חדר מלחמה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדר מלחמה
OP Center
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת טום קלנסי, סטיב פיצ`ניק וג'ף רובין
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מתח וריגול
הוצאה
הוצאה Berkley Books
תאריך הוצאה 1995
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מעריב, מודן
תאריך 1995
תרגום יוסף אשכול
מספר עמודים 288 (כריכה רכה)
סדרה
הספר הבא Tom Clancy's Op-Center: Mirror Image עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-7862-0491-5
הספרייה הלאומית 001357399, 001357441, 001736758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חדר מלחמהאנגלית: OP Center) הוא ספר מתח מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי, ד"ר סטיב פיצ`ניק, פסיכיאטר ודוקטור ליחסים בינלאומיים אשר שירת בצוותי משא ומתן דיפלומטיים בראשותם של הנרי קיסינג'ר, סיירוס ואנס וג'יימס בייקר, והסופר ג'ף רובין. הספר, מתאר סוכנות מודיעין חשאית העוסקת בפתרון משברים בינלאומיים ובסיכול טרור[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמ"ל (חדר מלחמה), אשר הוא סוכנות חדשה לניהול אירועי משבר קצרי זמן המתפרצים ללא התראה דוגמת משברי בני ערובה, סיכול פיגועי טרור ועוד משברים שמקים נשיא ארצות הברית, מייקל לורנס. בסוכנות נציגים מכל סוכנויות המודיעין, אכיפת החוק, המשפט והצבא. בראש הסוכנות עומד פול הוד, אשר שימש כראש עיריית לוס אנג'לס בעברו. סגנו של הוד הוא הגנרל מייקל "מייק" רוג'רס, יוצא הכוחות המיוחדים שלחם בווייטנאם ופיקד על חטיבה ממוכנת במלחמת המפרץ[2]. הסוכנות מפעילה גם את צוות המחץ האמון על ביצוע פעולות מיוחדות, עליו מפקד לויטננט קולונל צ'ארלי סקוויירס, איש המבצעים המיוחדים של חיל האוויר האמריקני[3].

המשבר הבינלאומי הראשון בו נדרש החמ"ל לטפל הוא פיגוע שהתרחש בסיאול באצטדיון שבו קהל של אלפי צופים. בפיגוע נפגעים עשרות אנשים. בעקבות זאת מוזעק פול הוד לבית הלבן. המתיחות בין קוריאה הצפונית, הנתפסת כמי שיזמה את הפיגוע, לבין קוריאה הדרומית מביאה לפתע את האזור כולו אל סף המלחמה. הנשיא הטיל על הוד וצוות החמ"ל לנהל את המשבר העלול להסלים לכדי מלחמת קוריאה שנייה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד למיני-סדרה בשנת 1995 בכיכובם של הארי המלין (בתפקיד פול הוד), קים קטרל (בתפקיד אשתו שרון) וקרל ווטרס (בתפקיד גנרל רוג'רס).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גל פרל, "אסכולת הדיפלומטיה של ג׳ורג׳ פטון", הבלוג על הכוונת, ‏ 10 באפריל 2014.
  2. ^ טום קלנסי, סטיב פיצ`ניק וג'ף רובין, "חדר מלחמה", "הוצאת מעריב", 1995, עמוד 59.
  3. ^ טום קלנסי, סטיב פיצ`ניק וג'ף רובין, "חדר מלחמה", "הוצאת מעריב", 1995, עמוד 44.