק מאיר פלינטינשטיין בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקים החסידות היה האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ, בן רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז', בן רבי משולם זוסיא מזינקוב, בן רבי יצחק מאיר מזינקוב, בן רבי אברהם יהושע השל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא.

רבי יצחק מאיר נולד בשנת תרכ"ב בעיירה זינקוב בחצרו של זקנו רבי משולם זושא מזינקוב. עם נישואיו לבתו של האדמו"ר הראשון מהוסיאטין, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן, בן זקוניו של רבי ישראל מרוז'ין, עבר להתגורר בחצר חותנו בהוסיאטין. שם נולד לו (בד' באייר, תרמ"ח) בנו רבי אברהם יהושע. עם פטירת חותנו בשנת תרנ"ד עבר רבי יצחק מאיר עם משפחתו לקאפיטשיניץ, שם הקים את חצרו, אליה נהרו רבים. במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה יחד עם משפחתו ומשפחת אדמור"י רוז'ין. בנים נוספים שלו היו הרב משה, הרב שלום יוסף והרב מרדכי שרגא. חתניו היו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי אליעזר מויז'ניץ ורבי אברהם יהושע ממז'יבוז'.

לאחר פטירתו בראש השנה שנת תרצ"ו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ). הוא הוכתר לאדמו"רות בווינה, ולאחר האנשלוס נסע לארצות הברית ומשם פעל רבות ונצורות להצלתם של יהדות אירופא. הקים את חצרו, תחילה באיסט סייד ובהמשך בבורו פארק. היה מראשי אגודת ישראל ונתפרסם כאחד מגדולי וצדיקי דורו ובפרט בפעולותיו הכבירים בצדקה וחסד ובהקמת מוסדות חינוך ותורה בארה״ב ובישראל. גם הקים מוסד לפליטות בפתח תקווה, בשם "בית אברהם". אהב את ארץ ישראל בכל לבו ונפשו וביקר בה עשר פעמים. נפטר בט״ז תמוז ונקבר כפי בקשתו בטבריה על יד ציון דודו הרבי מהוסיאטין.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי משה מרדכי. רבי משה מרדכי עסק במסחר וסירב לכהן באדמו"רות אך לאחר לחצים נענה והתמנה לאדמו"ר. רבי משה מרדכי הי' אהוב ונערץ בעיני כל חסידיו, וזקני החסידים שעוד הסתופפו אצל זקנו כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מאיר זי"ע וביראה. הפליאו את גודל צדקתו אשר הסתירם מעין כל בהצנע לכת במדה נפלאה. התמנותו של רבי משה מרדכי זי"ע לרבה של קאפיטשיניץ, לא חיזק רק את חסידי קאפיטשיניץ וזקני חסידיו לבית רוזין שנהרו אליו עד שתיכף הוכרחו להרחיב גבולי הבית המדרש, אלא אף נשמע קולו בשאר קהילות וחסידות, עד שנהרו אליו רבים מתושבי בארא פארק והגלילות, כי שמו הטוב נתפרסם מהר בכל קצוי תבל, ורבים נהנו מאתו עצה ותושי'. מעט מאוד היו שנות הנהגתו וכעבור כמה שנים מפטירתו אביו חלה ונפטר בי"ז בניסן תשל"ה ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה על יד אביו. בניו וגם אחיו הרה״צ רבי משולם זושא סירבו לקבל עליהם את עול האדמו"רות הרבה שנים.

בשנת תשנ״ה לאחר הפצרות רבות מזקני החסידים ביניהם שרידים מחסידי האדמו״ר הזקן מקאפיטשיניץ ובראשם הרה״צ רבי משולם זושא בנו של האדמו״ר ראי״ה, הוכתר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין נכד חביבו של האדמו״ר רבי אברהם יהושע העשיל, כאדמו״ר מקאפיטשניץ בירושלים שם הקים את חצרו ומוסדותיו. כהיום הוא זקן אדמורי רוזין ומפורסם בכל עולם החסידיות כאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדורנו. אף הו״ל הרבה ספרי חסידות. ולחסידות יש סניפים בבית שמש ובביתר עילית ובלייקווד.

הבית מדרש המרכזי בבורו פארק עומד בראשית הרה"צ רבי יצחק מאיר העשיל שליט"א בנו בכורו של הרה"ק רבי משה מרדכי זי"ע וגם לו יש הרבה מעריצים. בשנת תשע״ז הסכים הרה"צ רבי יקותיאל זוסיא העשיל שליט"א בן האדמו״ר רבי משה מרדכי לקבל קוויטלאך בבית מדרשו של אחיו , והרבה נהנים ממנו עצה וישועה. בניו של האדמו"ר מירושלים הם: אברהם יעקב, חתן רבי ישראל צבי יאיר דנציגר מאלכסנדר; הרב בנימין, רב קהילת אוהב ישראל קאפיטשיניץ ברמת בית שמש וחתן רבי חיים אברהם מבוסטון בורו פארק; נפתלי הירץ, חתן רבי אברהם מסטרטין-העיר העתיקה; הרב יהושע העשיל, רב קהילת "אור יהושע" קאפיטשיניץ בליקוואד, חתן רבי שלום פלאם מסטרטין; שלמה חיים, חתן בנו של האדמו"ר מקוסון; ישראל, חתן הרב אלכסנדר ליפא אייכינשטיין מלונדון. חתניו הם הרב יוסף, בן רבי בן-ציון רבינוביץ מביאלה; ישעיה דוד מלכיאל (נין האדמו"ר מטולנא) וישראל שטראהלי באנטוורפען.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]