פיודור טולבוחין

פיודור איוואנוביץ' טולבוחין
Фёдор Иванович Толбухин
	טולבוחין, 1945
לידה	16 ביוני 1894; כפר במחוז ירוסלבל, האימפריה הרוסית
פטירה	17 באוקטובר 1949 (בגיל 55); מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	אקדמיית פרונזה (1934)
השתייכות	האימפריה הרוסית ; ברית המועצות
תקופת פעילות	1914–1949 (כ־35 שנים)
דרגה	מרשל ברית המועצות
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	קצין בכיר בלגיון הכבוד; מסדר סובורוב, דרגה 1 (16 במאי 1944); גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1979); עיטור הדגל האדום (3 בנובמבר 1944); עיטור לנין (21 בפברואר 1945, 7 במאי 1965); עיטור הדגל האדום (18 באוקטובר 1943); מדליית "כיבוש בודפשט"; מסדר הגבורה; מפקד בלגיון ההצטיינות; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3; מסדר החופש ההונגרי; אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3; לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה; מסדר מיכאי האמיץ (8 במאי 1947); מדליית "כיבוש וינה"; מדליה על הגנת הקווקז; מסדר סובורוב, דרגה 1 (28 בינואר 1943); עיטור הדגל האדום (18 באוקטובר 1922); גיבור ברית המועצות (7 במאי 1965); עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (17 בספטמבר 1943); מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; עיטור הכוכב האדום (22 בפברואר 1938); עיטור לנין (19 במרץ 1944); גיבור יוגוסלביה (31 במאי 1945); עיטור הניצחון (26 באפריל 1945); מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום; מדליית "שחרור בלגרד"; מדליה על הגנת סטלינגרד; מדליית "ההגנה על סבסטופול"; מסדר סטניסלב הקדוש ;
תפקידים בשירות
	מפקד הארמייה ה-57 ; מפקד הארמייה ה-68 ; מפקד החזית האוקראינית הרביעית ; מפקד החזית האוקראינית השלישית
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה ; מלחמת האזרחים ברוסיה ; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	3 פעמים עיטור הדגל האדום, 3 פעמים עיטור לנין, גיבור ברית המועצות, עיטור סטניסלב הקדוש דרגה 3, עיטור אנה הקדושה דרגה 3, עיטור סובורוב ועוד

פיודור טולבוחין (ברוסית: Фёдор Иванович Толбухин;‏ 16 ביוני 1894 – 17 באוקטובר 1949) קצין בצבא האימפריה הרוסית, מרשל ברית המועצות מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה. טולבוחין נחשב בין טובי המפקדים הסובייטים במהלך המלחמה ובניגוד לרבים אחרים הפגין רגישות לאבדות בנפש.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פיודור טולבוחין נולד למשפחת איכר בכפר במחוז ירוסלבל. לאחר סיום בית הספר ליד הכנסייה הוא למד בבית הספר למסחר ועבד כמנהל חשבונות בסנקט פטרבורג.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה טולבוחין גויס לצבא ולאחר סיום קורס קצינים נשלח לחזית. טולבוחין פיקד על פלוגה בחזית בדרום-מערבית ועל גבורתו הוענקו לו מספר עיטורים. לאחר מהפכת פברואר הוא נבחר להיות יושב ראש ועד הגדוד. בשנת 1918 הוא השתחרר מהצבא.

שרות בצבא האדום

באוגוסט 1918 טולבוחין גויס לצבא האדום. הוא השתתף בקרבות כראש מטה של גיס. בשנת 1921 הוא השתתף בדיכוי מרד קרונשטאדט.

בשנת 1934 טולבוחין סיים את האקדמיה הצבאית במוסקבה והתקדם בסולם הדרגות. ביולי 1938 הוא מונה לראש מטה פיקוד צבאי עבר הקווקז ושירת בתפקיד זה עד לאוגוסט 1941.

מלחמת העולם השנייה

החל מאוגוסט 1941 טולבוחין שירת כראש מטה של חזית עבר הקווקז, חזית הקווקז וחזית קרים. במסגרת זו הוא היה אחראי מצד ברית המועצות על תכנון וביצוע של הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן באוגוסט–ספטמבר 1941. בשנת 1942 טולבוחין היה אחראי על תכנון קרב קרץ' ולאחר הכישלון בקרב זה הוא הועבר מתפקידו. ביולי 1942 הוא מונה למפקד הארמייה ה-57 שהייתה במרכז קרב סטלינגרד. בפברואר 1943 מונה טולבוחין למפקד הארמייה ה-68, ובמרץ 1943 מונה למפקד החזית הדרומית. בהמשך מונה טולבוחין למפקד החזית האוקראינית הרביעית והחזית האוקראינית השלישית. בתפקידים אלו הוא היה אחראי על שחרור חצי האי קרים והשתתף באופן פעיל בהכנה וניהול מבצע יאשי-קישינב. לאחר שכוחות בפיקודו הגיעו לגבולות ברית המועצות הם המשיכו מערבה ושחררו משליטה נאצית את רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, הונגריה ובסופו של דבר הגיעו לווינה.

אחרית חייו

לאחר סיום המלחמה טולבוחין היה מפקד קבוצת ארמיות שהוצבה בשטח בולגריה ורומניה. בשנת 1947 לאחר פירוק קבוצת ארמיות זו הוא חזר לפיקוד צבאי עבר הקווקז כמפקד הפיקוד.

טולבוחין נפטר לאחר מחלה ב-17 באוקטובר 1949 ונטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

ב-7 במאי 1965 לטולבוחין הוענק תואר גיבור ברית המועצות. בתקופה הסובייטית על שמו נקראו רחובות בבודפשט ובלגרד ועיירה בבולגריה. בסופיה הוצב פסל שפורק בשנות ה-90 והועבר למחוז ירוסלבל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיודור טולבוחין בוויקישיתוף

קורות חיים (ב רוסית)
פיודור טולבוחין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)