כיכר רבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
כיכר יצחק רבין
Yitzhak Rabinsquare
Rabin-square-tel-aviv-april-2014.jpg מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב
מדינה ישראל
עיר תל אביב
קרוי על שם יצחק רבין
רחובות מסתעפים רחוב מלכי ישראל, רחוב אבן גבירול, שדרות דוד בן-גוריון, רחוב פרישמן, רחוב גורדון, רחוב דוד המלך, רחוב דוד בלוך
קואורדינטות 32°4′51″N 34°46′49″E / 32.08083°N 34.78028°E / 32.08083; 34.78028קואורדינטות: 32°4′51″N 34°46′49″E / 32.08083°N 34.78028°E / 32.08083; 34.78028
כיכר רבין
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
כיכר רבין
כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

על תפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי נעשה סרט תיעודי בשם "הזירה".

תכנון המתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. כבר בתוכנית גדס תוכננה במקום כיכר ציבורית גדולה. לקראת סוף שנות הארבעים החלו לעקור את הפרדסים ולבנות סמוך לאזור הכיכר. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבה בריכת ההשקיה של הפרדס, ששימשה לאחר עקירתו כבריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב, ובה התאמנו אגודות הספורט וכן ילדי בתי הספר למדו בה שחיה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה.

לקראת בניית הכיכר נערכו שלוש תחרויות שעיצבו את המקום. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1947 על תכנון בינוי ערים לכיכר. התחרות הייתה ברמת הגושים בלבד וזכו בה האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין (שזכו באותה תחרות במקום הרביעי עם הצעה נוספת למתחם). התוכנית הזוכה הציעה את שורת הבניינים המקיפה את הכיכר כשבקומתם הראשונה מיועד השטח למסחר והמעבר הוא מקורה. מרכז הככר מגונן ובו בריכת מים עם מזרקה.

מספר שנים לאחר מכן, התקיימה תחרות לתכנון עיצוב הכיכר עצמה. בתחרות זו זכו האדריכלים אברהם יַסקי ושמעון פובזנר.

התחרות השלישית שהוכרזה על המתחם, נסובה על תכנון בניין העירייה שתוכנן מצפון לכיכר. בתחרות זו זכה בשנת 1957 האדריכל מנחם כהן. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965 רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר פסל השואה של תומרקין.

בשנת 2001 החלו דיונים בהצעה להקים מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, ובו 2,000 מקומות חניה. תוכנית זו מעוררת התנגדות רבה מצד אלה החוששים מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בחניון ענק כזה. בעתירה בעניין זה (עת"מ (ת"א) 1320/03 'ישראל גודוביץ ונתן זך נ' רון חולדאי ושמואל לסקר'), שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב–יפו, טענו העותרים:

"כיכר רבין היא אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, אירועים, מופעים וכיוצא בזה ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל אביב לאתר הנצחה ומוקד עליה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'."

שיפוץ מזרקת המים והאנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 נערך שיפוץ בכיכר. במשך שנים היוותה המזרקה בדרום הכיכר מחסום בין רחוב אבן גבירול לכיכר. במסגרת השיפוץ נחתכו קירות הבריכה ונוצרה בריכה אקולוגית. כמו כן שוחזר מבנה המזרקה מתמונות שהיו בעיריית תל אביב. בנוסף, שופצה האנדרטה לשואה ולגבורה: הורדו ממנה לוחות הפרספקס והגן סביבה אף הוא הוסר כדי לאפשר גישה חופשית לאנדרטה. בניגוד לעבודות שיפוץ אחרות בתל אביב, עבודות אלו היו בתכנון ויוזמת אבי לוי מאגף שפ"ע (האגף לשיפור פני העיר) של עיריית תל אביב ולא של אדריכל חיצוני.

תכנון מחודש ותחנת הרכבת הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הזמינה עיריית תל אביב שבעה צוותי תכנון לתחרות חדשה לתכנון הכיכר. המתכננים נדרשו להתייחס לשלושה אלמנטים מרכזיים: תחנת הרכבת הקלה העתידית של הקו הירוק (אחת מארבע התחנות התת־קרקעיות לאורך הקו), מרפסת רבין וחניון תת־קרקעי (שאושר על אף מחאה שהוביל מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ)[1].

אירועים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 7 באפריל 1977: קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זוכה לראשונה בגביע אירופה לאלופות. המוני חוגגים גדשו את הכיכר במשך הלילה, ורבים קפצו לבריכת המים הרדודה שבצפון הכיכר.
  • 27 ביוני ו-28 ביוני 1981: נערכו עצרות הבחירות המסיימות של מערכת הבחירות לכנסת העשירית של המערך והליכוד במסגרתן ארעה תקרית הצ'חצ'חים של דודו טופז שנחשבה בעלת השפעה על תוצאות הבחירות.
  • 25 בספטמבר 1982: "הפגנת הארבע מאות אלף" בארגונה של "שלום עכשיו", במחאה על אירועי סברה ושתילה. מארגניה הכריזו שזו העצרת הגדולה ביותר שהתקיימה בכיכר מעולם, ואמדו בתקשורת את מספר המשתתפים ב-400,000 איש (כ-10% מתושבי המדינה באותה עת).
  • אפריל 1990: הפגנה בכותרת "מושחתים נמאסתם!", שנערכה בעקבות "התרגיל המסריח", ובה קראו עשרות אלפי אזרחים לשנות את סדרי השלטון במדינה.
  • 4 בנובמבר 1995: עצרת תמיכה בתהליך השלום, שבסיומה נרצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר. מאז עצרת זו נערכות מדי שנה במוצאי שבת הקרוב ליום השנה לרצח עצרות זיכרון בהן משתתפים רבבות אנשים. בעקבות רצח זה שוּנה שמה של הכיכר מ-"כיכר מלכי ישראל" ל-"כיכר רבין", על שמו של יצחק רבין.
  • 22 במאי 1998: דגל הגאווה מונף בכיכר על התורן המרכזי של עיריית תל אביב בשיא הפגנת מחאה של הומוסקסואלים ולסביות לאחר הפסקת אירועי הוויגסטוק בידי המשטרה; האירוע נחשב לאירוע מכונן במאבק הקהילה ההומוסקסואלית בישראל.
  • 11 באוגוסט 2005: 200-250 אלף איש מפגינים נגד תוכנית ההתנתקות.
  • 12 בנובמבר 2005: עצרת 10 שנים להירצחו של יצחק רבין, כולל שחזור העצרת מ-4 בנובמבר 1995, שחזור שירת "שיר לשלום" ובהשתתפות ביל קלינטון.
  • 3 במאי 2007: לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד החליטו אישי ציבור כסגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין, ביחד עם סופרים, אישי רוח וארגונים מימין ומשמאל לארגן עצרת המונים בקריאה להתפטרות הממשלה בראשות אהוד אולמרט ועמיר פרץ. ההפגנה, תחת הכותרת "כישלונרים - הביתה", הצליחה מעל המשוער והביאה, על פי הערכות, בין 200 ל-250 אלף איש לכיכר.
  • 30 ביוני 2007: לאחר הפרסום בתקשורת על עסקת הטיעון בין מני מזוז לנשיא משה קצב, הוחלט על ידי ארגוני הנשים בישראל ועל ידי התנועה לאיכות השלטון לקיים הפגנה בכיכר רבין על מנת להביע מחאה כנגד העסקה ולנסות למנוע אותה. לעצרת זו הגיעו גברים ונשים, כ-20 אלף במספר.
  • 17 בנובמבר 2007: עצרת המונים לתמיכה במורים, בעקבות קיצוצים במשרד החינוך, פיטורי מורים וקיצוץ נרחב בשכר המורים. הגיעו לכיכר כ-80 אלף מורים, תלמידים והורים כדי להביע תמיכה במורי ומחנכי ישראל.
  • 4 באפריל 2009: מופע הפתיחה לחגיגות המאה לתל אביב. במופע נכחו כ-250,000 איש והושקע בו סכום כסף חסר תקדים של יותר מ-4 מיליון ש"ח.[2]
  • 8 באוגוסט 2009: עצרת הזדהות למען נפגעי הרצח בברנוער, כשבוע לאחר הירי, שבה נכחו כ-70 אלף איש. בעצרת דיברו אחותו של ניר כץ, שנרצח באירוע ביחד עם ליז טרובישי, ושניים מפצועי הירי, בהם המדריך חן לנגר שישב על כיסא גלגלים עקב הפציעה ומירר בבכי בזמן שקרא את דבריו וסיפר על הזיכרונות מהאירוע שרודפים אותו. מלבדם הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור ובהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת.
  • 16 בספטמבר 2009: במסגרת חגיגות 100 שנה לתל אביב שלחה עיריית בריסל 500.000 פרחים מהם נבנה מרבד ענק בכיכר. במחווה למרבד זה הוקם בקרבת הכיכר שטיח אריחים קטן בדוגמאות האריחים שריצפו את בתי הראשונים בתל אביב.
  • בעבר נערכו בכיכר אירועים נוספים. לפני ריצוף הכיכר ועוד הרבה לפני שבניין העירייה נבנה התארחו במקום קרקסים. במשך שנים התקיימה בכיכר מדי שנה תצוגת כלים של חיל השריון הישראלי. בשנות השבעים נערך טקס יום השואה העירוני (מול האנדרטה) וכן התקיים בכיכר יריד משחקים וצעצועים שנתי.

אירועים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומה שדרות ח"ן כיכר מסריק שדרות בן-גוריון שדרות דוד המלך רחוב אבן גבירול כיכר רבין גן העיר (תל אביב)‏ בית עיריית תל אביב-יפו רחוב גורדון רחוב שלמה המלך רחוב פרישמן הלל צייטלין רחוב דוד בלוך קריית מאירKikar Rabin map.jpg
אודות התמונה

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת