ולדימיר סטויצ'ב

ולדימיר דימיטרוב סְטוֹיְצֶ'ב
Владимир Димитров Стойчев

לידה	24 בפברואר 1892 סופיה נסיכות בולגריה
פטירה	27 באפריל 1990 (בגיל 98) סופיה, בולגריה
מדינה	בולגריה
השכלה	האקדמיה הצבאית הטרזיאנית האוניברסיטה הצבאית הלאומית ע"ש וסיל לבסקי
תקופת פעילות	עד ל-1945
פרסים והוקרה	מסדר סובורוב, דרגה 1 עיטור כוכב הפרטיזנים מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור קוטוזוב מסדר ההצטיינות הלאומי קצין בלגיון הכבוד Order of People's Freedom, 1st class (ערך בלתי־ידוע) מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מסדר גאורגי דימיטרוב עיטור קוטוזוב, דרגה 1 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 גיבור העמל הסוציאליסטי של בולגריה גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה Order "13 Centuries of Bulgaria"
שירות צבאי
השתייכות	צבא בולגריה
דרגה	קולונל-גנרל
1912–1945 (כ־33 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת הבלקן השנייה מלחמת הבלקן הראשונה החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה
תפקידים נוספים
שגריר בולגריה באו"ם יושב ראש הוועד האולימפי הבולגרי

בית הספר על שם ולדימיר סטויצ'ב בסופיה

ולדימיר דימיטרוב סְטוֹיְצֶ'ב (בבולגרית: Владимир Димитров Стойчев; ‏24 בפברואר 1892, סופיה, נסיכות בולגריה – 27 באפריל 1990, סופיה, בולגריה) היה קולונל-גנרל בולגרי, אשר במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כמפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה ולחם עימה בקרבות החזית האוקראינית השלישית תחת המרשל פיודור טולבוחין.

ביוגרפיה

סטויצ'ב נולד בסופיה, ב-1911 סיים את האקדמיה הצבאית הטרזיאנית וב-1914 את האקדמיה הצבאית הבולגרית. הוא התגייס לחיל הפרשים ולחם במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ומלחמת העולם הראשונה. סטויצ'ב היה רוכב סוסים מצטיין ובין שתי מלחמות העולם ייצג את בולגריה באולימפיאדת פריז (1924) ואולימפיאדת אמסטרדם (1928).

בין 1930 ל-1934 כיהן כנספח צבאי של בולגריה בצרפת ובממלכה המאוחדת. בשנה זו, לאחר הפיכת הליגה הצבאית הועבר מתפקידו ובהמשך אף נכלא לתקופה קצרה. במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף סטויצ'ב לחזית המולדת של בולגריה ובאוקטובר 1944 לאחר ההפיכה בה השתתף שהעלתה את חזית המולדת לשלטון הוחזר לשירות פעיל, הועלה לדרגת גנרל לויטננט ומונה למפקד הארמייה הראשונה. לאחר הצטרפות בולגריה לבעלות הברית, נותבה הארמייה הראשונה לסיוע לכוחות שלחמו בחזית האוקראינית השלישית תחת המרשל פיודור טולבוחין. במרץ 1945 לחמו הבולגרים במתקפת אגם בלטון בהונגריה, בהמשך במבצע וינה וב-8 במאי 1945 לחמו בקרב האחרון בו השתתפו כאשר כבשו את העיר קלגנפורט שבאוסטריה.

ביוני 1945, השתתף סטויצ'ב במצעד הניצחון של הצבא האדום במוסקבה. ולדימיר סטויצ'ב סיים את שירותו הצבאי בדרגת גנרל-קולונל. בין 1945 ל-1947 כיהן כנציג בולגריה בוושינגטון ובאו"ם. בהמשך, כיהן כיושב ראש הוועד האולימפי הבולגרי עד לפרישתו ב-1982. ולדימיר סטויצ'ב הלך לעולמו ב-1990 בסופיה והוא בן 98 שנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר סטויצ'קוב בוויקישיתוף

• ולדימיר סטויצ'ב, באתר olympedia.org