לדלג לתוכן

ז'ורז'ה ז'זוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז'ה ז'זוש
Jorge Fernando Pinheiro de Jesus
ז'זוש ב-2020
ז'זוש ב-2020
מידע אישי
לידה 24 ביולי 1954 (בן 70)
אמדורה, פורטוגל
שם מלא ז'ורז'ה פרננדו פינהירו דה ז'זוש
עמדה קשר
מועדוני נוער
1969–1971
1971–1973
אסטרלה דה אמדורה
ספורטינג ליסבון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1976–1973
1974–1973
1974–1975
1976–1977
1977-1978
1978–1979
1979–1980
1980–1983
1983–1984
1984–1987
1987–1988
1988–1989
1989–1990
ספורטינג ליסבון
פיניצ'ה
אולהאננסה
בלננסש
ריופל
יובנטודה ספורט קלוב
אוניאו דשפורטיבה דה לייריה
ויטוריה סטובאל
S.C. Farense
אסטרלה דה אמדורה
אתלטיקו קלוב דה פורטוגל
Sport Benfica e Castelo Branco
S.R. Almancilense
12 (1)
0 (0)
29 (5)
13 (0)
28 (3)
0 (0)
22 (1)
38 (4)
24 (0)
קבוצות כמאמן
1990–1993
1993–1996
1997–1998
1998
2000–1998
2000–2002
2002–2003
2003–2004
2005
2005–2006
2006–2008
2008–2009
2009–2015
2015–2018
2018–2019
2019–2020
2020–2021
2022–2023
2023–
אמורה
פליגיראס
פליגיראס
CF União
אסטרלה דה אמדורה
ויטוריה סטובאל
אסטרלה דה אמדורה
ויטוריה דה גימארייש
מוריירנסה
אוניאו דשפורטיבה דה לייריה
בלננסש
ספורטינג בראגה
בנפיקה ליסבון
ספורטינג ליסבון
אל-הילאל
פלמנגו
בנפיקה ליסבון
פנרבחצ'ה
אל-הילאל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'ורז'ה פרננדו פיניירו דה ז'זושפורטוגזית: Jorge Fernando Pinheiro de Jesus; נולד ב-24 ביולי 1954) הידוע בשמו ז'ורז'ה ז'זוש, הוא כדורגלן עבר פורטוגזי, ומאמן כדורגל המאמן את אל-הילאל.

ככדורגלן, שיחק ז'זוש בלא פחות מ-13 מועדונים בליגה הפורטוגלית המקומית, כאשר תשע עונות מהן בליגה הבכירה. כמאמן, אימן כבר ב-14 מועדונים שונים נכון ל-2020, רובם בליגה הפורטוגלית.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'זוש, בנו של וירג'ולינו אנטוניו דה ז'זוש ששיחק גם הוא בספורטניג ליסבון בשנות ה-40, נולד באמדורה, ליסבון, וסיים את לימודי הכדורגל שלו באותו מועדון של אביו. הוא שיחק עם הקבוצה הראשונה של ספורטינג בעונת 1975/76, הוא הופיע ב-12 משחקים באותה העונה וסיים עם הקבוצה במקום החמישי. לאחר מכן, שוחרר מהקבוצה ועבר במספר מועדונים דוגמת יובנטודה ספורט קלוב, אוניאו דשפורטיבה דה לייריה, ויטוריה סטובאל ועוד, בסך הכל ערך 166 הופעות בהן כבש 14 שערים. ז'זוש פרש ממשחק פעיל בשנת 1990 בגיל 36.[1] בסך הכל שיחק ב-13 מועדונים במהלך הקריירה.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתחיל קריירת אימון עם אמורה, עבר ז'זוש בדצמבר 1993 לפליגיראס וסייע למועדון לעלות לליגה הבכירה בה היה עד 1998.[2] בהמשך, הוא הוביל את אסטרלה דה אמדורה בשנים 2003–2004 הוא עזר לוויטוריה סטובאל להימנע מירידה מליגת העל וסיים שתי נקודות לפני הקבוצה שאחריה. לאחר מכן, חזר לקדנציה שנייה באסטרלה דה אמדורה.

במהלך ארבע השנים הבאות, אימן רק בליגה הבכירה בפורטוגל. במוריירנסה, אוניאו דשפורטיבה דה לייריה ובלננסש, כאשר עם האחרונה, סיים במקום החמישי בעונת 2006/07 ולהופיע בגביע אופ"א בשנה שלאחר מכן. עוד בשנת 2007, העפיל עם הקבוצה לגמר הגביע הפורטוגלי שם הפסיד 0–1 לספורטינג ליסבון.[3][4]

ב-20 במאי 2008, יום אחד אחרי שעזב את בלננסש, מונה למאמנה של ספורטינג בראגה.[4] הוא הוביל את הקבוצה לשמינית גמר גביע אופ"א כשהודח עם מול מילאן, סיים במקום החמישי בליגה והעפיל לגביע אופ"א עם הקבוצה דרך גביע האינטרטוטו. הקבוצה הפורטוגלית היחידה שעשתה זאת.[5]

ב-17 ביוני 2009, ז'זוש מונה למאמנה של בנפיקה ליסבון.[6] ב-5 באוקטובר 2009 השיג המאמן את הניצחון ה-100 שלו בליגה הפורטוגלית, בניצחון הביתי 3–1 על פאסוס די פריירה. בחודש שלאחר מכן הוא חווה את הדרבי הראשון שלו, נגד ספורטינג ליסבון שהסתיים בתיקו 0:0. בשנתו הראשונה בתפקיד הוא הוביל את בנפיקה לאליפות לאחר חמש שנים חשוכות כאשר הקבוצה כובשת שבעים ושמונה שערים ומפסידה רק פעמיים.[4] בנוסף, הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אופ"א, כשהיא מודחת רק על ידי ליברפול. יהיה זה המשחק האחרון שבנפיקה תפסיד לפני ריצה ללא הפסד במסגרת אירופית במשך 27 משחקים. בנוסף, זכה בתום אותה העונה עם הקבוצה גם בגביע הליגה המקומי. ז'זוש יישם בקבוצה מערך של 4–1–3–2 מה שהביא לכדורגל אטרקטיבי ביותר מצד שחקני הקבוצה.[7] בעקבות העונה המוצלחת, הוארך חוזהו במועדון עד 2013.[8]

בעונת 2011/12, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה. הוא הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הליגה הרביעי של המועדון, ולשלב רבע גמר ליגת האלופות כאשר שם הם מודחים רק על ידי צ'לסי.

ב-10 בדצמבר 2012, לאחר ניצחון חוץ 1–3 נגד ספורטינג, ז'זוש הפך למאמן הפורטוגלי המצליח ביותר בדרבי של הבירה עם שבעה ניצחונות בתשעה משחקים. למרות שכבר הובילה בפער של חמש נקודות בטבלה, סיימה הקבוצה את העונה במקום השני בלבד. ב-15 במרץ 2013, במשחק נגד בורדו הצרפתית במסגרת הליגה האירופית, הגיע ל-200 משחקים בהם הוא מדריך את הקבוצה. במהלך העונה הוא הוביל את המועדון לגמר האירופי הראשון שלה מזה 23 שנה, הקבוצה סיימה במקום השלישי בשלב הבתים בליגת האלופות, ובליגה האירופית הגיעה על למשחק הגמר בו הפסידה 1–2 לצ'לסי.[9] בזירה המקומית, סיימה הקבוצה שוב במקום השני, וגם הגיעה לגמר הגביע המקומי אך הפסידו בגמר באופן מפתיע לויטוריה דה גימארייש. הייתה זו העונה הראשונה מאז 2007/2008 בה הקבוצה מסיימת ללא תואר דבר שגרם ללחץ כבד על המאמן לקראת העונה שלאחריה.[10] אף על פי כן, ב-4 ביוני 2013 חידש ז'זוש את חוזהו לשתי עונות נוספות במועדון. כאשר המשטרה ניסתה לפנות את קהל אוהדי בנפיקה מהמגרש בסיום משחק בגימראייש בספטמבר, הוא השתלב פיזית במהומה, כשהוא נעמד בצד של התומכים בו תוך כדי עימותים עם המשטרה. ההתאחדות לכדורגל המקומית השהתה אותו עקב המהומות ל-30 יום, מה שאומר שהוא יחמיץ ארבעה משחקי ליגה, וקנס של 5,355 אירו.[11] ז'זוש הוביל את בנפיקה לתואר ה-33 ב-20 באפריל 2014, והפך למאמן הפורטוגלי השני שזכה בשתי אליפויות במועדון. ארבעה ימים קודם לכן ניצחה הקבוצה את פורטו 3-1, למרות שנותרה בעשרה שחקנים עוד במחצית הראשונה של המשחק, ובכך הוביל את הקבוצה לגמר הגביע שנה שנייה ברציפות. ב-7 במאי נגד ריו אבה, זכתה הקבוצה בגביע. ב-1 במאי 2014, הגיע עם הקבוצה בפעם השנייה ברציפות לגמר הליגה האירופית, לאחר ניצחון על יובנטוס, אך שוב הפסידה בגמר לסביליה, לאחר בעיטות עונשין ותיקו 0–0 בתום הזמן החוקי.[12] בתום עונה זו, ז'זוש הפך למאמן הפורטוגלי הראשון ולשביעי בסך הכל אשר זוכה בדאבל עבור בנפיקה. הוא גם הפך למאמן הראשון אי פעם בפורטוגל אשר זוכה בטרבל המקומי. (הראשון אי פעם של המועדון)[13]

ב-10 באוגוסט 2014, ז'זוש זכה בסופר קאפ הפורטוגלי הראשון שלו, כשהוא עלה על ג'אנוס בירי עם מרבית המשחקים כמאמן בנפיקה (273) עם הניצחון ההוא, הוא הפך למאמן הראשון שזכה באליפטת פורטוגל, הגביע הפורטוגלי, גביע הליגה הפורטוגלי והסופר קאפ הפורטוגלי בנוסף, הפך למאמן עם מרבית הניצחונות (195) ב-27 בספטמבר 2014, בניצחון נגד אשטוריל.[11] ב-18 בינואר 2015 הגיע לנקודת ציון המשחק ה-300 בבנפיקה, עם אחוז הניצחונות הגבוה ביותר מאז ג'ימי האגן בראשית שנות השבעים, וב-26 באפריל הוא עלה על אוטו גלוריה כמאמן עם הכי הרבה משחקי ליגה בבנפיקה.[11] ב-17 במאי 2015, הוביל את המועדון לתואר אליפות השני ברציפות שלו, היא זכתה באליפות שנתיים ברציפות לראשונה מזה 31 שנה ולפורטוגלי הראשון שעושה זאת.[14] ב-29 במאי 2015, זכה בגביע השישי שלו והחמישי עם המועדון, והפך למאמן בנפיקה עם מרבית התארים (10) והיחיד שזכה ב-3 תארים בשתי עונות רצופות. במועדון הודיע בתחילת יוני 2015 כי חוזהו של המאמן יסתיים ב־30 ביוני.

ספורטינג ליסבון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2015 חתם ז'זוש על חוזה לשלוש שנים עם יריבתה הגדולה של בנפיקה ליסבון, ספורטינג ליסבון.[15] המשחק הרשמי הראשון שלו כמאמן ספורטינג היה מפגש מול היריבה העירונית בנפיקה והקבוצה אותה אימן עד לא מזמן. ספורטינג של ז'זוש ניצחה 0–1 וזכתה בסופר קאפ המקומי. למרות התחלה חיובית, לאחר מכן הוא לא הצליח להעפיל לליגת האלופות ולא זכה בשום תואר אחר, וסיים במקום השני בליגה עם 86 נקודות (שיא מועדון), שתי נקודות בלבד אחרי בנפיקה. במאי 2016 חידש את חוזהו עם ספורטינג והחל להרוויח 6 מיליון אירו בשנה עד 2019.[16] עם זאת, גם בעונת 2016/17 הסתיימה ללא תארים.

בעונה שלאחר מכן, ב-15 במאי 2018, ז'זוש, יחד עם עוזר המאמן ראול חוסה ומספר שחקנים נוספים נפצעו בעקבות התקפה של כ-50 אוהדי ספורטינג במגרש האימונים של המועדון, לאחר שהקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה והודחה מהגביע.[17]

ב-5 ביוני 2018, ז'זוש עזב את פורטוגל בפעם הראשונה בקריירה שלו ומונה למאמנה של אל-הילאל מליגת העל הסעודית.[18] במשחק הראשון שלו, ב-17 באוגוסט, הוא זכה בסופר קאפ עם ניצחון 1–2 על אל-איתיחאד במשחק שנערך בלונדון. למרות ששבר שיא של שישה עשר ניצחונות ורק הפסד אחד בעשרים משחקים, הוא פוטר על ידי היו"ר ב-26 בינואר 2019 עקב חילוקי דעות במשא ומתן על חוזה.[19]

ב-1 ביוני 2019, מונה ז'זוש למאמנה של המועדון הברזילאי, פלמנגו, בחוזה לשנה.[20] עם החתימה הוא נתקל בתגובה שלילית של האוהדים, שחקני פלמנגו לשעבר ופרשנים, שטענו שהוא זקן מדי ולא יכול להסתגל לכדורגל הברזילאי. כשהקבוצה ניצחה משחקים, בהנהלה היו נותנים קרדיט לשחקנים ולא לז'זוש.[21]

ב-23 בנובמבר זכתה פלמנגו בגביע ליברטדורס 2019, לאחר שגברה על ריבר פלייט 2-1 עם קאמבק מאוחר בגמר שנערך בלימה, פרו. תוך 24 שעות מרגע שזכה בתואר היבשתי, זכתה פלמנגו גם באליפות המקומית, עקב הפסדה של פלמיירס מהמקום השני 1–2 לגרמיו. הוא היה המאמן הזר השני, והראשון שאינו דרום אמריקאי, שזכה באליפות ברזיל לאחר קרלוס וולנטה הארגנטינאי בשנת 1959,[22] והמאמן הראשון מארצו שזכה בתואר ליגה בדרום אמריקה, והפורטוגלי השלישי שזכה באליפות לאומית באמריקה.[23] ז'זוש זכה בחמישה גביעים עם המועדון הברזילאי, וניצח 43 מתוך 57 המשחקים בהם עמד על הקווים.

ב-17 ביולי 2020, עזב ז'זוש את פלמנגו על מנת לחתום לשלוש שנים בבנפיקה.[24]

לאחר פתיחת עונה חלשה, עזב ז'זוש את בנפיקה ב-28 בדצמבר 2021.

  • הסופר קאפ הסעודי: 2018

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'זוש נישא לאשתו השנייה, איבונה, ולזוג נולד בן, מאורו. מנישואיו הקודמים נולדו לו בת טניה ובנו גונסאלו.[25]

ב־30 בדצמבר 2019 העניק נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה לז'זוש את מדליית המפקד של הנסיך הנרי (אנ'). הוא אמר שהישגיו של ז'זוש סייעו למוניטין של פורטוגל בחו"ל.[26]

במרץ 2020, ז'זוש נמצא חיובי למחלת נגיף הקורונה. עוד לפני כן, הוא ביקש שהכדורגל הברזילאי ייסגר בגלל הנגיף.[27]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז'ה ז'זוש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Época 1975/76: Primeira Divisão, Arquivos da Bola, ‏5 באפריל 2007 (בפורטוגזית)
  2. ^ OJOGO ONLINE, web.archive.org, ‏8 ביולי 2011
  3. ^ Vitória com dedicatória anunciada - JN, www.jn.pt (בפורטוגזית)
  4. ^ 1 2 3 MAISFUTEBOL, Maisfutebol (בפורטוגזית)(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ UEFA.com, Braga vence derradeira edição da Intertoto, UEFA.com, ‏3 במרץ 2009 (בפורטוגזית)
  6. ^ Jorge Jesus apresentado na Luz - DN, www.dn.pt (בפורטוגזית)
  7. ^ Benfica - the most attractive side in Europe?, Zonal Marking (באנגלית)
  8. ^ UEFA.com, Jorge Jesus signs new Benfica deal, UEFA.com, ‏14 במאי 2010 (באנגלית)
  9. ^ Jorge Jesus hopes to resurrect Benfica and break European curse | Louise Taylor, the Guardian, ‏14 במאי 2013 (באנגלית)
  10. ^ Benfica end season empty-handed, web.archive.org, ‏25 בספטמבר 2013
  11. ^ 1 2 3 Todas as notícias de Benfica na Liga Nos, www.record.pt (בפורטוגזית)
  12. ^ UEFA.com, Spot-on Sevilla leave Benfica dreams in tatters, UEFA.com, ‏14 במאי 2014 (באנגלית)
  13. ^ Desporto - Benfica faz a "dobradinha" no Jamor 27 anos depois, web.archive.org, ‏10 באפריל 2016
  14. ^ Rádio e Televisão de Portugal, RTP Notícias, RTP Notícias (בפורטוגזית)
  15. ^ Jesus ganha cinco milhões e quatro euros por ano - O Jogo, www.ojogo.pt (בפורטוגזית)
  16. ^ Jesus renova até 2019 e recebe mais um milhão/ano - DN, www.dn.pt (בפורטוגזית)
  17. ^ Sporting Lisbon players attacked at training ground after failing to secure Champions League spot, SportsJOE.ie (באנגלית)
  18. ^ Jorge Jesus oficializado no Al-Hilal - JN, www.jn.pt (בפורטוגזית)
  19. ^ Jesus despedido do Al Hilal, www.record.pt (בפורטוגזית)
  20. ^ Jorge Jesus é o novo técnico do Flamengo - Flamengo, www.flamengo.com.br (בפורטוגזית)
  21. ^ Jesus Superstar ao minuto 92. A Libertadores já está, o campeonato é já a seguir - DN, www.dn.pt (בפורטוגזית)
  22. ^ Jesus só precisa de 25 jogos para repetir argentino e fazer história, OneFootball (בפורטוגזית)
  23. ^ Jorge Jesus é campeão do Brasileirão um dia depois de conquistar a Libertadores - DN, www.dn.pt (בפורטוגזית)
  24. ^ Jorge Jesus chega a acordo com o Benfica e irá comunicar saída ao Flamengo, ge.globo (בפורטוגזית)
  25. ^ OJOGO ONLINE, web.archive.org, ‏4 במאי 2010
  26. ^ Marcelo já condecorou Jorge Jesus: "Contribuiu para projetar o prestígio de Portugal no Mundo", www.sabado.pt (בפורטוגזית)
  27. ^ Flamengo Confirm Jorge Jesus Has Coronavirus, beIN SPORTS USA (באנגלית)