חגית בריל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגית בריל
לידה 10 בדצמבר 1974 (בת 49)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט טניס שולחן פאראלימפי, Paralympic powerlifting עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
דירוג שיא מקום שני בעולם, אלופת אירופה לשנים 2019, 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חגית יונה בריל (נולדה ב-10 בדצמבר 1974) היא טניסאית שולחן ומרימת משקולות פאראלימפית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריל גדלה ברמת גן ובילדותה התאמנה בשחיה בכפר המכביה. בתיכון למדה במגמת ספורט, הוכשרה כמדריכת ספורט במכון וינגייט והדריכה חוגי שחיה עד גיוסה לצה"ל. במהלך שירותה הצבאי בחיל המודיעין נפצעה בריל בעת פעילות מבצעית שפרטיה אסורים בפרסום. על אף הפציעה השלימה את שירותה הצבאי. לאחר הפציעה נעזרה במקל הליכה ולאחר מכן בקביים עד ששתי רגליה שותקו לחלוטין - מצב שחייב מעבר לכיסא גלגלים. לאחר כשנה חזרה בריל לבריכה והחלה להתאמן באופן יום יומי.

תחילת דרכה בספורט מקצועני לנכים הייתה בהרמת משקולות. ענף שאליו הגיעה בעקבות מפגש עם אבי ברונר, מאמן נבחרת הרמת המשקולות, שפגש אותה בעת שהייתה בטיפול רפואי ושכנע אותה לבוא ולהתאמן בהדרכתו. דרכה בענף זה הגיעה לשיאה במשחקים הפאראלימפיים סידני (2000) שם קבעה בריל שיא לאומי בהרמת משקולות כשלחצה 62.5 ק"ג ודורגה במקום התשיעי.[1] אך כשנה לאחר האולימפיאדה, בעקבות הליך רפואי, שותקה ידה השמאלית והיא נאלצה לפרוש מהענף.

בשנת 2010 שימשה כעוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת ישראל חסון ובכך הייתה לעוזרת הפרלמנטרית הראשונה בתולדות הכנסת, הרתוקה לכיסא גלגלים ממונע.

בשנת 2015 החלה להתחרות בטניס שולחן ברמה הבינלאומית וזכתה במדליית כסף באליפות גרמניה הפתוחה בדרגת הנכות הגבוהה,[2] במדליית ארד באליפות צ'כיה הפתוחה[3] ובהישגים נוספים שדרגו אותה במקום גבוה מספיק לצורך הקריטריון הפאראלימפי להשתתפות במשחקים הפאראלימפיים ריו דה ז'ניירו (2016) בטורניר היחידות ובטורניר הצוותים יחד עם קרולין טביב.

במשחקים הפאראלימפיים בריו הפסידה בשני המשחקים בשלב הבתים של טורניר היחידות ולא עלתה לרבע הגמר.

בספטמבר 2019, שבה חגית מאליפות אירופה עם מדליית ארד.

החל משנת 2014 מתנדבת בריל בבסיס הפעלה של משמר הגבול. התנדבות זו החלה לאחר שכמה פעמים שוטרי מג"ב עזרו לה בתיקונים דחופים בבית ובחצר שבהם לא יכלה לטפל בשל נכותה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגית בריל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולימפיאדת הנכים: שיא ישראלי למרימת המשקולות, באתר וואלה!‏, 23 באוקטובר 2000
  2. ^ אברהם תשובה, טנ"ש נכים: מדליות לישראל באליפות גרמניה, באתר ynet, 28 במאי 2015
  3. ^ ידיעה באתר המרכז הירושלמי לטניס שולחן
  4. ^ שמעון איפרגן, ‏נכת צה"ל שהפכה לקצינת המבצעים של בסיס מג"ב, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2015