זהר לבנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זהר לבנת היא פרופסור מן המניין במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בקיבוץ כפר עזה. בצה"ל שירתה כמורה חיילת וכקצינת חינוך. בעלת תואר ראשון מהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיימה בהצטיינות והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת תשנ"ה הגישה עבודת דוקטורט בנושא "תיאורי המשפט המוסגרים בעברית החדשה" במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1996 זכתה במלגת ליידי דייוויס לפוסט-דוקטורט בחוג לקומוניקציה באוניברסיטה העברית.

משנת 1987 לבנת מרצה במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2012–2018 עמדה בראש המחלקה.

תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם תחביר, רטוריקה, סמנטיקה, פרגמטיקה וחקר השיח של העברית המודרנית הדבורה והכתובה. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים פוליטיים, בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורת, בחקר האירוניה הלשונית, בתהליכי גרמטיזציה ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט.

בין השנים 2014-2004 שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת 2019. בשנים 2019-2016 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) ובשנים 2019-2017 כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג (IADA). בשנים 2018-2012 כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך.

לבנת מתגוררת בגני תקווה, נשואה ולה שלושה בנים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח, רמת גן 2010. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  • Dialogue, Science and Academic Writing, John Benjamins 2012
  • יסודות תורת המשמעות: סמנטיקה ופרגמטיקה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2014.

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשון חכמים והתחומים הנושקים לה, מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע (עורך שותף: אפרים חזן)
  • The Discourse of Indirectness: Cues, Voices and Functions. John Benjamins 2020 (with Pnina Shukrun-Nagar and Galia Hirsch)
  • ביקורת ופרשנות 38, 2005, גיליון מיוחד בנושא: טקסט, שפה, משמעות (עורכת שותפה: תמר וולף-מונזון)
  • עיונים בשפה וחברה 9, 2016, גיליון מיוחד בנושא: השיח הפוליטי בישראל

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • “On verbal irony, meta-linguistic knowledge and echoic interpretation”. Pragmatics & Cognition 12:1 2004
  • “Quantity, truthfulness, and ironic effect”. Language Sciences 33:2, 2011
  • “Making analogy work in the public arena”. Journal of Language and Politics 10:2, 2011
  • “Negotiating scientific ethos in academic controversy”. Journal of Argumentation in Context 3:2, 2014
  • “Negotiating norms of discussion in the public arena: The use of irony in radio phone-in programs”. Journal of communication 65, 2015 (with Gonen Dori-Hacohen)
  • “The Interpersonal Strand of Political Speech: Recruiting the Audience in PM Benjamin Netanyahu’s Speeches”. Language and Dialogue, 6:2, 2016 (with Beverly Lewin)  
  • “'There are no words that are ‘clear’ in of themselves': Meta-pragmatic comments and semantic analysis in legal interpretation”. International Journal of Legal Discourse 2:1, 2017
  • “Indexing membership via responding to irony: Communication competence in Israeli radio call-in shows”. Language and Communication 58, 2018 (with Gonen Dori-Hacohen)
  • "סמני השיח בעברית של ימינו – מבט סינכרוני ודיאכרוני", 250 שנות עברית חדשה, חיים א' כהן (עורך), הוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ט
  • "חזרות וצירי ניגוד בנרטיב דבור", העברית שפה חיה ה', 2010 (מחברת שותפה: אילאיל יציב)
  • "העברית כשפת מחקר מודרנית", דפים 57, 2014
  • "דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר-אילן?" חלקת לשון 47, תשע"ה
  • "הצירוף 'מה שקרה' ודומיו כסמני שיח בהתהוות", העברית שפה חיה ז', תשע"ו
  • "ממשק שיח ופרוזודיה: 'עכשיו' כמקרה מבחן", תעודה כ"ז, תשע"ו (מחברים שותפים: נועם אמיר ועינת גונן)
  • "סימולציות קטגוריאליות ואפיזודיות בשיח הדבור: פענוח פרגמטי של כינויי גוף שני יחיד אימפרסונליים", העברית שפה חיה ח', 2018 (מחברת שותפה: אילאיל יציב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דף מרצה באתר המחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן