ז'ול דאסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'ול דאסן
Jules Dassin
ז'ול דאסן, אשתו, ביאטריס לאונר, ובנו, הזמר ג'ו דאסן (1970)
ז'ול דאסן, אשתו, ביאטריס לאונר, ובנו, הזמר ג'ו דאסן (1970)
לידה 18 בדצמבר 1911
מידלטון, קונטיקט, ארצות הברית
פטירה 31 במרץ 2008 (בגיל 96)
אתונה, יוון
שם לידה Julius Dassin עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרט אפל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, צרפת, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1980-1941
פרסים פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ול דאסןאנגלית: Julius "Jules" Dassin‏; 18 בדצמבר 1911 - 31 במרץ 2008) היה שחקן, מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי. החל את עבודתו בהוליווד, ולאחר שנכנס לרשימה השחורה של הוליווד עבר לאירופה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במידלטון שבקונטיקט, אחד משמונת ילדיהם של ברתה פוגל ושמואל דאסין, יהודים ממוצא אוקראיני ופולני. ב-1930 הצטרף למפלגה הקומוניסטית האמריקאית, וממנה פרש ב-1939 עם כריתת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הוא שיחק בתחילה בתיאטרון יהודי ביידיש במחזות של שלום עליכם.

דאסן החל לביים סרטי פשע אפלים בהוליווד והתפרסם בתקופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אולם בגלל עברו הקומוניסטי הוא הוכנס לרשימה השחורה ונאלץ להפסיק לביים. סרטו האחרון בתקופה זו היה "לילה והעיר" (1950). לאחר שהיה מספר שנים ללא עבודה עבר לצרפת.

סרטו הראשון בצרפת היה "ריפיפי" (1955) כבמאי, שחקן ותסריטאי. עבור הבימוי בסרט זה זכה בפרס בפסטיבל קאן.

ב-1960 ביים ושיחק בסרט "רק בימי חול" (Never on Sunday) עם מלינה מרקורי. הסרט הצליח מאד ובעקבותיו נישאו שניהם. היא שיחקה בעוד סרטים שלו שהמוצלח מהם היה "טופקאפי" (1964).

ב-1968 ביים את הסרט "המלחמה על השלום".

ב-1970 מרקורי שיחקה בסרט שלו "הבטחה עם שחר" ביחד עם אסי דיין.

דאסן התאהב ביוון ובתרבותה ופעל להחזרת ממצאים ארכאולוגים כמו שיש אלגין מבריטניה ליוון.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לכנרת היהודיה ביאטריס לאונר (אנ') בשנים 19371962 ונולדו להם בן ושתי בנות. בנו הבכור היה השחקן והזמר ג'ו דאסן (1938–1980).

אשתו השנייה הייתה מלינה מרקורי, שלה היה נשוי מ-1966 ועד מותה ב-1994. היא כיכבה בחלק מסרטיו. בתחילה גרו במנהטן אבל לאחר ההפיכה שסילקה את שלטון הקולונלים הם חזרו ליוון שם מונתה מרקורי לשרת התרבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ול דאסן בוויקישיתוף