ולדימיר שטאלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר שטאלוב
Владимир Александрович Шаталов
לידה 8 בדצמבר 1927
פטרופבלובסק, ברית המועצות (כיום בקזחסטן)
פטירה 15 ביוני 2021 (בגיל 93)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
בשירות קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
לאום ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
השכלה
  • אקדמיית חיל האוויר ע"ש גגארין (1956)
  • Kacha Higher Military Aviation School of Pilots (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקים נוספים טייס
תקופת השירות 1963 – מסיבות בריאותיות ב-1971
דרגה גנרל מיור בחיל האוויר הסובייטי
זמן שהייה בחלל 9 יממות 21 שעות ו-55 דקות
משימות
סויוז 4, סויוז 8, סויוז 10
עיטורים
גיבור ברית המועצותגיבור ברית המועצותאות מסדר לניןאות מסדר לניןאות מסדר לניןאות עיטור הדגל האדום, עיטור קרל מרקס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר אלכסנדרוביץ' שַטַאלוֹברוסית: Владимир Александрович Шата́лов;‏ 8 בדצמבר 192715 ביוני 2021) היה קוסמונאוט סובייטי, אשר השתתף ב-3 משימות חלל: סויוז 4, סויוז 8 וסויוז 10.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר שטאלוב גויס לצבא בשנת 1944 ונקלט בחיל האוויר הסובייטי. בשנת 1949 הוא סיים בית הספר לטייסים. הוא כיהן בתפקידים שונים עד שבשנת 1963 נכלל ביחידה להכנת קוסמונאוטים סובייטים.

בין 1971 ל-1987 היה שטאלוב מפקד בסיס האימונים של מרכז טייסי החלל בברית המועצות ומשנת 1987 עד 1991 היה מנהל בית ספר לקוסמונאוטים. במהלך שירותו הגיע לדרגת לוטננט גנרל.

על שמו קרוי המכתש שטאלוב (אנ') שבצד הרחוק של הירח[1].

נפטר ב-15 ביוני 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר שטאלוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shatalov, Gazetteer of Planetary Nomenclature
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.