הטרדה מאיימת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הטרדה מאיימתאנגלית: Stalking) היא התנהגות המורכבת ממגוון פעולות שתכליתן לרדת לחייו של הקורבן, לערער את ביטחונו העצמי, לשבש את שגרת חייו ולהעניק לו תחושת "ניצוד", בעיקר בדרכים שונות של הפחדה. התנהגות זו עלולה להסתיים בפגיעה ברכושו, בנפשו ובגופו של הקורבן, ועל-כן מובנת כהתנהגות בעלת פוטנציאל מסוכנות גבוה.

הטרדה מאיימת מהווה עבירה פלילית על פי חוקיהן של מדינות רבות, ובהן ארצות הברית, קנדה, יפן, ובריטניה, וכן מהווה עוולה אזרחית ונזיקית בחלק מהמדינות כגון בריטניה וגרמניה.

במדינת ישראל החוק העוסק בעבירה זאת הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, המגדיר הטרדה מאיימת: "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת. הפרת הצו מהווה עילת מעצר של המפר על ידי המשטרה, וכמו כן מהווה עבירה בפני עצמה - עבירה של "הפרת הוראה חוקית" לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Orit Kamir, Every Breath You Take; Stalking Narratives and the Law, U. of Michigan Press, 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטרדה מאיימת בוויקישיתוף
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.