פיודור טולבוחין
 |
|
| בול המציג את טולבוחין, 1974 | |
| תאריך לידה | 16 ביוני 1894 |
|---|---|
| מקום לידה | כפר במחוז ירוסלבל, האימפריה הרוסית  |
| תאריך פטירה | 17 באוקטובר 1949 (בגיל 55) |
| מקום פטירה |  מוסקבה, ברית המועצות |
| השתייכות | האימפריה הרוסית ברית המועצות |
| תקופת שירות | 1914–1949 |
| דרגה |  מרשל ברית המועצות |
| תפקידים צבאיים | |
| מפקד הארמייה ה-57 מפקד הארמייה ה-68 מפקד החזית האוקראינית הרביעית מפקד החזית האוקראינית השלישית |
|
| מלחמות וקרבות | |
| מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה |
|
| עיטורים | |
| 3 פעמים עיטור הדגל האדום, 3 פעמים עיטור לנין, גיבור ברית המועצות, עיטור סטניסלב הקדוש דרגה 3, עיטור אנה הקדושה דרגה 3, עיטור סובורוב ועוד | |
פיודור טולבוחין (ברוסית: Фёдор Иванович Толбухин; 16 ביוני 1894 - 17 באוקטובר 1949) קצין בצבא האימפריה הרוסית, מרשל ברית המועצות מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה. טולבוחין נחשב בין טובי המפקדים הסובייטים במהלך המלחמה ובניגוד לרבים אחרים הפגין רגישות לאבידות בנפש.
פיודור טולבוחין נולד למשפחת איכר בכפר במחוז ירוסלבל. לאחר סיום בית הספר ליד הכנסייה הוא למד בבית הספר למסחר ועבד כמנהל חשבונות בסנקט פטרבורג.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה טולבוחין גויס לצבא ולאחר סיום קורס קצינים נשלח לחזית. טולבוחין פיקד על פלוגה בחזית בדרום-מערבית ועל גבורתו הוענקו לו מספר עיטורים. לאחר מהפכת פברואר הוא נבחר להיות יושב ראש ועד הגדוד. בשנת 1918 הוא השתחרר מהצבא.
שרות בצבא האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1918 טולבוחין גויס לצבא האדום. הוא השתתף בקרבות כראש מטה של גיס. בשנת 1921 הוא השתתף בדיכוי מרד קרונשטט.
בשנת 1934 טולבוחין סיים את האקדמיה הצבאית במוסקבה והתקדם בסולם הדרגות. ביולי 1938 הוא מונה לראש מטה פיקוד צבאי עבר הקווקז ושירת בתפקיד זה עד לאוגוסט 1941.
החל מאוגוסט 1941 טולבוחין שירת כראש מטה של חזית עבר הקווקז, חזית הקווקז וחזית קרים. במסגרת זו הוא היה אחראי מצד ברית המועצות על תכנון וביצוע של הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן באוגוסט-ספטמבר 1941. בשנת 1942 טולבוחין היה אחראי על תכנון קרב קרץ' ולאחר הכישלון בקרב זה הוא הועבר מתפקידו. ביולי 1942 הוא מונה למפקד הארמייה ה-57 שהייתה במרכז קרב סטלינגרד. בפברואר 1943 מונה טולבוחין למפקד הארמייה ה-68, ובמרץ 1943 מונה למפקד החזית הדרומית. בהמשך מונה טולבוחין למפקד החזית האוקראינית הרביעית והחזית האוקראינית השלישית. בתפקידים אלו הוא היה אחראי על שחרור חצי האי קרים והשתתף באופן פעיל בהכנה וניהול מבצע יאשי-קישינב. לאחר שכוחות בפיקודו הגיעו לגבולות ברית המועצות הם המשיכו מערבה ושחררו משליטה נאצית את רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, הונגריה ובסופו של דבר הגיעו לווינה.
לאחר סיום המלחמה טולבוחין היה מפקד קבוצת ארמיות שהוצבה בשטח בולגריה ורומניה. בשנת 1947 לאחר פירוק קבוצת ארמיות זו הוא חזר לפיקוד צבאי עבר הקווקז כמפקד הפיקוד.
טולבוחין נפטר לאחר מחלה ב-17 באוקטובר 1949 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.
ב-7 במאי 1965 לטולבוחין הוענק תואר גיבור ברית המועצות. בתקופה הסובייטית על שמו נקראו רחובות בבודפשט ובלגרד ועיירה בבולגריה. בסופיה הוצב פסל שפורק בשנות ה-90 והועבר למחוז ירוסלבל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה
- מרשלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית הקברות של חומת הקרמלין
- גיבורי ברית המועצות
- מעוטרי עיטור סובורוב
- מעוטרי עיטור הניצחון
- מעוטרי עיטור קוטוזוב
- מעוטרי עיטור לנין
- מעוטרי עיטור הדגל האדום
- מעוטרי עיטור הכוכב האדום
- מעוטרי אות לגיון הכבוד
- גיבורי יוגוסלביה
- מפקדי ארמיות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אנשי צבא רוסים במלחמת העולם הראשונה
