חבר דמיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חבר דמיוני הוא דמות בדיונית אותה יוצרים בדרך כלל ילדים קטנים. חברים דמיוניים יכולים ללוות את הילד אף עד לתחילתו של גיל ההתבגרות.

חבר דמיוני היא תופעה נפוצה ונרחבת. לעיתים החבר מגיע בתצורת בן אדם, ופעמים אחרות יכול להיות דמות בדיונית, חיה, חפץ או בובה.

בעבר, חבר דמיוני נתפס כמצביע על חוסר יציבות נפשית, חוסר חוסן נפשי או חוסר אינטליגנציה רגשית. כיום מחקרים מוכיחים שתפיסה זו מוטעית.

רוב המחקרים כיום מצביעים שחבר דמיוני הוא בריא וחלק בלתי נפרד מחווית הילדות. ילדים עם חברים דמיוניים מפתחים יכולות חברתיות גבוהות מחבריהם. בנוסף, ילדים עם חברים דמיוניים יהיו יותר יצירתיים, בעלי חוסן נפשי גבוה יותר ואינטליגנציה רגשית מפותחת יותר. ניתן לראות שבתחומים אחרים בחיים- יציבות התא המשפחתי, חברים אמיתיים וחוויות בבית הספר, אין הבדל משמעותי בין ילדים עם חברים דמיוניים ובלי.

חבר דמיוני אמנם מספק חברה ומפיג שעמום, אך לנוכחות של חבר דמיוני בחייו של ילד יש עוד משמעויות. החבר יכול לספוג כעס ועצב, לקחת "אשמה" על טעויות של הילד ולעזור בתקשורת מול ההורה.[1]

תופעת החבר הדמיוני הרבה פחות נפוצה אצל מבוגרים. ניתן לראות מופעים שלה אצל מבוגרים שסבלו מהתעללות פיזית, מינית או נפשית בילדות[2]. במקרים כאלו, מבוגרים ידמיינו חבר, או אפילו משפחה דמיונית, כצורת בריחה מהטראומה שנגרמה להם. החבר הדמיוני אצל מבוגרים אלו ממלא תפקיד אחר. לעיתים המבוגרים ידמיינו מושיע או גרסה אחרת של עצמם. ישנם מקרים בהם מבוגרים ידמיינו בני זוג או משפחה שלמה, על מנת לענות על הצורך בקשר אנושי בלי אינטראקציה עם אדם אחר.

לפי מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2004 על ידי חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ומאוניברסיטת אורגון עלה כי לכ-65 אחוזים מכלל הילדים בארצות הברית בין הגילים 3–5 ישנם חברים דמיוניים.[3][4]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השיר "ידידי טינטן", מאת מרים ילן-שטקליס, עוסק בידידו הדמיוני של הילד דני. השיר הולחן על ידי שמוליק קראוס ובוצע על-ידו, יחד עם ג'וזי כץ, במופע "לבד ביחד ולבד לבד", אשר הוקדש לשיריה של ילן-שטקליס. השיר בוצע על ידי אבי טולדנו בפסטיבל שירי משוררים לילדים מס' 1, וזכה בו במקום הראשון.
  • בסדרת הטלוויזיה "ארתור", לגילי ריד, אחותו של ארתור ריד, דמות מרכזית בסדרה, יש חברה דמיונית בשם נאדין, איתה היא מנהלת דיאלוגים המבטאים את התמודדותה של גילי עם קונפליקטים ודילמות.
  • רצועת הקומיקס קלווין והובס עוסקת בהרפתקאותיהם של ילד בן 6 בשם קלווין, ובבובת הטיגריס שלו הובס, אשר בדמיונו של קלווין הוא טיגריס דמוי אדם אינטליגנטי וציני אשר מסוגל אף לדבר.
  • עלילת סדרת הטלוויזיה האמריקנית בית פוסטר לחברים דמיוניים מתרחשת בעולם שבו כשילדים יוצרים חבר דמיוני הוא נהפך ליצור בשר ודם.
  • הפרק ה-18 בעונה השנייה של הסדרה "אבודים" מתמקד בעיקר במפגש בין הארלי, אחת הדמויות הראשיות בסדרה, לבין החבר הדמיוני הוותיק שלו "דייב".
  • פרקים רבים של המהדורה האמריקנית של סדרת הילדים "רחוב סומסום" עוסקים במפגשים בין ציפורת, אחת הדמויות הראשיות בסדרה, לבין חברו הדמיוני דמוי הממותה, אשר מכונה מר סנאפאלאפגוס (Mr. Snuffleupagus), אותו רק ציפורת מסוגל לראות. בפרקים מאוחרים יותר התברר כי מר סנאפאלאפגוס אמיתי וגם אחרים יכולים לראות אותו, כדי לעודד ילדים לספר למבוגרים על דברים שהם חוששים שלא יאמינו להם, בפרט פגיעות מיניות.
  • בסרט הקול בראש מופיעה דמותו של בינג-בונג, החבר הדמיוני של ריילי, שהעלילה מתרחשת בראשה.
  • הסדרה האפי! עוסקת בחבר דמיוני שיוצא להציל את חברתו היילי יחד עם אביה המנוכר. בהמשך הסדרה מופיעים חברים דמיוניים נוספים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.