זאב אלגונקווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזאב אלגונקווין
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: זאב אלגונקווין
שם מדעי
Canis lycaon
שרבר, 1775
תחום תפוצה

תפוצת זאב אלגונקווין בכחול

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב אלגונקווין, זאב קנדי מזרחי או זאב הימות הגדולות (שם מדעי: Canis lycaon) הוא מין בסוג כלב המצוי באזור הימות הגדולות במזרח אמריקה הצפונית ודרום-מזרח קנדה. לעיתים מוגדר כתת-מין של זאב מצוי (Canis lupus lycaon) או של זאב אדמוני (Canis rufus lycaon). מקור שמו של הזאב הוא מהפארק הפרובינציאלי אלגונקווין (אנ') (Algonquin Provincial Park) בו ישנה אוכלוסייה גדולה של מין זה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו זאב בגודל בינוני, משקל ממוצע של נקבה הוא 23.9 ק"ג, ושל זכר 30.3 ק"ג. הוא מגיע לאורך של 90–160 ס"מ. מין זה ניזון בעיקר מטרף קטן עד בינוני כגון איילים כמו אייל לבן-זנב ובונים. לעיתים נדירות יותר הוא גם ניזון מן הצומח.

אורך חייהם בדרך כלל 6 עד 8 שנים.

תחום תפוצה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה הזאב המזרחי נפוץ באזורים המיוערים של מזרח אמריקה. כיום מוגבל תחום תפוצתו לאזורים של דרום מרכז אונטריו ודרום מרכז קוויבק, עם האוכלוסייה הגדולה ביותר המתגוררת בפארק מחוזי אלגונקווין.

היסטוריה ואבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים גנטיים הצביעו על כך שהזאב המזרחי התפתח בצפון אמריקה, בניגוד לזאב האפור, שמקורו באאוראסיה, ושונה מאב קדמון משותף עם זאב ערבות וזאב אדום לפני 150,000-300,000 שנה.

הזאב המזרחי הוכר לראשונה כמין ייחודי בשנת 1775 על ידי חוקר הטבע הגרמני יוהאן שרבר, שכינה אותו "זאב שחור". תיאורו של החיה הציג אותו עם פרווה שחורה, צבע לא אופייני בזאבים המזרחיים. בחודש מאי 2011 ניתוח של זאב מזרחי, זאב אדום, זאב אפור וגנום כלבים הציע כי הזאבים של פארק פרובינציית אלגונקין הם 58% זאב אפור ו-42% זאב ערבות.[דרוש מקור]

דיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאבים המזרחיים הם טורפים ואוכלים בעיקר בשר.

זאבים מזרחיים מדים בחבורות. מכיוון שהם אינם בעלי החיים המהירים ביותר, הם מסתמכים על יכולת הסיבולת שלהם וגודל החבורות כדי לתפוס את מזונם. הם יכולים לרוץ הרבה זמן, לפעמים שעות בלי להתעייף. כשהטרף שלהם מתעייף, אז הזאבים המזרחיים תופסים את הטרף.

אוכלוסייה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל האוכלוסייה המשוער הוא פחות מ 1000 בוגרים.[דרוש מקור]

המועצה לשימור בעלי חיים בסכנת הכחדה של קנדה המליצה להגדירו כמין מאוים ב-2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב אלגונקווין בוויקישיתוף