שיח-אברהם מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשיח-אברהם מצוי
Vitex agnus-castus 2.JPG
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: שיח-אברהם
מין: שיח-אברהם מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vitex agnus-castus
ליניאוס, 1753

שִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי (שם מדעי: Vitex agnus-castus), הוא שיח גדול או עץ קטן בר, נשיר, ארומטי, המגיע לגובה של 5 מ'. בישראל הוא נציג הבר היחיד של הסוג שיח-אברהם ממשפחת השפתניים. סוג זה הועבר ממשפחת הוורבניים בשנת 2009 למשפחת השפתניים[2].

לפי שיטת המיון העכשווית שִׂיחַ-אַבְרָהָם קִפֵּחַ (Vitex pseudonegundo), שתואר בעבר כמין נפרד, נחשב כיום כשם נרדף לשִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי (Vitex agnus-castus)[3].

בשונה ממרבית המינים של שיח-אברהם, שתפוצתם באזורים הטרופיים והסובטרופיים, שיח אברהם מצוי וגדל בר באזורים הממוזגים של אירופה ואסיה, בארצות הגובלות עם הים התיכון ובהן ישראל.

שיח-אברהם מצוי הוכנס זה מקרוב, בשנת 2017, לרשימה האדומה של IUCN ושייך לקטגוריה "אין מספיק נתונים" (DD) בגלל חוסר מידע ונתונים לגבי מצבם האמיתי של האוכלוסיות[4]. כמו כן, הוא צמח מוגן בישראל.[5]

מאפייני המין ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקריב של פרח שיח-אברהם מצוי
הבדל בין שני צידי העלה המאוצבע. האצבע האמצעית תמיד גדולה יותר
אופן סידור התפרחות שיח-אברהם מצוי

שיח אברהם שיח או עץ קטן המגיע לגובה של 5 מ', אין בארץ שיח אברהם מצוי שאינו נשיר בחורף, נכון שבמדבר יהודה תקופת ההַשָּׁרָה קצרה יותר, אבל השיחים נשירים אפילו לחופי ים המלח[6].

שורשיו העמוקים מסייעים לו להיעגן בקרקע בשיטפונות החורף ולקלוט מים מתחת לשכבות החלוקים בעיצומו של הקיץ.

הענפים בעלי פאות (זוויתיים) מכוסים בפלומה עדינה. הענפים הגמישים והחזקים מחזיקים מעמד בשיטפונות החורף.

העלים, נגדיים, בעלי פטוטרות ארוכות וללא לוואים. הם עלים מורכבים מאוצבעים עם 5 עד 7 עלעלים צרים, שאורכם 4 עד 10 וצורתם אליפסית או דמויי ביצה או אזמלית. מראה העלים מזכיר במעט את צורת עלי הקנביס, אך בניגוד לעלי הקנביס, שפת העלה אינה משוננת אלא תמימה. העלעל האמצעי תמיד ארוך יותר מאלה שמצדדיו.

צדם העליון של העלים ירוק כהה וצדם התחתון על פי רוב מאפיר עם פלומה לבנבנה-אפורה וצפופה.

הפרחים דו-מיניים, ערוכים בתפרחות אמיריות שיוצאות מקצות הגבעולים.

גביע הכותרת בולטת מהגביע, בצבעי כחול-לילך. אוגן הכותרת דו-שפתני במקצת ופרוס (הדו-שפתיים אינם ניכרות ו-5 האונות פרוסות לצדדים).

ארבעת האבקנים בולטים מאוד מכותרת הפרח.

השחלה עילית, והיא מורכבת משני עלי שחלה, המתחלקים בשלב מוקדם על ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות בעלות ביצית אחת בכל אחת מהן.

עמוד העלי, יוצא מבין המגורות, מבסיס השחלה. בעת בשלותו הוא יוצא ובולט מחוץ לכותרת.

הצלקת בעלת 2 אונות קירחות.

הפרי הוא בית גלעין.

שמות הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדה צמח זה הוא השיח בו נתפס אילו של אברהם בעקידת יצחק ומכאן שמו.

שמותיו הנוספים של בשפה האנגלית הם:

Chaste tree - שם נפוץ מאוד "עץ הצניעות", משום האמונה שהעץ מסייע לדכא את היצר המיני (בקרב נשים) ולשמור על צניעותן, וכנראה גם על שמירת הנאמנות בקרב הגברים שיוצאים למלחמה.

monk's pepper - משום שהנזירים באירופה טחנו את הפרי ונטלו אותו כדי לדכא את היצר המיני.

chasteberry - משום פרותיו.

hemp tree - משום שהעלים דומים לעליו של צמח הקנביס.

vitex - סתם ויטקס, על שמו המשותף של כל הסוג.

Vitex pseudonegundo, Vitex pseudo-negundo - מצוי במאמרים מדעיים כשם נרדף לשם המדעי Vitex agnus-castus.

מחזור החיים של הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיח אברהם מצוי הוא שיח נשיר חורף. כלומר, במשך כל תקופת העונה הקרה, מחודש נובמבר עד מרץ, אין הוא עוטה עלים כלל. במחוזות חמים יותר בעונה זו, כדוגמת מדבר יהודה, ההשלכה אינה מוחלטת ונותרים עלים ירוקים על הצמח, אך הוא כמעט אינו גדל.

עם בוא האביב, השיח מלבלב ופורץ, ולאחר מכן גם מתפתחים עמודי הפריחה האופייניים לצמח: 'שרביטים' בצבע כחול, ולעיתים רחוקות לבן. במשך כל עונת הקיץ החמה והיבשה עומד הצמח כשהוא בולט בצבעו הירוק והרענן בהשוואה לסביבתו היבשה יותר. שורשיו הארוכים של הצמח, יחד עם מיקומו בבית גידול לח יחסית, מאפשרים זאת לצמח.

תכונות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיח-אברהם מצוי הוא צמח מרפא. מפרי הצמח מפיקים תמציות המסייעות בריפוי מחלות הורמונליות, סיוע בבעיות פוריות ובהקלת תסמיני תסמונת קדם וסתית. מרכיבי הצמח ידועים ברפואה כמסייעים לנשים בעלות בעיות באיזון ההורמון פרוגסטרון. כמו כן ניתן להשתמש בעלים למטרת תיבול.

תפוצה של שיח אברהם מצוי הגדל בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיח אברהם מצוי תפוצתו רחבה באג הים התיכון, הוא גדל בר באיים בים התיכון, בצפון אפריקה להוציא מצרים, ספרד, צרפת, דרום אירופה עם חדירה לדרום אוקראינה, טורקיה, המזרח התיכון, ומרכז אסיה (ארמניה; אזרבייג'ן; גאורגיה; טג'יקיסטן; טורקמניסטן; ואוזבקיסטן). למרות תפוצתו הרחבה, הוא מפוזר ומפוצל ובדרך כלל נדיר.

מחוץ לאירופה, הוא אוקלם כצמח גינה האופן נרחב וכעת הוא התאזרח בארה"ב ובמקומות אחרים באזורים הטרופיים.

שיח-אברהם מצוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיח הוא צמח ים-תיכוני עם חדירה לאזור האירנו-טורני היובשני יותר. הוא מאכלס גדות נחלים בארץ ישראל. הוא מאפיין את חברת נחלי האכזב, ומופיע רק בוואדיות גדולים המנקזים שטח רחב. השיח גדל לעיתים קרובות גם בגדות נחלי איתן, בכל חלקי ארץ ישראל.

הוא גדל בכל חלקי ישראל מלבד דרום הנגב. הוא נפוץ בבקעת חולה, בבקעת כנרות, בחוף הגליל ובחוף הכרמל; מצוי בגולן (ליד בריכות או בנחלים החוצים את הגולן), בגליל העליון, בגליל התחתון, בעמק עכו; נדיר בשרון, בשומרון, בערבות הירדן, בשפלה, במדבר יהודה ובבקעת ים המלח, בדרום שפלת החוף, במדבר שומרון, ובהרי יהודה; נדיר מאוד בחרמון, בכרמל, בגלבוע, בבקעת בית שאן, ובצפון הנגב[7].

שיח אברהם מצוי הוא צמח גדות נחלי אכזב בהרים שמתאפיינים בזרימת מים במשך תקופה קצרה בחורף וביובש ממושך בחורף. הוא מגלה רגישות גבוה לזיהום בשפכים וכן הוא נעלם מקטעי נחל מזוהמים[8].

חברת שיח-אברהם מצוי מתפתחת על תשתית של חלוקי נחל בחופה הצפוני של הכנרת, באזור גבעות הבזלת. באזורים אלה מהווה החברה תצורה של שיחים נמוכים, עם שיח-אברהם כמרכיב העיקרי. ואילו במקומות שבהם מכוסה החץ הבזלתי בקרקע סחף, נוספים אליו מינים רבים ובעיקר הרדוף הנחלים, ערבה מחודדת ואשל הירדן. חברה זו יוצרת תצורה של חורש גדות צפוף. עליית מפלס המים בכנרת גורמות להצפתם של חלקי הגבעול התחתונים של שיח-אברהם וריקבון וכתוצאה מכך למותם של רבים מהם. בנחלי האכזב של בקעת בית ציידה על תשתית של חלוקים שולטים שיח-אברהם והרדוף הנחלים.[8].

השיח משמש בישראל כצמח גינון, בשל מראהו היפה בעונת קיץ, עלים רעננים ופריחה שופעת. הוא נשתל בעיקר בגינות ציבוריות וצדי כבישים, ואף בגינות פרטיות. למרות שהצמח גדל בערוצים בטבע, בגינון הוא נחשב לצמח חסכן מים מומלץ ביותר הפורח לאורך הקיץ ביחד עם הרדוף הנחלים ושקיימים כמה זני נוי שלו עם פרחים בגוונים לבן עד סגול, כמו כן קיימים זנים קטנים וקומפקטיים יותר.

גלריה לתמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיח-אברהם מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ .Vitex L, World Flora Online, ‏2022 (באנגלית)
  3. ^ Vitex pseudonegundo (Hausskn.), World Flora Online
  4. ^ Euphorbia milii, The IUCN Red List of Threatened Species, ‏2020
  5. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  6. ^ עדות של ד"ר אורי פרגמן-ספיר המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים
  7. ^ שיח-אברהם מצוי, צמחיית ישאל וסביבתה
  8. ^ 1 2 עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הביטחון, 1984, כרך 8, עמ' 112-118