ולטר אולבריכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר אולבריכט
Walter Ulbricht
Bundesarchiv Bild 183-J1231-1002-002 Walter Ulbricht, Neujahrsansprache.jpg
לידה 30 ביוני 1893
לייפציג, ממלכת סקסוניה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1973 (בגיל 80)
טמפלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אנדרטת הסוציאליסטים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הבינלאומי ע"ש לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, לוחם מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית העצמאית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ולטר אולבריכט ב-1946
ולטר אולבריכט

ולטר אולבריכטגרמנית: Walter Ulbricht;‏ 30 ביוני 18931 באוגוסט 1973), מדינאי מזרח גרמני שהנהיג את הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולבריכט נולד בלייפציג כבנו של חייט. שני הוריו היו פעילים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. אחרי סיום בית ספר העממי, למד נגרות, והצטרף בשנת 1912 למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא ונלחם בגליציה ובבלקן. בשנת 1917 הוא ערק מיחידתו משום שהתנגד למלחמה. הוא נתפס, נשלח לכלא, ושוחרר מכלאו בשנת 1918 במהלך מהפכת נובמבר.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הפילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית בעקבות המחלוקות בנוגע לתמיכה במלחמה אולבריכט שצידד במתנגדיה הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה בשנת 1920. הוא למד בבית ספר של הקומינטרן במוסקבה בשנים 1924–1925. אחרי חזרתו לגרמניה בשנת 1926 הוא נבחר לפרלמנט של מדינת סקסוניה ובשנת 1928 הוא נבחר כחבר הרייכסטאג.

אולבריכט השתתף בארגון מיליציות קומוניסטיות והיה מעורב בכמה מקרי רצח של שוטרים גרמנים. כאשר המפלגה הנאצית עלתה לשלטון היא החלה ברדיפת המפלגה הקומוניסטית אחרי שריפת הרייכסטאג, רבים מהמנהיגים הקומוניסטים נעצרו, כולל מנהיג המפלגה ארנסט תלמאן. אולבריכט הצליח לברוח ויצא לגלות בברית המועצות.

בברית המועצות הוא הצליח להפוך למנהיג במפלגה הקומוניסטית, עם תחילת הפלישה הגרמנית הוא השתתף בארגון האופוזיציה הגרמנית לנאצים ותוך שיתוף פעולה עם קצינים ימנים-שמרנים הוא לקח חלק בהקמתו של הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית.

מנהיג גרמניה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום מלחמת העולם השנייה אולבריכט חזר לשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה. מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה הוקמה בשנת 1946 וביולי 1950 הוא הפך למזכיר הכללי שלה מה שבפועל הפך אותו למנהיג גרמניה המזרחית. בשנת 1960 עם מותו של הנשיא וילהלם פיק הוא מונה להיות יושב ראש מועצת המדינה של גרמניה המזרחית, הגוף שהחליף את מוסד הנשיאות. ב-1961 היה אולבריכט מעורב בהקמת חומת ברלין. התנגדותו לדטאנט הובילה להדחתו על ידי אריך הונקר ב-1971 בהפיכה בגיבוי סובייטי, הוא נשאר יושב ראש מועצת המדינה עד מותו משבץ בשנת 1973.

ולטר אולבריכט נקבר בחלקה לגיבורים הקומוניסטים שבבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולטר אולבריכט בוויקישיתוף