בית השיטה

בית השיטה

חברי בית השיטה ביובל ה-50 לקיבוץ, 1978
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	הגלבוע
גובה ממוצע	‎-1 מטר
תאריך ייסוד	1935
השתייכות ארגונית	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024
- אוכלוסייה	1,467 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	1,435 תושבי ישראל
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-0.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת עמק בית שאן מוגדלת)   בית השיטה (למפת עמק בית שאן רגילה)   בית השיטה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית השיטה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית השיטה 32°33′05″N 35°26′20″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
www.beithashita.org.il

בית השיטה (בֵּית הַשִׁטָּה) הוא קיבוץ בעמק חרוד, כ-10 קילומטר מצפון-מערב לבית שאן, בתחום המועצה האזורית גלבוע. זהו הקיבוץ הראשון שהקימה תנועת המחנות העולים, והוא קרוי על שם היישוב "בית השיטה" הנזכר בתנ"ך, ונמצא סמוך לעתיקות שטה. הכפר הערבי שטה (شطة) היה קיים בסמוך ועל שמו נקראה גם תחנת רכבת העמק הסמוכה ובית סוהר שטה. סמוך לקיבוץ נמצאו שרידי מנזר קטן מהתקופה הביזנטית. ממוצע הגשם השנתי בבית השיטה הוא 390 מ"מ.

היסטוריה

ראשיתו של הקיבוץ בהתארגנות של קבוצות מבוגרי גימנסיה הרצליה בתל אביב ובית הספר הריאלי בחיפה, שהקימו ב-1928 את "קבוצת החוגים" בחדרה. כעבור זמן מה הצטרפו אליהם חברי "לגיון הצופים" שפרשו מתנועת הצופים בירושלים ובפתח תקווה. איחוד הקבוצות הביא להקמת תנועת הנוער "המחנות העולים", אולם הקבוצה שמרה על שמה, קבוצת החוגים. ב-1931, לאחר תקופת מעבר במחנה עבודה בכפר יחזקאל, החליטה קבוצת החוגים להצטרף לקיבוץ המאוחד והתיישבה במחנה זמני ליד מעין חרוד. שם התגבשה הקבוצה וקיבלה חיזוק משמעותי מבוגרי תנועות נוער חלוציות מגרמניה שהגיעו אחרי שעברו הכשרה. ב-1935 נרכשו אדמות שטה, והקיבוץ הקים עליהן את נקודת הקבע שלו, החל מט"ז כסלו תרצ"ז, 12 בדצמבר 1935.

בשנת 1936 היו 235 חברים, רובם עדיין במעין חרוד, חלקם בבית השיטה, 40 איש בקבוצת העבודה במפעל המלח בעתלית ו-30 עובדים בחברת האשלג בסדום. באותה שנה נחגג חג הפסח במעין חרוד עם הגדת פסח הראשונה של הקיבוץ. עם פרוץ המאורעות של שנת תרצ"ו הועברו הילדים והאימהות לעין חרוד ותל יוסף. בשנת 1938 הגיעה קבוצה ראשונה של נוער עולה מאירופה, "הנוער הצ'כי". 13 הורים של חברים הצטרפו לקבוצה והם זכו לתנאי מגורים טובים יותר מהחברים. בשנת 1940 נבנה חדר אוכל מבטון, שהחליף את חדר האוכל הארעי מימי המחנה. נבנה כביש המחבר את בית השיטה לתחנת הרכבת בשטה, והתחילו להגיע מים מבארות אזוריות. הקרן הקיימת רכשה את אדמות מרסס ויובלה ובית השיטה קיבלה 5000 דונם של אדמות פלחה לעיבוד. בוטל מחסן א' בו היו כל החברים שותפים באותם בגדים והוחלט על סימון הבגדים באופן אישי. ניטעו 4 דונם תמרים ו-12 דונם ענבים נעקרו בגלל מחלה בקרקע. בשמחת תורה תש"ב (1941) נפתחה לראשונה כיתה א' והונח יסוד לבית הספר המקומי. בשנת 1942 הגיעה לבית השיטה מחלקה ראשונה של אנשי פלמ"ח. מאז, ועד מלחמת העצמאות, היווה היישוב מקום הכשרה ואימונים לאנשי פלמ"ח רבים. בשנת 1950 מנה הקיבוץ 843 נפשות, בהם 329 חברים, 332 ילדי חברים ו-54 ילדים נקלטים.

ב-1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו שהיו תומכי מפא"י, ומרביתם עברו לאיילת השחר. במקומם נקלטו בבית השיטה קבוצת חברים תומכי מפ"ם שהתפלגו מתל יוסף.

במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ. בעקבות האבל הכבד ששרר בקיבוץ, חיברה חברת הקיבוץ דורית צמרת את השיר "החיטה צומחת שוב". ב-1990 חיבר יאיר רוזנבלום, שהתגורר אז בקיבוץ, לחן מודרני לפיוט ונתנה תוקף לזכר הנופלים. בתחילת המלחמה פונו מקיבוץ מרום גולן כל הנשים והילדים, והם התארחו בבית השיטה עד סיום הקרבות. ארבעה מחברי מרום גולן נהרגו במלחמה והאבל בבית השיטה היה משולב באבלם של האורחים.

בשנת 1984 התפרסם ספרה של הפסיכולוגית עמיה ליבליך "קיבוץ מקום". ליבליך שהתה בקיבוץ חודשים רבים וראיינה שלושה דורות של חברי בית השיטה. היא הביאה בספרה תמונה מורכבת של יחסם לחיים במקום. למרות ההסוואה של שמות הדוברים, ניתן היה במידה רבה של דיוק לזהות אותם. הספר היה רב מכר בישראל.

שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 היו שנים של משבר ביישוב עצמו ובתנועה הקיבוצית כולה. תהליכים של עזיבת בנים ובנות, הזדקנות של דור המייסדים, קשיים כלכליים וגם פחות תמיכה ציבורית וממשלתית הובילו לשינויים משמעותיים. חדר האוכל נסגר, בית הספר המקומי שפעל 50 שנה נסגר, והתלמידים עברו ללמוד בבתי ספר אזוריים: כיתות ז'-י"ב בבי"ס "עמק חרוד" (1992) ותלמידי היסודי בבי"ס "רימון" במסילות (1994). בהמשך נמכרו שני המפעלים המרכזיים: הזיתייה, "בית השיטה זיתים" נמכרה לחברת אוסם, ומפעל המכונות החקלאיות "חרושת מתכת" נמכר לחברת ג'ון דיר. חלו גם שנויים רבים בענפי החקלאות.

מאז שנות ה-2000, עם בנייתה של שכונת הרחבה, החלו לחזור לקיבוץ בנים שעזבו ונוספו גם משפחות מיישובי האזור. היישוב עלה על פסים כלכליים בריאים יותר עם כניסתה של חברת בננות החוף לפעילות חקלאית ענפה בשטחי הגבעות שממזרח ליישוב.

קיבוץ בית השיטה משתייך לתנועה הקיבוצית והוא קיבוץ מתחדש (שעבר הפרטה).

חקלאות

בשנות ה-30 היו לקיבוץ כ-2000 דונם, חלקם הגדול לגידולי פלחה והשאר לירקות ולכרם ענבים. בשנות ה-40 גדל השטח החקלאי ל-10,000 דונם, ניטעו הפרדס וכרמי זיתים ורימונים. החל עיבוד מכני של השדות בטרקטורים ומכונות לעיבוד וקציר. אחרי מלחמת השחרור גדל השטח החקלאי ל-25,000 דונם, וכלל גם שטחים באזור תענך.

בשנות ה-50 המדינה עשתה חלוקה מחודשת, ונלקחו מהקיבוץ 10,000 דונם. במקומם הוחכרו 17500 דונם שטחי מרעה לבקר. באותן שנים הייתה הפלחה הגידול המרכזי, עם תלות רבה בכמויות הגשם. נחפרו בריכות דגים והורחבו ענפי בעלי החיים: לול, רפת, דיר הצאן ועדר בקר לבשר. כל העבודה החקלאית נעשתה בידי חברי הקיבוץ ותלמידי בית הספר, חלקה הגדול בגיוסים לבציר, למסיק, לבציל, ולקטיף אשכוליות. ענף הכותנה החל בשנת 1953 כניסיון חקלאי שדרש עבודה ידנית רבה בקטיף. בתוך שנתיים נקנתה קטפת מכנית ובית השיטה פיתחה מפעל מיוחד לטיפול בקטפות כותנה.

בשנות ה-60 וה-70 היותה החקלאות כ-60% מההכנסות, שיא מבחינת חלקה של החקלאות בכלכלת היישוב. במקביל להגברת המיכון החקלאי ירד מספר המועסקים וחברים מבוגרים עברו לעבוד במפעלי התעשייה. שנות ה-80 וה90 התאפיינו במשבר חמור בחקלאות, עם ירידה חדה במחירי הכותנה בעולם, ועלייה במחירי המים. אלו ואחרים הביאו לשינו התמהיל של הגידולים החקלאיים, ולירידת חלקה היחסי בהכנסות

תעשייה

הניסיונות הראשונים למפעלי יצור בבית השיטה היה בשנות ה-30 עם רכישת מפעל הטריקו "הסורגים" והקמת סנדלריה שהתמחתה ביצור סנדלים תנכיות "סנדלים חוגיסטיים". הכוונה הייתה לגוון את מקורות התעסוקה וההכנסה, אבל שני המפעלים לא האריכו ימים.

מפעל החמוצים זיתי בית השיטה: בשנת 1938 התחילו החברים יצחק חצרוני וחנה דוד לכבוש זיתים בפחים לטובת חדר האוכל, ומשנת 1940 הוסיפו גם כיבוש (החמצה) של מלפפונים. המפעל גדל והיה מותג החמוצים המוביל בישראל וגם המעסיק הגדול ביותר של חברי הקיבוץ. בשנות ה-80, מיזג לתוכו בית השיטה את מפעל זיתי שאן, ושיווק את תוצרתו תחת המותג “הזית”. בשנת 1998 רכשה אסם את השליטה במפעל (51%) ומיזגה לתוכו את הפעילות התעשייתית של חברת עסיס שכללה ייצור סירופים, ריבות וטחינה. מפעל "פרי וירק" נרכש בשנת 2000 ופס הייצור שלו עבר לבית השיטה. בשנת 2004 השלימה אוסם את רכישת כל מניות המפעל. בינואר 2020 נרכש המפעל מחברת אסם, על ידי חברת דין שיווק וקלייה ובכך עבר לבעלות פרטית.

חרושת מתכת ומפעל לשיפוץ קטפות:

מכון שיטים

מכון שיטים נוסד בשנות ה-50 על ידי אריה בן-גוריון בקיבוץ בית השיטה, במטרה לתעד, לפתח ולהעשיר את התרבות העברית-חלוצית שעוצבה בקיבוצים, ולהעניק למחנכים כלים יישומיים. הארכיון התבסס על חומרים שאסף ותיעד מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 וכלל מידע רב אודות הדרכים שבהן ציינו הקיבוצים את חגי ישראל.

בסוף שנות ה-90, החלה פעילות המכון להתמקד בתחום החינוך, בהובלתו של בנימין יוגב (בוג’ה). בשנת 2006 חבר המכון לתנועת המחנות העולים והרחיב את התמחותו בהגות ציונית-חלוצית, בתיקון חברתי ובמורשת עמק יזרעאל.

גלריה

• 
  קיבוץ בית השיטה, 1950
• 
  גלעד לנופלים בחצר קיבוץ בית השיטה
• 
  בית השיטה בעמק יזרעאל - צילום אויר
• 
  המועדון לחבר והספרייה. אדריכל שמואל ביקלס, מתכנן הנוף: יצחק קוטנר, החבר בחזית: יצחק חצרוני
• 
  קיבוץ בית השיטה, חדר האוכל הישן, שנות החמישים
• 
  מבט מהקיבוץ מערבה לח'רבת שִּׁטָּה שעל תלולית נמוכה בסמוך ליישוב (מסומנת בתכלת). האתר נמצא בין שרידי הכפר הערבי הנטוש שטה אשר שימר כמשוער את שמה של בֵּית הַשִּׁטָּה המקראית, אך בחורבה נמצאו שרידים רק החל מהתקופה הפרסית
• 
  בית השיטה - מסיק זיתים
• 
  בית השיטה - הכנת זיתים למשלוח

ראו גם

• עזריה אלון
• נחום שריג
• יוסף שריג
• חנוך אלבלק
• דורית צמרת
• אריה בן-גוריון
• יצחק חצרוני
• טומס קרונר

לקריאה נוספת

• עמיה ליבליך, קיבוץ מקום, שוקן, 1984
• פני חברי, חוברת זיכרון לנופלים במלחמת יום כיפור, בית השיטה, נובמבר 1973, עורכים: עזריה אלון והדסה צמרת
• תקוה שריג, פרחי שיטים סיפורים על ילדי בית השיטה, תשכ"ד 1963, ציורים: חנה אבישי
• ציונה גל, מיכל צמרת (עורכות), ניצת שיטה, בית הספר תש"ב- תשכ"ז, כ"ה שנים לבית הספר, בית השיטה תשכ"ח. איורים: בני לוין
• תקוה שריג, מעשיות קבוצת החוגים, בית השיטה, 1978
• תקוה שריג, ילדי בר, סיפורים על ילדי תל יוסף שהפכו לחברי בית השיטה, תשמ"ב. איורים: עדי שרון
• תקוה שריג, יופי של מקום לילדים, בית השיטה תשמ"ז, איורים: חנה אבישי
• תקוה שריג ואריה בן-גוריון (עורכים) עמודי שיטה, ספר היובל לבית הספר בבית השיטה, 1993
• גיורא נאמן (סיפר) סמדר בת-אדם (כתבה), להציל את ציקלופ, הוצ' משרד הביטחון, 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית השיטה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית השיטה
• נדב מן, מאלבומה של צלמת קיבוץ בית השיטה, באתר ynet, 31 בינואר 2008
• בית השיטה באתר הרשות לפיתוח הגליל
• שירי בית השיטה באתר שירה עובדת לקידום ולשימור זמר ההתיישבות העובדת
• ארכיון החגים הקיבוצי של מכון שיטים
• סקר אתרים ארכאולוגיים באזור בית השיטה. מבוסס על עבודתו של ניר מן לסיום י"ב (1972)
• אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין "בית השיטה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בספטמבר 2015
• החיטה צומחת שוב: זוכרים את חללי בית השיטה באתר הספרייה הלאומית
• בית השיטה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• תמונות מאוסף קיבוץ בית השיטה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• בני ציפר, אליקו נר-גאון, תערוכה ברחוב האחורי, באתר הארץ, 24 במאי 2021
• בית השיטה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון צילומים קיבוץ בית השיטה - אתר פיקיוויקי, פרויקט שימור לדורות
• דוד אוחנה, חמישים שנה אחרי המלחמה ההיא, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023