חסידות קופיטשניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קופיטשיניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית רוזי'ן המשלבת את גינוני המלכות הרוז'ינאית עם ההנהגה שבמרכזה "אהבת ישראל" בגלל יחוסה של החצר הממשיכה את דרכו של ה"אוהב ישראל" מאפטא. כיום משמש כאדמו"ר הרה"צ רבי יקותיאל זושא העשיל שליט"א בניו יורק והרה"צ רבי יצחק מאיר פלינטינשטיין בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקים החסידות היה האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ, בן רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז', בן רבי משולם זוסיא מזינקוב, בן רבי יצחק מאיר מזינקוב, בן רבי אברהם יהושע השל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא.

רבי יצחק מאיר נולד בשנת תרכ"ב בעיירה זינקוב בחצרו של זקנו רבי משולם זושא מזינקוב. עם נישואיו לבתו של האדמו"ר הראשון מהוסיאטין, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן, בן זקוניו של רבי ישראל מרוז'ין, עבר להתגורר בחצר חותנו בהוסיאטין. שם נולד לו (בד' באייר, תרמ"ח) בנו רבי אברהם יהושע. עם פטירת חותנו בשנת תרנ"ד עבר רבי יצחק מאיר עם משפחתו לקאפיטשיניץ, שם הקים את חצרו, אליה נהרו רבים. במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה יחד עם משפחתו ומשפחת אדמור"י רוז'ין. בנים נוספים שלו היו הרב משה, הרב שלום יוסף והרב מרדכי שרגא. חתניו היו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי אליעזר מויז'ניץ ורבי אברהם יהושע ממז'יבוז'.

לאחר פטירתו בראש השנה שנת תרצ"ו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ). הוא הוכתר לאדמו"רות בווינה, ולאחר האנשלוס נסע לארצות הברית בה הקים את חצרו, תחילה באיסט סייד ובהמשך בבורו פארק. הוא היה פעיל באגודת ישראל, ובהקמת מוסדות חינוך ותורה בישראל. הוא גם הקים מוסד לפליטות בפתח תקווה, בשם "בית אברהם".

לאחר פטירתו ב-ט"ז בתמוז תשכ"ז, מילא את מקומו בנו רבי משה מרדכי. רבי משה מרדכי עסק במסחר וסירב לכהן באדמו"רות אך לאחר לחצים נענה והתמנה לאדמו"ר.

רבי משה מרדכי הי' אהוב ונערץ בעיני כל חסידיו, וזקני החסידים שעוד הסתופפו אצל זקנו כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מאיר זי"ע נכנסו אל הקודש פנימה באימה וביראה. הם הפליאו את גודל צדקתו אשר מסתירם מעין כל בהצנע לכת במדה נפלאה. התמנותו של רבי משה מרדכי זי"ע לרבה של קאפיטשיניץ, לא חיזק רק את חסידי קאפיטשיניץ וזקני חסידיו לבית רוזין שנהרו אליו עד שתיכף הוכרחו להרחיב גבולי הבית המדרש, אלא אף נשמע קולו בשאר קהילות וחסידות, עד שנהרו אליו אנשים רבים תושבי בארא פארק וגלולותי', כי שמו הטוב נתפרסם מהר בכל קצוי תבל, ורבים נהנו מאתו עצה ותושי'.

נפטר בי"ז בניסן תשל"ה ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה על יד אביו. בניו של רבי משה מרדכי סירבו לקבל עליהם את עול האדמו"רות הרבה שנים אבל אחר הפצרות גדולי ישראל וזקני חסידי קאפיטשיניץ התחיל בנו אדמו"ר הרה"צ רבי יקותיאל זוסיא העשיל שליט"א לקבל קוויטלאך והרבה נהנים ממנו עצה וישועה. הבית מדרש המרכזי בבורו פארק עומד בראשית הרה"צ רבי יצחק מאיר העשיל שליט"א בנו בכורו של הרה"ק רבי משה מרדכי זי"ע וגם לו יש הרבה מעריצים.

בארה"ק מכהן היום גם אדמו"ר מקאפיטשיניץ, רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין, בנה של בת שבע, בתו של רבי אברהם יהושע השל מקאפיטשיניץ. הרב פלינטשטיין הקים חצר בירושלים וכן את מכון שפתי צדיקים העוסק בתולדות החסידות. לחסידות בתי כנסת גם בבית שמש.

בניו של האדמו"ר מירושלים הם: אברהם יעקב, חתן רבי ישראל צבי יאיר דנציגר מאלכסנדר; הרב בנימין, רב קהילת אוהב ישראל קאפיטשיניץ ברמת בית שמש וחתן רבי חיים אברהם מבוסטון בורו פארק; נפתלי הירץ, חתן רבי אברהם מסטרטין-העיר העתיקה; הרב יהושע העשיל, רב קהילת "אור יהושע" בליקוואד, חתן רבי שלום פלאם מסטרטין; שלמה חיים, חתן בנו של האדמו"ר מקוסון; ישראל, חתן הרב אלכסנדר ליפא אייכינשטיין מלונדון. חתניו הם הרב יוסף, בן רבי בן-ציון רבינוביץ מביאלה; ישעיה דוד מלכיאל (נין האדמו"ר מטולנא) וישראל שטראהלי באנטוורפען.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]