קלואי סביני

קלואי סביני
Chloë Sevigny
	סביני, 2019
לידה	18 בנובמבר 1974 (בת 48); ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם במה	קלואי סביני
שם לידה	Chloë Stevens Sevigny
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1992–הווה (כ־30 שנה)
מקום לימודים	תיכון דריאן
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב
	http://www.chloesevigny.com/
	פרופיל ב-IMDb

קלואי סטיבנס סביני (באנגלית: Chloë Stevens Sevigny; נולדה ב-18 בנובמבר 1974) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה, מעצבת אופנה ודוגמנית אמריקאית. זכתה בפרס גלובוס הזהב על משחקה בסדרה "אהבה גדולה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביני נולדה בספרינגפילד מסצ'וסטס שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-קתולית. היא גדלה בעיירה דריאן שבקונטיקט. אמה של סביני היא ג'נין (לבית מלינובסקי), ממוצא פולני-אמריקאי ואביה הוא הרולד דייוויד סביני רואה חשבון וצבע ממוצא צרפתי-קנדי, שמת ב-1996 כתוצאה מסרטן.

בילדותה גדלה סביני בבית קתולי מסורתי ולמדה ב"תיכון דריאן", בשעות הפנאי עבדה סביני כשמרטפית וכמנקה של מגרשי טניס בקאנטרי קלאב מקומי.

בנערותה נחשבה סביני לנערה מרדנית, כינתה את קהילת עיירתה כ"קהילת הגזע הארי" וניסתה פעמים רבות לברוח מ"ליגת הקיסוס" שבאזור מגוריה, בעברה הודתה סביני בשימוש בהלוצינוגן ונשלחה על ידי הוריה לפגישות "אלכוהוליסטים אנונימיים" במטרה להיגמל לאחר שהיו עדים להתמכרותה של סביני למריחואנה. סביני תיארה עצמה כילדה בודדה בתיכון שעיסוקיה מחוץ ללימודים היו בעיקר סקייטבורדינג עם אחיה הבכור והסתגרות בחדרה בעיקר לשם תפירת בגדים.

בגיל 18 עברה סביני לניו יורק, לשכונת ברוקלין במטרה לפתח קריירה בתחום שתמיד אהבה כילדה, תחום האופנה. פעם ברחוב התלהבה מהופעתה עורכת האופנה של מגזין הנוער "Sassy", והציעה לה להצטרף לעיתון. לאחר מכן דגמנה סביני למגזין "X-girl", קיבלה כתבה רחבה ב"ניו יורקר" והופיעה בקליפ של להקת הרוק "The Lemonheads".

סביני התבטאה שבנעוריה היו לה התנסויות שונות במסגרת חיפוש זהותה המינית. היא ניהלה מערכת יחסים מתוקשרת עם הבמאי ומפיק הקולנוע הרמוני קורין שגם שחקה בסרטו "גומו" (1997) שהסתיימה בסוף שנות ה-90. לאחר מכן ניהלה סביני מערכת יחסים במשך שמונה שנים עם חבר להקת הנויז רוק " A.R.E. Weapons" מאט מק'אולי, שהסתיימה ב-2007.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלה החלה סביני ב-1995 בדרמת הפשע של לארי קלארק "ילדים", בסרט גילמה נערה צעירה בשם ג'ני שמתגלה בגופה נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס. ב-1998 הופיעה סביני בדרמה הקומית "ימי הדיסקו האחרונים" בתור אליס קינון, אישה צעירה שקטה ואינטליגנטית העובדת בתור עורכת ספרים במנהטן. אליס מנסה להיכנס ביחד עם חברתה שארלוט (בקינסייל) למועדון הכי מבוקש במנהטן במטרה למצוא בן זוג, לדאבונה היא עתידה לגלות שדווקא חברתה הטובה היא זו שגורמת לה לחוסר מזל עם בחורים.

בשנת 1999 לוהקה סביני לדרמת הפשע הרומנטית "בנים אינם בוכים" וגילמה את דמותה של לאנה טיסדל, אישה צעירה שמתאהבת בברנדון טינה (הילרי סוונק) מבלי לדעת שהתאהבה בטרנסג'נדר על אף מגע מיני בין השניים. על משחקה בסרט קיבלה סביני שבחים ממרבית מבקרי הסרטים בארצות הברית וכמו כן בפרס אינדפנדנט ספיריט. בנוסף, הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת זו על תפקידה.

בשנת 2000 שיחקה סביני בתפקיד משני במותחן האימה המבוסס על הרומן "אמריקן פסיכו", בסרט הופיעה סביני בתור ג'ן מזכירתו האישית של פטריק בייטמן (כריסטיאן בייל), איש וול סטריט שהופך לרוצח סדרתי. בנוסף שיחקה סביני בדרמת הטלוויזיה "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2" הממשיכה את הסרט משנת 1996 את איימי המאהבת של סטודנטית צעירה בשם לינדה (מישל ויליאמס).

ב-2007 הופיעה סביני במותחן של דייוויד פינצ'ר "זודיאק", בסרט גילמה סביני את מלאני אשתו של צייר הקומיקס רוברט גרייסמית' (ג'ייק ג'ילנהול).

ב-2009 זכתה סביני בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, על משחקה בסדרת הדרמה של HBO "אהבה גדולה".

ב-2012 גילמה בסדרת הדרמה הבריטית "לפגוע ולהחטיא" את מיה, טרנסג'נדר העובדת כרוצחת שכירה ומגלה כי יש לה בן מחברתה לשעבר (בתקופה שבה חיה עדיין כגבר). החברה לשעבר נפטרה מסרטן וביקשה בצוואתה כי מיה תהיה האפוטרופוסית של בנה ושל אחיו ואחיותיו^[1].

ב-2015 כיכבה בעונה החמישית של הסדרה "אימה אמריקאית".

בשנת 2016 שיחקה בסרט "אהבה וידידות", קומדיה רומנטית בכיכובם של קייט בקינסייל וסטיבן פריי.

בשנת 2019 גילמה את אמהּ של נדיה בסדרה הקומית "בובה רוסית" שיצרה נטשה ליון לשירות הסטרימינג של נטפליקס. באותה שנה שיחקה בסרטו של ג'ים ג'ארמוש "המתים אינם מתים". בשנת 2020 שיחקה בתפקיד הראשי של שרה וילסון בסדרת הטלוויזיה האמריקאית-איטלקית "אנחנו מי שאנחנו" של רשת HBO.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים (1995)
הפאב של השכונה (1996)
גומו (1997)
פלמטו (1998)
ימי הדיסקו האחרונים (1998)
בנים אינם בוכים (1999)
ג'וליין דונקי בוי (1999)
הנאשמת (1999)
אמריקן פסיכו (2000)
אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2 (2000)
עשר דקות אחרי: החצוצרה (2002)
דמון לובר (2002)
פארטי מונסטר (2003)
דוגוויל (2003)
הארנב החום (2003)
מות השושלת (2003)
חשיפה (2003)
מלינדה ומלינדה (2004)
מנדרליי (2005)
פרחים שבורים (2005)
גברת האריס (2005)
3 מחטים (2005)
לשקר (2006)
אחיות (2006)
זודיאק (2007)
חדר ההרג (2009)
בני, בני מה עשית? (2009)
בארי מאנדיי (2010)
ההמתנה (2013)
שוד ושבר (2014)
תאונות קטנות (2014)
#אימה (2015)
אהבה וידידות (2016)
יציאות זהב (2017)
איש השלג (2017)
ארוחת הערב (2017)
להישען על פיט (2017)
ליזי (אנ')‏ (2018)
המתים אינם מתים (2019)
קווין וסלים (2019)
Love Is Blind‏ (2019)
The True Adventures of Wolfboy‏ (2019)
Bones & All‏ (2022)‏

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קלואי סביני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קלואי סביני

קלואי סביני, ברשת החברתית טוויטר
קלואי סביני, ברשת החברתית אינסטגרם
קלואי סביני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קלואי סביני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
קלואי סביני, באתר AllMovie (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Metacritic (באנגלית)
"קלואי סביני", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
קלואי סביני, באתר Last.fm (באנגלית)
קלואי סביני, באתר AllMusic (באנגלית)
קלואי סביני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Discogs (באנגלית)
אמיר קמינר, קלואי סביני - הילדה הרעה התורנית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2003
הדס שואף, קלואי סוויני: איט גירל לנצח, באתר Xnet‏, 21 ביולי 2011
רותה קופפר, "לפגוע ולהחטיא": קלואי סביני כבר לא ילדה רעה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2012
איתי יעקב, מהנערה הכי קולית בעולם לכוכבת בת 44: קלואי סוויני עדיין איט גירל, באתר Xnet‏, 4 ביולי 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ רוני אפרת‏, הוט רכשה לשידור את הדרמה הבריטית "Hit & Miss", באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2012

[1] רוני אפרת‏, הוט רכשה לשידור את הדרמה הבריטית "Hit & Miss", באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2012

[1]

פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
1970‏-1980	גייל פישר (1970) • סו אן לנגדון (1971) • רות באזי (1972) • אלן קורבי (1973) • בטי גארט (1974) • הרמיוני באדלי (1975) • ג'וזט באנזט (1976) • פולי הולידיי (1978) • פולי הולידיי (1979) • ואלרי ברטינלי/דיאן לאד (1980)
1981‏-2000	ואלרי ברטינלי (1981) • שלי לונג (1982) • ברברה סטנוויק (1983) • פיי דאנאוויי (1984) • סילביה סידני (1985) • אוליביה דה הבילנד (1986) • קלודט קולבר (1987) • קתרין הלמונד (1988) • איימי מאדיגן (1989) • פייפר לורי (1990) • אמנדה דונוהו (1991) • ג'ואן פלורייט (1992) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1993) • מירנדה ריצ'רדסון (1994) • שירלי נייט (1995) • קתי בייטס (1996) • אנג'לינה ג'ולי (1997) • פיי דאנאוויי/קמרין מנהיים (1998) • ננסי מרצ'נד (1999) • ונסה רדגרייב (2000)
2001-היום	רייצ'ל גריפית'ס (2001) • קים קטרל (2002) • מרי-לואיז פרקר (2003) • אנג'ליקה יוסטון (2004) • סנדרה או (2005) אמילי בלאנט (2006) • סמנתה מורטון (2007) • לורה דרן (2008) • קלואי סביני (2009) • ג'יין לינץ' (2010) • ג'סיקה לאנג (2011) • מגי סמית' (2012) • ז'קלין ביסט (2013) • ג'ואן פרוגט (2014) • מאורה טיירני (2015) • אוליביה קולמן (2016) • לורה דרן (2017) • פטרישה קלארקסון (2018) • פטרישה ארקט (2019) • ג'יליאן אנדרסון (2020) • שרה סנוק (2021)