ורבניים
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | ורבניים |
| שם מדעי | |
סיינט-הילייר, 1805 | |
ורבניים (שם מדעי: Verbenaceae) היא משפחת צמחים המשתייכת לסדרת הצינוראים. המשפחה כוללת שיחים, עצים, לעיתים שיחים מטפסים ולעיתים רחוקות גם צמחים עשבוניים. המשפחה כוללת כ-32 סוגים וכ-949 מינים[1][2] מהם שלושה הגדלים בר בישראל: ורבנה רפואית, ורבנה שרועה, וליפיה זוחלת. בין הצמחים המוכרים ביותר במשפחה נמנים הלואיזה, המשמשת כתבלין וכצמח מרפא, ולנטנה ססגונית, מין מאוזרח מאמריקה שהפך לפופולרי בגינון ולפליט תרבות בישראל[3].
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הוצאתם של מספר סוגים הקרובים אליה אבולוציונית, מאפייניה הסיסטמטיים והמורפולוגיים של משפחת הוורבניים (Verbenaceae) מוגדרים כיום באופן ברור ומובחן יותר.
תכונה בולטת המבדילה אותה ממשפחת השפתניים (Lamiaceae), הקרובה אליה, היא מידת הריחניות: אף שחלק מהמינים ריחניים, ברובם חסרות שערות בלוטיות מפרישות ריח, האופייניות לבני משפחת השפתניים.
הגבעולים לעיתים קרובות רְבוּעִים — תכונה משותפת גם למשפחות קרובות בסדרת הצינוראים.
העלים נגדיים ולעיתים ערוכים בדּוּרים, לרוב פשוטים, חסרי לוואים, ולעיתים קרובות משוננים בשפתם.
התפרחות חיקיות או אמיריות, ערוכות בדרך כלל כשיבולים, קרקפות או אשכולות, והפרחים ערוכים בהן בדלילות יחסית לאורך ציר התפרחת – אם כי בסוגים מסוימים, כמו לפיה (Lippia), עשויים הפרחים להיות צפופים.
הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול וסימטריה דו-צדדית (זיגומורפיים), כלומר ניתן לחלקם לשני חצאים שווים רק במישור אחד.
הגביע לרוב בעל חמישה שיניים או אונות, ובעל סימטריה רדיאלית.
הכותרת צינורית, לרוב בת חמישה עלי כותרת מאוחים, והיא בדרך כלל דו-שפתנית במידה מסוימת, עם חמש אונות חופפות ושפה עליונה מפותחת.
מספר האבקנים לרוב ארבעה, ערוכים בזוגות שאינם שווים באורכם (didynamous); כולם פורים. אבקן חמישי נעדר בדרך כלל, ולעיתים מופיע כסטמינוד. רקמת החיבור (קונקטיב) אינה בולטת מעבר לשתי לשכות המאבק. לעיתים ישנן בלוטות נלוות למאבקים. הצוף מופרש מצופן טבעתי המקיף את בסיס השחלה.
השחלה עילית, מורכבת משני עלי שחלה מאוחים ושתי מגורות, שלכל אחת מהן שליה זוויתית עם שתי ביציות. בדרך כלל אין חלוקה משנית למגורות נוספות, והשחלה נראית מבחוץ כשפיצולה רדוד בלבד – בניגוד לשפתניים, שבהם היא מפוצלת עמוק לארבע אונות. עמוד השחלה יחיד, עולה מקצה השחלה ולא מבין ארבעת המגורות ונושא לרוב צלקת דו-אונתית, ולעיתים צלקת פשוטה וקצרה.
טיפוס הפרי מגוון מאוד: למשל, מין הסוג ורבנה (Verbena) מפיק פרי יבש המתפרק לארבע פרודות, ואילו מיני לנטנה (Lantana) מפתחים בית-גלעין בשרני ובו שני זרעים. הפרי הנפוץ ביותר במשפחה הוא מפרדת (schizocarp) יבשה, עטופה בגביע, אשר מתפרקת לשתיים עד ארבע פרודות חד-זרעיות. במינים אחדים, הפרי הוא ענבה או בית-גלעין שאינם נפתחים, בעלי קליפה חיצונית בשרנית וקליפה פנימית עצית העוטפת שניים או ארבעה זרעים. בשונה מהשפתניים, פרי הוורבניים לרוב אינו מתפרק באמצעות שני קווי הפרדה מצטלבים.
מעמדה העדכני של משפחת הוורבניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הוורביניים יחד עם משפחת השפתניים הם שתי המשפחות המרכזיות בסדרה הצינוראים (Lamiales). במובנה הצר והמעודכן, משפחת הוורבניים היא משפחה קטנה יותר מכפי שהוגדרה בעבר, בעקבות תיקונים פילוגנטיים המבוססים על מחקרים מולקולריים בסדרת הצינוריים. סוגים מרכזיים שבעבר נכללו במשפחה, כמו Clerodendrum (קלרודנדרון, 237 מינים), Vitex (שיח-אברהם, 211 מינים), Tectona (טקטונה, 3 מינים) ו-Gmelina (גמלינה, 32 מינים), הועברו למשפחת השפתניים (Lamiaceae), ואילו הסוג Avicennia (אבינציה, 8 מינים) הועבר למשפחת הקוציציים (Acanthaceae). העברות אלו בוצעו על סמך עדויות DNA מולקולריות חד-משמעיות, אשר פתרו בלבול ממושך בין המשפחות, שמקורו בעיקר בהבדלים דקים במבנה השחלה ועמוד השחלה.
בעקבות ההפרדות הללו, משפחת הוורבניים מוגבלת כיום ל־32 סוגים ולכ־949 מינים, שרובם נפוצים באזורים הטרופיים של העולם החדש. מדובר בצמצום ניכר במספר המינים, אם כי מספר הסוגים כמעט לא השתנה (מ־34 ל־32), שכן הסוגים שהוצאו כללו מספר קטן יחסית של סוגים אך עם מספר רב של מינים. ההגדרה המודרנית של משפחת הוורבניים מייצגת שושלת אחידה ונבדלת היטב מהשפתניים, והיא מהווה בסיס לטקסונומיה ולפילוגנטיקה עדכנית של המשפחה כולה.
צמחיית הבר של ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הוורבניים מיוצגת בצמחיית הבר של ישראל על ידי שלושה מינים בלבד:
- ורבנה רפואית (Verbena officinalis) – צמח עשבוני חד-שנתי זקוף ומצוי הגדל בבתי גידול לחים. מאפייניו העיקריים: צבע הכותרת לילך בהיר, הגבעול קירח והעלים שסועים-מנוצים או משוננים. ורבנה שרועה פורחת מסוף אפריל עד תחילת נובמבר.
- ורבנה שרועה (Verbena supina) – צמח עשבוני חד-שנתי שרוע ונדיר הגדל בבתי גידול לחים. מאפייניו העיקריים: צבע הכותרת כחלחל, הגבעול שעיר והעלים גזורים-מנוצים פעמיים. ורבנה שרועה פורחת בקיץ, בעיקר ממאי עד אוגוסט.
- ליפיה זוחלת (Phyla nodiflora) – צמח עשבוני רב-שנתי זוחל, לא מצוי, הגדל בעיקר בבתי גידול לחים ובקרבת מקווי מים. מאפייניו העיקריים: העלים נגדיים בעלי פטוטרת. הפרחים ורודים, קטנים וערוכים בקרקפות חיקיות צפופות. הפריחה בקיץ, מאפריל עד ספטמבר.
סוגים שהועברו למשפחות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים, המשפחה עברה עדכונים סיסטמטיים, ובמסגרתם הועברו סוגים מסוימים למשפחות אחרות:
- שיח-אברהם - סוג זה הועבר ממשפחת הוורבניים בשנת 2009 למשפחת השפתניים. סוג זה מיוצג אך ורק על יד שיח-אברהם מצוי בצמחיית הבר של ארץ ישראל ובשני מינים מיובאים שמשמשים כצמחי נוי, שיח-אברהם משולש או תִּלְתָּנִי (Vitex trifolia)[4] ושיח-אברהם נגונדו או מַכְבְּדָנִי (Vitex negundo)[5]. הראשון נפוץ והשני נדיר.
- אביצניה ימית (Avicennia marina) - המין והסוג הועבר ממשפחת הוורבניים למשפחת הקוציציים[6][7]. מין זה אינו מצוי בישראל אלא בחופי ים סוף במי ים מלוחים ויוצרים נופי צומח שנקראים מנגרובים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Verbenaceae, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Verbenaceae, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 2-6-2023
- ↑ ורבניים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ סימה קגן, שיח-אברהם משולש, באתר צמח השדה
- ↑ סימה קגן, שיח-אברהם נגונדו, באתר צמח השדה
- ↑ אביצניה ימית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ Avicennia marina, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורבניים, באתר ITIS (באנגלית)
ורבניים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
ורבניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- ורבניים, באתר Tropicos (באנגלית)
ורבניים, באתר GBIF (באנגלית)
ורבניים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- ורבניים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאמר (באנגלית)
- GRIN - משרד החקלאות של ארצות הברית(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)