ורנר יוסף ויטקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורנר יוסף ויטקובר
ורנר יוסף ויטקובר
ורנר יוסף ויטקובר סביב 1976
לידה 12 במאי 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 1997 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וֶרנֶר יוסף ויטקוֹבֶר (Werner Joseph Wittkower;‏ 12 במאי 190311 בדצמבר 1997) היה אדריכל ישראלי, מתכנן תוכנית האב הראשונה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורנר יוסף ויטקובר נולד בשנת 1903 בברלין בירת גרמניה למשפחה יהודית משכילה, בנם של גרטרוד לבית אַנסבַּך והיינריך ויטקובר. למד היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין והיידלברג, ובשנת 1922 החל ללמוד אדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה בשטוטגרט אצל פאול בונאץ (אנ') ופאול שמידטהנר (אנ'), ממייסדי ארגון האדריכלים השמרנים "הבלוק" (Der Block). בתחילת דרכו המקצועית בשנת 1926 עבד בברלין, במשרדו של האדריכל ריכארד דֶקֶר (אנ'), מהאדריכלים הבולטים בשעתו בגרמניה. כך גם עבד בחברת הבניה "זומרפלד", שבמסגרתה השתתף בתכנון מבני שיכון רבים בברלין.

בספטמבר 1933 נישא לאווה פירסט, עלה לארץ ישראל והשתלב בתחום התכנון. תחילה עבד כמפקח בנייה על הקמת בית הספר האזורי במשמר העמק. אחת מהעבודות הראשונות הייתה התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, שאותה תכנן בעקבות זכייתו במקום הראשון בתחרות אדריכלים שאליה ניגש יחד עם האדריכל נחום זלקינד.

בשנות החמישים ערך ויטקובר את תוכנית האב הראשונה לקמפוס רמת אביב של אוניברסיטת תל אביב, שאותו ליווה עד לשנות ה-80. החל מאותו עשור החל לעבוד על פרויקטים רבים לאורך חוף הים בעיקר בתל אביב. בין הפרויקטים הבולטים שתכנן לאורך החוף ניתן למצוא את מלון גת רימון, מלון שרתון הישן בקצה שדרות נורדאו, בריכת גורדון, בניין כלל וכיכר אתרים, מלון שרתון השני ובית קפה "גינתי-ים". בשנות השבעים הצטרפו לויטקובר כשותפים שניים מעובדיו - ישראל שטיין ואריה אדיב.

ויטקובר נפטר בשנת 1997, בגיל 94.

אחיו הגדול, רודולף ויטקובר (אנ')‏ (1901–1971), שעזב את גרמניה גם הוא ב-1933, התיישב תחילה בלונדון ולבסוף היגר לארצות הברית, היה היסטוריון חוקר תולדות האמנות שהתמחה באמנות והאדריכלות האיטלקית של הרנסאנס והבארוק.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ו. י. ויטקובר, הבריזה הקרירה באה ממערב: 65 שנות ארכיטקטורה; אוצר התערוכה ועורך הקטלוג: עוזי אגסי, תל אביב 1993. ‬(תערוכת מחווה לוויטקובר שנערכה באוניברסיטת תל אביב)
  • 'בתי זקן האדריכלים', עת-מול יט, 3 (1994), 24.
  • Who's who in world Jewry, 1978, p. 1055.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורנר יוסף ויטקובר בוויקישיתוף