לדלג לתוכן

פיודור טולבוחין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיודור איוואנוביץ' טולבוחין
Фёдор Иванович Толбухин
טולבוחין, 1945
טולבוחין, 1945
לידה 16 ביוני 1894
כפר במחוז ירוסלבל, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 17 באוקטובר 1949 (בגיל 55)
ברית המועצותברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות של חומת הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית פרונזה (1934) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1914–1949 (כ־35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בכיר בלגיון הכבוד
  • גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1979)
  • מסדר הגבורה
  • מסדר החופש ההונגרי
  • מסדר סובורוב, דרגה 1 (16 במאי 1944)
  • עיטור הדגל האדום (18 באוקטובר 1943)
  • עיטור הדגל האדום (3 בנובמבר 1944)
  • עיטור לנין (21 בפברואר 1945)
  • מפקד בלגיון ההצטיינות
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • מסדר סטניסלב הקדוש
  • עיטור לנין (7 במאי 1965)
  • לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר
  • מסדר מיכאי האמיץ (8 במאי 1947)
  • אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
  • מסדר גאורגי דימיטרוב
  • מדליית "כיבוש בודפשט"
  • מדליית "שחרור בלגרד"
  • גיבור יוגוסלביה (31 במאי 1945)
  • גיבור ברית המועצות (7 במאי 1965)
  • עיטור הדגל האדום (18 באוקטובר 1922)
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור לנין (19 במרץ 1944)
  • עיטור הניצחון (26 באפריל 1945)
  • מדליית "כיבוש וינה"
  • מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום
  • עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (17 בספטמבר 1943)
  • מדליה על הגנת הקווקז
  • מסדר סובורוב, דרגה 1 (28 בינואר 1943)
  • מדליה על הגנת סטלינגרד
  • עיטור הכוכב האדום (22 בפברואר 1938)
  • מדליית "ההגנה על סבסטופול"
  • מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
דרגה מרשל ברית המועצות מרשל ברית המועצות
19141949
(כ־35 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה ה-57
מפקד הארמייה ה-68
מפקד החזית האוקראינית הרביעית
מפקד החזית האוקראינית השלישית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
3 פעמים עיטור הדגל האדום, 3 פעמים עיטור לנין, גיבור ברית המועצות, עיטור סטניסלב הקדוש דרגה 3, עיטור אנה הקדושה דרגה 3, עיטור סובורוב ועוד

פיודור טולבוחיןרוסית: Фёдор Иванович Толбухин; 16 ביוני 189417 באוקטובר 1949) קצין בצבא האימפריה הרוסית, מרשל ברית המועצות מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה. טולבוחין נחשב בין טובי המפקדים הסובייטים במהלך המלחמה ובניגוד לרבים אחרים הפגין רגישות לאבדות בנפש.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיודור טולבוחין נולד למשפחת איכר בכפר במחוז ירוסלבל. לאחר סיום בית הספר ליד הכנסייה הוא למד בבית הספר למסחר ועבד כמנהל חשבונות בסנקט פטרבורג.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה טולבוחין גויס לצבא ולאחר סיום קורס קצינים נשלח לחזית. טולבוחין פיקד על פלוגה בחזית בדרום-מערבית ועל גבורתו הוענקו לו מספר עיטורים. לאחר מהפכת פברואר הוא נבחר להיות יושב ראש ועד הגדוד. בשנת 1918 הוא השתחרר מהצבא.

שרות בצבא האדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1918 טולבוחין גויס לצבא האדום. הוא השתתף בקרבות כראש מטה של גיס. בשנת 1921 הוא השתתף בדיכוי מרד קרונשטאדט.

בשנת 1934 טולבוחין סיים את האקדמיה הצבאית במוסקבה והתקדם בסולם הדרגות. ביולי 1938 הוא מונה לראש מטה פיקוד צבאי עבר הקווקז ושירת בתפקיד זה עד לאוגוסט 1941.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאוגוסט 1941 טולבוחין שירת כראש מטה של חזית עבר הקווקז, חזית הקווקז וחזית קרים. במסגרת זו הוא היה אחראי מצד ברית המועצות על תכנון וביצוע של הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן באוגוסט–ספטמבר 1941. בשנת 1942 טולבוחין היה אחראי על תכנון קרב קרץ' ולאחר הכישלון בקרב זה הוא הועבר מתפקידו. ביולי 1942 הוא מונה למפקד הארמייה ה-57 שהייתה במרכז קרב סטלינגרד. בפברואר 1943 מונה טולבוחין למפקד הארמייה ה-68, ובמרץ 1943 מונה למפקד החזית הדרומית. בהמשך מונה טולבוחין למפקד החזית האוקראינית הרביעית והחזית האוקראינית השלישית. בתפקידים אלו הוא היה אחראי על שחרור חצי האי קרים והשתתף באופן פעיל בהכנה וניהול מבצע יאשי-קישינב. לאחר שכוחות בפיקודו הגיעו לגבולות ברית המועצות הם המשיכו מערבה ושחררו משליטה נאצית את רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, הונגריה ובסופו של דבר הגיעו לווינה.

אחרית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום המלחמה טולבוחין היה מפקד קבוצת ארמיות שהוצבה בשטח בולגריה ורומניה. בשנת 1947 לאחר פירוק קבוצת ארמיות זו הוא חזר לפיקוד צבאי עבר הקווקז כמפקד הפיקוד.טולבוחין נפטר לאחר מחלה ב-17 באוקטובר 1949 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

טובלוחין נישא פעמיים והיה אב לבת אחת (מאשתו הראשונה).

ב-7 במאי 1965 לטולבוחין הוענק תואר גיבור ברית המועצות. בתקופה הסובייטית על שמו נקראו רחובות בבודפשט ובלגרד ועיירה בבולגריה. בסופיה הוצב פסל שפורק בשנות ה-90 והועבר למחוז ירוסלבל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיודור טולבוחין בוויקישיתוף
  • קורות חיים (ברוסית)
  • פיודור טולבוחין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)