תן זהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתן זהוב
Canis aureus - golden jackal.jpg
תן זהוב בפארק הירקון
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: תן זהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Canis aureus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
World goldschakal.png

תן זהוב (שם מדעי: Canis aureus; קרוי גם תן מצוי ואי[1]), מין בסוג כלב שגודלו בינוני.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצה עולמית: מאזור הבלקן וצפון אפריקה במערב ועד להודו ותאילנד במזרח. בישראל, התן הוא המצוי ביותר מבין משפחת הכלביים. נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה, אך נמצא גם בצפון הנגב ובמדבר יהודה. באזורים צחיחים התנים שוכנים בסבך צמחייה ליד מעיינות. התנים נפוצים מאוד בסביבת האדם, סמוך למזבלות ובעיקר בקרבת מושבים ליד מצבורי פגרים של תרנגולות הנזרקות על ידי הלולנים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התן הוא כלבי בינוני וצבעו חום זהוב-אפרפר. זנבו קצר יחסית, וקצהו כתום ושחור. על חזהו יש כעין מפית לבנה, שצורתה מיוחדת לכל פרט ועל פיה ניתן לזהותו. ראשו של הזכר רחב מראש הנקבה, ועל עורפו יש רעמת שיער שחור. הנקבות לרוב בהירות יותר. משקלו של התן נע בין 5 ל-12 ק"ג (9-8 ק"ג בממוצע).

ארגון חברתי ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התן חי בזוגות כשלכל זוג טריטוריה ששטחה כ-1 קמ"ר. הטריטוריה מסומנת בשתן, גללים, שריטות בקרקע וקולות. לעתים הצעירים נותרים עם הוריהם ועוזרים להם לטפל בגורים, וכשהמזון מצוי בשפע יכולות להיווצר כך להקות קטנות. התן פעיל בלילה, אך גם בשעות הבוקר המוקדמות ואחרי הצהריים. התן טורף לרוב חיות קטנות (מכרסמים, עופות וזוחלים), אך ניזון גם מפגרים. התנים ברמת הגולן נצפו טורפים גם עופרי צבאים.

יחסי גומלין עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת מושבים וקיבוצים נהנה התן מכמות גדולה של עגלים ותרנגולות למאכל וכך עלול לגרום לנזק רב לחקלאים המגדלים, שמנסים לעתים להרעילו. בנוסף, התן עלול במקרים נדירים לגרום לכלבת.

בשנת 1964 בניסיון להדביר את מחלת הכלבת פוזרו על ידי משרד החקלאות עשרות אלפי אפרוחים מורעלים, כתוצאה מכך נפגעה אוכלוסיית התנים בארץ באופן קשה ביותר. יחד עם התנים הושמדו מהרעלה ישירה גם זאבים, שועלים, נמיות, חתולי ביצות, חתולי בר, נמרי מדבר ועוד טורפים. בעלי חיים נוספים הורעלו מהרעלה משנית (לדוגמה עופות דורסים שניזונו מפגרים הורעלו מנבלות הטורפים). בעקבות היעלמות הטורפים, חל ריבוי גדול באוכלוסיות מכרסמים, ארנבות וחוגלות, שגרמו לחקלאות נזקים קשים מאלה שגרמו התנים לפני מבצע ההדברה. לפיכך חדל משרד החקלאות מלנקוט בשיטת הרעלה המונית זו.

תן צעיר בהרי ירושלים

פרשת התנים בפארק הירקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלו נצפים תנים זהובים באזור החווה, לאחר שהושמדו בידי משרד החקלאות בשנות ה-60 של המאה ה-20. מספר התנים הוערך במספר עשרות והם חיו בשטחי פארק הירקון, בין נחל איילון במערב לאזור קניון איילון במזרח‏[2]. התנים ניזונו מאשפה ומבני אדם המאכילים אותם, ועל כן אוכלוסייתם גדלה. פרטים נצפו בכל רחבי הערים רמת גן וגבעתיים, אולם אלה נעלמו בחודשים מאי ויוני 2013, ואוכלוסיית התנים בפארק הירקון התדלדלה אף היא. הסתבר כי רשות הטבע והגנים פעלה ללכידת התנים ולהשמדתם, בין היתר בעקבות פניית "החווה" (מרכז לפעילות פנאי בפארק הירקון) אל הרשויות‏[3]. ב-10 ביולי 2013 איתרו אזרחים תנה פצועה שרגליה נלכדו בשתי מלכודות רגל, האסורות לשימוש במדינות האיחוד האירופי ובמספר מדינות בארצות הברית. התמונות פורסמו ברשת האינטרנט, והביאו לגל של מחאה ספונטנית כנגד "החווה" ורשות הטבע והגנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני שלמון, מדריך היונקים בישראל, הוצאת כתר, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תן זהוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]