זודיאק (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זודיאק
Zodiac
Zodiac2007Poster.jpg
כרזת הסרט
מבוסס על הספר "זודיאק", מאת רוברט גרייסמית'
בימוי דייוויד פינצ'ר
הופק בידי מייק מדווי
ארנולד וו. מסר
ברדלי ג'יי. פישר
ג'יימס וונדרבילט
תסריט ג'יימס וונדרבילט
עריכה אנגוס וול
שחקנים ראשיים ג'ייק ג'ילנהול
מארק רופאלו
רוברט דאוני ג'וניור
מוזיקה דייוויד שייר
צילום האריס סווידס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברה מפיצה פראמאונט
האחים וורנר
הקרנת בכורה 2 במרץ 2007
משך הקרנה 158 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן פשע, דוקו-דרמה, סרט בלשי, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 65 מיליון דולר
הכנסות 84.8 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו zodiac07
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זודיאק הוא מותחן מסתורין אמריקאי משנת 2007 המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת רוברט גרייסמית'. הסרט בוים על ידי דייוויד פינצ'ר ומככבים בו ג'ייק ג'ילנהול, מארק רופאלו ורוברט דאוני ג'וניור.

זודיאק מספר על המצוד אחר הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה, המכנה את עצמו "רוצח הזודיאק" ורצח בתוך ובסביבות אזור מפרץ סן פרנסיסקו במהלך סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. רוצח הזודיאק השאיר אחריו מספר קורבנות והתגרה במשטרה באמצעות מכתבים, ביגוד מוכתם בדם וקודים שנשלחו לעיתונים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 1969, אלמוני מתקיף את דרלין פרין ואת מייק מיג'ו עם אקדח. מג'יו שורד, אך פרין מתה.

חודש לאחר מכן, מפורסמים בעיתון 'הכרוניקל' מכתבים מוצפנים שנכתבו על ידי רוצח הקורא לעצמו "זודיאק", וזוג נשוי מצליח לפענח אחד מהם. הקריקטוריסט רוברט גרייסמית' (ג'ייק ג'ילנהול) לא נלקח ברצינות בידי הכתב פול אייברי (רוברט דאוני ג'וניור) ובידי העורכים, והם מונעים ממנו את הפרטים הראשונים על ההריגות, למרות התעניינותו במקרה. גרייסמית' מצליח לפענח את המכתב, ואייברי מתחיל לחלוק איתו מידע כי הוא מבין שהוא יעיל. רוצח הזודיאק תוקף את בריאן הארטנל ואת ססיליה שפרד. שפרד מתה יומיים לאחר מכן, והארטנל שורד. אחת מהתובנות של גרייסמית' לגבי המכתבים היא שההתייחסות של זודיאק לאדם כ"החיה המסוכנת מכולן" מתייחס לסיפור ולסרט "המשחק המסוכן ביותר" (שמציג דמות ששמה הרוזן זארוף). העובדה שגם שמו של זארוף וגם השם זודיאק מתחילים באותה האות, נראית חשובה.

שבועיים לאחר מכן, נהג המונית פול סטיין נורה ונהרג מיד לאחר שהסיע את הרוצח. הזודיאק שולח לכרוניקל חתיכות של חולצתו של סטיין שמוכתמות בדם, ביחד עם מכתב לועג.

הבלש דייב טוסקי (מארק רופאלו) ושותפו ביל ארמסטרונג מוקצים לתיק של סטיין. הרוצח, או מישהו שמעמיד פנים שהוא הרוצח, ממשיך להשתעשע עם הרשויות בשליחת עוד ועוד מכתבים, ומדבר בטלפון עם עורך הדין מלווין בלי כשהוא מופיע בתוכנית אירוח. בזמן זה, אייברי וגרייסמית' מחליטים לעבוד ביחד, ומתעמקים עמוק יותר לתיק.

בשנת 1971, הבלשים טוסקי וארמסטרונג מתחקרים את ארתור ליי אלן, חשוד ברצח דרלין פרין. אלן מתנהג באופן מחשיד בזמן התחקור, והבלשים שמים לב שהוא חובש שעון עם סמלים מגלגל הזודיאק, עם אותו הסמל של הרוצח. לעומת זאת, מומחה בניתוח כתב יד מתעקש שאלן לא כתב את מכתבי הזודיאק. אייברי מקבל מכתב שמאיים על חייו; הוא הופך לפרנואידי, ומתחיל להשתמש בסמים ולשתות אלכוהול.

בשנת 1978, אייברי מחליט לעזוב את הכרוניקל, ועובר לסקרמנטו בי. גרייסמית' יוצר קשר עם טוסקי על רציחות הזודיאק, ומרשים את הבלש עם ידיעותיו על התיק. אף על פי שטוסקי לא יכול לתת לגרייסמית' גישה ישירה לראיות, הוא נותן לו שמות ופרטים של תחנות משטרה במדינות אחרות שרציחות הזודיאק התרחשו בהן. טוסקי מורד בדרגה משום שלכאורה זייף מכתב מרוצח הזודיאק, וגרייסמית' ממשיך את חקירתו שלו, שמופיעה בכרוניקל, ומרואיין בטלוויזיה על התקדמותו בנוגע למקרה. הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אנונימיות בהן נשמעת נשימה כבדה. בגלל שקיעתו במקרה, גרייסמית' מאבד את עבודתו ואשתו, מלאני, עוזבת אותו ולוקחת את ילדים איתה. גרייסמית' משיג עוד מידע שרומז על כך שאלן הוא רוצח הזודיאק, ולמרות שראיה נסיבתית מקשרת אותו לרצח, הראיות הפיזיות, כמו טביעות אצבעות וכתב יד, לא מקשרים אותו לרצח.

בשנת 1983, גרייסמית' עוקב אחרי אלן לחנות, בה הוא עובד כפקיד. השניים נתקלים לקצרה עד שגרייסמית' עוזב. שמונה שנים לאחר מכן, הקורבן מייק מיג'ו נפגש עם הרשויות ומזהה את אלן דרך תמונה. בעוד הרשויות עוברות אחר חנות ספרים, עותקים של ספר של גרייסמית', "זודיאק", מופיעים.

הסרט מסתיים בכיתוב בו מתואר שלאחר מותו של אלן, בדיקה מצאה שאין קשר בין ה-DNA של אלן ובין דגימה שנאספה מאחד מהבולים ממכתבי הזודיאק.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]