ח'ייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ח'ייבר (ערבית: خيبر, תעתיק מדויק: ח'יבר) הוא שמו של נווה מדבר אשר נמצא כ-150 ק"מ מצפון לאל-מדינה אשר בערב הסעודית. במקום ישבו שבטים יהודיים במהלך שנים רבות, ככל הנראה עוד מתקופת המקרא,[דרוש מקור] עד עליית האסלאם וכיבוש המקום על ידי מוחמד וצבאו בשנת 629 במסגרת קרב ח'ייבר. בעקבות זאת נהרגו חלק מהתושבים, והשאר גורשו מחצי האי ערב.

במשך מאות שנים היה נווה המדבר מקום מנוחה לשיירות אשר חצו את המדבר. במקום התפתחה התיישבות סביב סדרה של סכרים עתיקים שנבנו כדי לאצור את מי הגשמים. עצי תמר צמחו במקום, שהפך למרכז גידול ושיווק תמרים.

משפחת המלוכה אל-ג'ריידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת המלוכה אל-ג'ריידי שלטה בממלכת ח'ייבר ברוב שנות התיישבותה, יש הטוענים שיוסף דו נואס נצר לאותה המשפחה אשר הוגלה למלוך בממלכת חמיר .

בעליית האסלאם סירבו השבטים היהודים, שהתבצרו בעמדתם הדתית וסירבו בכול תוקף לקבל על עצמם את בשורת האסלאם, עוררו את זעמו של מוחמד. בתגובה, זה כילה את זעמו על המתיישבים היהודים.

יש היסטוריונים הסבורים שיהודי ח'ייבר התנגדו בטבח אלים כנגד צבאו של מוחמד כשידם על העליונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 25°41′55″N 39°17′33″E / 25.69861°N 39.29250°E / 25.69861; 39.29250