חרם חברתי

חרם חברתי הוא סוג של נידוי חברתי של אדם, המתבטא באופנים שונים. לעיתים מתבטא החרם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בקהילה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה.

גם בעבר נהגו קהילות יהודיות להטיל חרם שהוא נידוי הלכתי על מי שלא פעל על פי מצוות התורה או שהפר את עמדת הנהלת הקהילה. ידועים במיוחד החרמות שהוטלו על אוריאל ד'אקוסטה ועל ברוך שפינוזה - שניהם חברי הקהילה הספרדית (קרי מצאצאי יהודי ספרד ואנוסים ששבו ליהדותם) באמסטרדם.

ככל שהקהילה מלוכדת וסגורה יותר, כך כוחו של נשק החרם גדול יותר, שכן המוחרם מוצא את עצמו מורחק מכל המעגלים העסקיים, החברתיים ואף האישיים שהקיפו אותו.

מחוץ לקהילה החרדית, שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית.

חרם חברתי באינטרנט

בשנים האחרונות הלכו וגברו תופעות החרמות והאלימות ברשתות החברתיות המקוונות (בריונות רשת) בקרב בני נוער. "חרם ברשת" אינה תופעה חדשה. החרם המקוון התקיים באינטרנט בפורמים, בתגובות לידיעות וגם בפלטפורמות חדשות. את החרם יכולים להקדים הפצת תמונה פרובוקטיבית ברשת האינסטגרם, פרסום פומבי של מסרונים בסלולריים או פוסט פוגע בפייסבוק. חומרתו הנוספת של החרם החברתי ברשת קשורה לכך שתוכן מקוון קל להפצה וקשה להסרה ולכן יכול להתפשט לאנשים וקבוצות רבים מאוד ולעצב את תדמיתו של אדם או ארגון לאורך זמן.

בעולם הווירטואלי צעירים רבים נפגעים מיחס חבריהם בגיל ההתבגרות שהוא שלב מורכב וחשוב של החיים. החרם ברשת מתפשט במהירות ועוצמתו רבה כיוון שהמידע מועבר בקלות, נגיש לכלל, ללא כל סינון וזמני התגובות מאוד קצרים בשונה מחרם במרחב הפיזי.

ראו גם

• חרם (הלכה)
• חרם דרבנו גרשום
• ביוש ("שיימינג")

קישורים חיצוניים

• נטע אחיטוב, לפחות שלושה מכל עשרה ילדים חווים דחייה חברתית מתמשכת. מרכז טיפולי חדש מתמודד עם המגיפה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2015
• נינה פוקס, "בכיתי, ביקשתי שלא ינדו אותי, שלא יפרידו ביני לבין החברות שלי", באתר "ידיעות אחרונות", 13 במאי 2019
• חרם חברתי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.