ויקיפדיה:סוגיות משפטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פעילות בוויקיפדיה, ככל פעילות אנושית, כפופה למגבלות שבחוק. כל עורך בוויקיפדיה כפוף לחוקי מדינתו, וכיוון שמרבית העורכים בוויקיפדיה העברית מתגוררים בישראל, נציג אחדים מחוקי ישראל שלהם רלוונטיות משמעותית לכותבים בוויקיפדיה. הכללים המופיעים להלן רלוונטיים לכל דפי ויקיפדיה - למרחב הערכים ולמרחב השיחה.

הפרת חוקים אלה חושפת את הכותב לתביעה מצד מי שנפגע מהפרה זו. תביעות כאלה נדירות ביותר, אך בכל זאת עדיף להימנע מחשיפה להן. בחלק מהמקרים נחשבת הפרת חוקים אלה גם להפרה של כללי ההתנהגות בוויקיפדיה ועלולה להביא לחסימת הכותב.

באמצעי התקשורת הגדולים פועלים עורכים מנוסים, הנעזרים גם בייעוץ משפטי, אך גם הם נכשלים מפעם לפעם בהפרת החוק (דוגמה בולטת הוא פרשת אורי בלאו) ונתבעים בבתי המשפט. לוויקיפדים אין אמצעי הגנה אלה, כך שבמצבי ספק ראוי לפעול בזהירות.

זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

החוק העיקרי שכותבים בוויקיפדיה נכשלים בשמירתו הוא חוק זכות יוצרים. בדרך כלל הנכשלים הם ויקיפדים מתחילים, משום שההקפדה על חוק זה מוטמעת היטב בפעילות בוויקיפדיה (ראו בהרחבה בדף ויקיפדיה:זכויות יוצרים). כאשר אנו תורמים להתפתחותה של ויקיפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים. נושא זה חשוב תמיד, אך בוויקיפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיוון שוויקיפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על החוק והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לוויקיפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי ויקיפדיה.

כללים בסיסיים:

  • כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנת לפי חוק, וזכות היוצרים עליה שמורה ליוצר (או למי שקיבל אותה ממנו).
  • אין להעתיק מיצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים.
  • הגנת זכות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי – טקסט, צילום, איור וכדומה.
  • הגנת זכות היוצרים חלה על היצירה השלמה ועל חלקים ממנה.
  • הגנת זכות היוצרים אינה חלה על תוכן (רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית) אלא על צורת הביטוי (נוסח, סידור הדברים) שלו. עם זאת, גם בהעתקת תוכן כנ"ל בצורת ביטוי שונה – חובה לציין את מקורו.
  • זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום השנה שבה מלאו 70 שנים ממות היוצר. זכות היוצרים על תצלום שצולם בישראל (גם לפני הקמתה) פוקעת בתום השנה שבה מלאו 50 שנים ליצירתו.

לשון הרע[עריכת קוד מקור]

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי וחופש העיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.

סעיף 1 לחוק קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. לשם הגדרת לשון הרע, אין חשיבות אם מדובר בעובדה או בדעה, להבחנה יש חשיבות בנוגע להגנות.

פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי - מוגן. כלומר, דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות לשון הרע, אולם פרסומם יהיה מוגן (מותר). בפרסום לשון הרע יש להבחין בין טענת עובדה להבעת דעה. טענת עובדה, שהיא אמת ויש בה עניין ציבורי, תהא מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם.

בהתאם לכך, בעת הוספת מידע לוויקיפדיה שיש בו פגיעה בשמו הטוב של אדם חשוב לוודא שזהו מידע שיש בו עניין לציבור, ולצרף אסמכתא ממקור אמין כהוכחה לאמיתותו של מידע זה (או לפחות כהוכחה לכך שלכותב הייתה סיבה טובה להאמין שזהו מידע אמיתי). כללים אלה יפים לכל מידע הנכתב בוויקיפדיה, אך להם חשיבות מיוחדת במקרה של חשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם.

פסקי דין לא מעטים פסקו פיצויים בגין לשון הרע בעקבות פרסומים באתרי אינטרנט וברשתות החברתיות.

פגיעה בפרטיות[עריכת קוד מקור]

חוק הגנת הפרטיות קובע: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". בין השאר כוללת פגיעה בפרטיות את המעשים הבאים:

  1. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
  2. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
  3. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
  4. הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;
  5. הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
  6. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

בהתאם לכך, ויקיפדיה העברית נמנעת מאאוטינג - חשיפת נטייה מינית של אדם בלי שניתן לכך פרסום נאות באמצעי התקשורת.

חשיפת סודות[עריכת קוד מקור]

חשיפתו של מידע ביטחוני מסווג היא עבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר (חשיפה כזו היא גם הפרה של כללי ויקיפדיה, הדורשת שכל מידע בה יהיה בר אימות, וסוד אינו בר אימות). לפיכך אל תספרו בוויקיפדיה מידע שהגיע אליכם במסגרת שירותכם הצבאי, או שהגיע אליכם מידיד שסיפר על שירותו הצבאי. ניתן להביא בוויקיפדיה מידע ביטחוני שפורסם באמצעי התקשורת או בספרות, כמובן תוך הבאת אסמכתא לכך.

בלי קשר לשאלה האם צו איסור פרסום מחייב את ויקיפדיה או שאינו מחייב אותה, ויקיפדיה העברית אינה נוהגת להפר צווי איסור פרסום.

גם מידע שהוא בגדר סוד מסחרי או מידע פנים אין לפרסם בוויקיפדיה.

חוקים נוספים[עריכת קוד מקור]

הפרקים לעיל אינם ממצים את כל החוקים הרלוונטיים לכתיבה בוויקיפדיה, אלא את הבולטים שבהם. נזכיר בקצרה שיש להימנע בוויקיפדיה (ולא רק בה) גם מכתיבה שיש בה הסתה, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת.

ראו גם[עריכת קוד מקור]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.