בית השיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית השיטה
שלט בכניסה לבית השיטה
שלט בכניסה לבית השיטה
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע ‎-1‏ מטר
תאריך ייסוד 1935
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 1,215 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.2%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean.svg
 
בית השיטה
בית השיטה
32°33′05″N 35°26′20″E / 32.5514753658626°N 35.4387805077462°E / 32.5514753658626; 35.4387805077462קואורדינטות: 32°33′05″N 35°26′20″E / 32.5514753658626°N 35.4387805077462°E / 32.5514753658626; 35.4387805077462
www.beithashita.org.il

בית השיטה (בֵּית הַשִׁטָּה) הוא קיבוץ בעמק חרוד, כ-10 קילומטר מצפון-מערב לבית שאן, בתחום המועצה האזורית גלבוע. זהו הקיבוץ הראשון שהקימה תנועת המחנות העולים, והוא קרוי על שם היישוב בית השיטה הנזכר בתנ"ך (שופטים ז' 22), ונמצא סמוך לעתיקות שאטה. הכפר הערבי שאטה היה קיים בסמוך ועל שמו נקראה גם תחנת רכבת העמק הסמוכה ובית סוהר שאטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הקיבוץ בהתארגנות של קבוצות מבוגרי גימנסיה הרצליה בתל אביב ובית הספר הריאלי בחיפה, שהקימו ב-1928 את "קבוצת החוגים" בחדרה. כעבור זמן מה הצטרפו אליהם חברי "לגיון הצופים" שפרשו מתנועת הצופים בירושלים ובפתח תקווה. איחוד הקבוצות הביא להקמת תנועת הנוער "המחנות העולים", אולם הקבוצה שמרה על שמה, קבוצת החוגים. ב-1931, לאחר תקופת מעבר במחנה עבודה בכפר יחזקאל, החליטה קבוצת החוגים להצטרף לקיבוץ המאוחד והתיישבה במחנה זמני ליד מעין חרוד. שם התגבשה הקבוצה וקיבלה חיזוק משמעותי מבוגרי תנועות נוער חלוציות מגרמניה שהגיעו לאחרי שעברו הכשרה. ב-1935 נרכשו אדמות שאטה, והקיבוץ הקים עליהן את נקודת הקבע שלו, החל מט"ז כסלו תרצ"ז, 12 בדצמבר 1935.[1]

ב-1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו שהיו תומכי מפא"י, ומרביתם עברו לאיילת השחר. במקומם קלט הקיבוץ קבוצת חברים תומכי מפ"ם שהתפלגו מתל יוסף. כיום שייך קיבוץ בית השיטה לתנועה הקיבוצית והוא קיבוץ מתחדש (שעבר הפרטה).

במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ (מספר הנופלים הגדול ביותר בארץ ביחס לאוכלוסייה). בעקבות האבל הכבד ששרר בקיבוץ, חיברה חברת הקיבוץ דורית צמרת את השיר "החיטה צומחת שוב". ב-1990 חיבר יאיר רוזנבלום, שהתגור אז בקיבוץ, לחן מודרני לפיוט ונתנה תוקף לזכר הנופלים.

בבית השיטה ייסד חבר הקיבוץ, אריה בן-גוריון, את ארכיון החגים הקיבוצי, בו אסף ותיעד מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 מידע רב אודות הדרכים שבהן ציינו הקיבוצים את חגי ישראל. בשנות ה-90 הוסב הארכיון ל"מכון שיטים", העוסק בפעילויות חינוכיות שונות ב בתחומי התרבות היהודית והציונית, עם דגש על ערכי החלוציות וההתיישבות.

מבני הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית השיטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 101