חדר 514

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר 514
Hebrew Poster of the movie Room 514.jpg
כרזת הסרט
בימוי שרון בר-זיו
הפקה שרון בר-זיו
מיכל רובין
ביבי ארבל רכס
תסריט שרון בר-זיו
עריכה שירה ארד
שחקנים ראשיים אסיה נייפלד
גיא קפולניק
אוהד הול
אודי פרסי
רפי קלמר
הילי ישראל
מוזיקה מיכאל גורביץ'
צילום עידן ששון
מפיץ שרון בר-זיו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 באוקטובר 2012
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 400,000 ש"ח[1]
הכנסות 44,840 ש"ח[1]
פרסים ציון לשבח על הבימוי בפסטיבל הסרטים טרייבקה
פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל גרנדה ספרד
פרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים על שם טרקובסקי ברוסיה
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חדר 514 הוא סרט קולנוע ישראלי (90 דק') משנת 2012 אותו כתב ביים והפיק שרון בר-זיו. הסרט שהופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי, הוקרן בפסטיבל 'קאן' 2012 (ACID), זכה לציון לשבח על הבימוי בפסטיבל טרייבקה (ניו-יורק), בפרס חבר השופטים בפסטיבל טרקובסקי (רוסיה) ועוד. 'חדר 514' השתתף בלמעלה מ-35 פסטיבלי קולנוע בעולם. הסרט נרכש להפצה בארצות הברית (Film Movement  NY) והוצג (2013) בבתי קולנוע בפריז וברחבי צרפת (Sophie Dulac). בישראל הוצג 'חדר 514' בקולנועי 'לב', סינמה סיטי, 'יס פלנט' ועלה בהוט VOD. ב 2016 נרכש ושודר על ידי "יס"[2].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה היא חוקרת צבאית צעירה, אמיצה, יפה ונחושה ממוצא רוסי. במהלך חקירה שגרתית של סמל מחלקה ביחידה לוחמת, מתחילה אנה להבין שהסמל מחפה על אלימות בה נהג מפקד הפלוגה שלו, בליל הסדר האחרון. היא מצליחה לחלץ מהסמל את שמו של המ"פ האחראי לאירוע בעוד המפקד הישיר שלה, איתו היא מקיימת קשר אינטימי, מתנגד לחקירה ודורש לסגור את התיק. אנה מתעקשת וממשיכה את החקירה אל עבר התפתחויות דרמטיות אותן לא יכלה לצפות.

פסטיבלים, פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבלים בינלאומיים ופרסים:

  • פסטיבל רוטרדם - הבחירה הרשמית - בכורה בינלאומית.
  • פסטיבל הסרטים טרייבקה, ניו יורק - הבחירה הרשמית - ציון לשבח על הבימוי.[3]
  • פסטיבל קאן - במסגרת ארגון הבמאים הצרפתי/אירופאי ACID.[4]
  • פסטיבל טרקובסקי רוסיה- במסגרת התחרות - פרס חבר השופטים.
  • פסטיבל גרנדה, ספרד - במסגרת התחרות - פרס הבמאי הטוב ביותר.[5]
  • פסטיבל קרלובי וארי - במסגרת Another View וכיתת אמן.
  • פסטיבל סארייבו – במסגרת Talent Campus למפיקים ובמאים.

פסטיבלים בינלאומיים נוספים:

  • פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה –במסגרת התחרות. פרס להישג אמנותי בסרט ישראלי לשחקנית הראשית, מטעם איגוד המבקרים האירופי
  • פסטיבל ריו דה ז'ינרו – הבחירה הרשמית.
  • פסטיבל גנט – במסגרת התחרות.
  • פסטיבל ורשה – הבחירה הרשמית.
  • פסטיבל וילנה - במסגרת התחרות.
  • פסטיבל ריגה – במסגרת התחרות.
  • פסטיבל סלוניקי – במסגרת התחרות.
  • פסטיבל טוקיו -Filmex של טקאשי קיטאנו - במסגרת התחרות.
  • פסטיבל Nouveau Cinema – מונטריאול קנדה – במסגרת התחרות.
  • פסטיבל גטבורג שוודיה – במסגרת התחרות.
  • פסטיבל מינכן

רשימת מועמדויות מתקדמת:

סדנאות, כיתות אמן והשתתפות בחבר השופטים בפסטיבלים בינלאומיים:

  • Karlovy Vary International Film Festival- by Katriel Schory and Sharon Bar-Ziv
  • Sarajevo Film Festival- “Small Budget, Big Screen" Case Study of ‘Room 514’ by Katriel Schory with Sharon Bar-Ziv.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר 514 צולם במהלך ארבעה ימי צילום בלבד, בין 18 ל-21 בדצמבר 2010. ארבעת הימים כללו את הצילומים בחדר החקירות 514 וכן מעט צילומי חוץ באוטובוס (קו 25 מכיכר רבין לאוניברסיטת תל אביב ובחזרה).

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לתת ממד ריאליסטי לסרטו, ליהק בר-זיו לתפקידי הגברים רק בוגרי בתי ספר למשחק ששירתו כקצינים ולוחמים ביחידות מובחרות.

שחקן תפקיד
אסיה נייפלד אנה
אודי פרסי דוידי
גיא קפולניק נמרוד
אוהד הול ארז
רפי קלמר האלוף
הילי ישראל מיכלי
אורן פרג' קצין

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה, המייצגת את דמות המהגרת מרוסיה שהיא לכאורה "האחר", הופכת בחדר 514 לסמכות, לחוק ולסדר המייצגים את הממסד. מנגד, מקומו של המ"פ, מלח הארץ, אותו היא חוקרת כבר אינו מובטח וכעת הוא זה שנדחק לעמדת "האחר" ונאלץ לפתע להגן על מקומו בחרוף נפש. דמותה של 'החוקרת אנה' בסרט היא בעלת עוצמה פנימית וכוח מוסרי רב והם אלא המסייעים לה להתמודד כנגד המערכת הגברית והצבאית.

ברמה החברתית-פוליטית עושה הסרט (ששמו המלא "חדר 514 – חקירה פנימית") ניסיון להציג את מורכבותו של הקונפליקט הפנימי בתוך החברה הישראלית ולבחון מציאות שבה קשה לעיתים להבחין בין טוב לרע, צודק ולא צודק, טוב ורע וכדומה, אלא ניתן רק להבחין בקיומם המשותף זה לצד זה כמו, לדוגמה, בקונפליקט בין צורכי הביטחון של ישראל מול ערכי המוסר שלה.

השפעות קולנועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-זיו מושפע בעיקר מבמאים אירופאים שעבודותיהם מתאפיינות בשפה קולנועית מינימליסטית, במשחק ריאליסטי ומאופק, תנועות מצלמה ארוכות, עריכה מחוספסת ונרטיב דרמטי עוצמתי. בין היתר מושפע סרטו של בר-זיו מעבודתם של הבמאים הבלגים האחים דארדן (לכבודם צילם שוט מחווה בסרט בו מצולמת החוקרת אנה באוטובוס בדומה ל'רוזטה', גיבורת סרטם), מבמאים צרפתים דוגמת רובר ברסון (לכבודו יצר מחווה בדמות החלון בחדר החקירות, המתכתב עם החלון בתא הכלא של 'הנידון למוות ברח'), ז'אן ויגו וז'אן רנואר הצרפתים וכן מהבמאי הטורקי העכשווי פאטי אקין והבמאי האיראני עבאס קיארוסטמי, שצילם את כל סרטו '10' בתוך חלל של מכונית. ככלל נוקט סגנונו של חדר 514 בטכניקה של תצלומי תקריב, שוטים ארוכים, תנועת מצלמה "נושמת", עריכה גסה ומחוספסת והיעדר שימוש במוזיקה (למעט כזו הבאה מתוך הסצנה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות על הסרט

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]