ח'ייבר
חַ'יְבַּר (ערבית: خيبر, תעתיק מדויק: ח'יבר) הוא שמו של נווה מדבר אשר נמצא כ-150 ק"מ מצפון לאל-מדינה אשר בערב הסעודית. במקום ישבו שבטים יהודיים במשך שנים רבות, ככל הנראה עוד מתקופת המקרא,[דרוש מקור] עד עליית האסלאם וכיבוש המקום על ידי מוחמד וצבאו בשנת 629 במסגרת קרב ח'ייבר. בעקבות זאת נהרגו חלק מהתושבים, והשאר גורשו מחצי האי ערב.
חמולת מח'אמרה מהעיירה הפלסטינית יטא מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב.
במשך מאות שנים היה נווה המדבר מקום מנוחה לשיירות אשר חצו את המדבר. במקום התפתחה התיישבות סביב סדרה של סכרים עתיקים שנבנו כדי לאצור את מי הגשמים. עצי תמר צמחו במקום, שהפך למרכז גידול ושיווק תמרים.
משפחת המלוכה אל-ג'ריידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת המלוכה אל-ג'ריידי שלטה בממלכת ח'ייבר ברוב שנות התיישבותה, יש הטוענים שיוסף דו נואס נצר לאותה המשפחה אשר הוגלה למלוך בממלכת חמיר.
בעליית האסלאם השבטים היהודים, שהתבצרו בעמדתם הדתית וסירבו בכל תוקף לקבל על עצמם את בשורת האסלאם, עוררו את זעמו של מוחמד. בתגובה, זה כילה את זעמו על המתיישבים היהודים.
יש היסטוריונים הסבורים שיהודי ח'ייבר התנגדו בטבח אלים כנגד צבאו של מוחמד כשידם על העליונה.[דרושה הבהרה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל המזרח התיכון |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'ייבר (ערב הסעודית), דף שער בספרייה הלאומית
