חוג הסילון
חוג הסילון, או ג'ט סט (באנגלית: Jet set) הוא כינוי שהעיתונות הדביקה לקבוצה חברתית בינלאומית של אנשים עשירים שטיילו בעולם בעידן הסילון כדי להשתתף בפעילויות חברתיות שאינן זמינות לאנשים רגילים. המונח הזה, שהחליף את המונח חברת בתי הקפה, בא לסמן סגנון החיים של נסיעה ממקום מסוגנן או אקזוטי אחד לאחר באמצעות מטוס סילון.
המונח "חוג הסילון" מיוחס לאיגור קאסיני (אנ'), כתב של ה-New York Journal-American, שכתב תחת שם העט " צ'ולי ניקרבוקר" (Cholly Knickerbocker).[1]
שירות לנוסעים במטוסי סילון שווק בשנות ה-50 בעיקר למעמד הגבוה, אך הצגתו הביאה בסופו של דבר לדמוקרטיזציה משמעותית של הנסיעות (טיסות) האוויריות. על אף שניתן למצוא עדיין את המונח "חוג סילון" בשפה המקובלת, המשמעות המילולית של אלה שנוסעים במטוסי סילון כבר לא ישימה ככזה.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
British Overseas Airways Corporation (מאנגלית: תאגיד התעופה הבריטי מעבר לים, בראשי תיבות: BOAC) חנכה את שירות הסילון הסדיר המסחרי הראשון בעולם ב-2 במאי 1952, תוך שימוש במטוס הנוסעים מדגם דה הבילנד קומט, ולאחר מכן הציגה את קומט 4 ב-1958 לאחר סדרה של תאונות בשנים 1953–1954. השירות המוצלח הראשון, מאוקטובר 1958, היה מסלול "שרות סילון" טיפוסי, לונדון-ניו יורק. פאן אמריקן וורלד איירווייז (באנגלית: Pan American World Airways), הידועה בשם פאן אם הלכה בעקבותיה עם מטוס ה-בואינג 707, וביצעה את הטיסה הסדירה הראשונה שלה בין ניו יורק לבין פריז ב-26 באוקטובר 1958.[3]
ערים נוספות במסלולי המטוסים הסטנדרטיים היו הונולולו, מקסיקו סיטי, לאס וגאס, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, וושינגטון די.סי., ריו דה ז'ניירו, אתונה, מדריד, פריז, רומא, וינה, בנגקוק, הונג קונג, מנילה וטוקיו. כמו כן, גם אתרי נופש סילון, תמיד עם חול לבן ומים מלוחים, שנפתחו בזהירות בסטנדרטים מודרניים; אקפולקו, נסאו עם "אי גן העדן" החדש של הנטינגטון הרטפורד (שנפתח ב-1962) תפסו את מקומה של ברמודה. בינתיים, קאן, קאפרי, סנט טרופה, פורטופינו,[4] ועיירות נוספות בצד הים בריביירה הצרפתית והאיטלקית היו במסלולי המטוסים. איי יוון כמו מיקונוס נכללו בלולאה זו בסביבות 1974 מאוחר יותר גם יעדים אחרים כמו מרבייה בספרד שפיתחו מוניטין דומה.
החברים המקוריים של החוג המובחר הזה, החופשי, היו אותם "אנשי חברה" שלא התביישו בפרסום והתארחו במקומות חצי-פומביים כמו מסעדות ומועדוני לילה, שם ה"פפראצי" - שגם שם תופעת חוג סילון - צילמו אותם. הם היו הדור הראשון שהיה עשוי לבלות סוף שבוע בפריז או לטוס לרומא רק בשביל מסיבה. חוג הסילון נחגג גם בתרבות הפופולרית. למשל, פדריקו פליני לכד את אורח חייהם הזה בסרטו לה דולצ'ה ויטה (1960), ואלבומי תקליטים רבים של התקופה קידמו טיסה לארצות זרות לירח דבש ולתנתקות, כמו קפיטול רקורדס בתקליט Honeymoon in Rome (ירח דבש ברומא) (1956).[5]
סימן לכך ש"חוג הסילון" איבד את זוהרו היה המגזין ווג שטבע את המונח "האנשים היפים" באביב 1962. הביטוי התייחס תחילה לחוג שנוצר סביב הנשיא ג'ון קנדי והגברת הראשונה של ארצות הברית ג'קלין קנדי. קוראי ווג ב-15 בפברואר 1964 יכלו ללמוד "מה האנשים היפים עושים, כדי לשמור על כושר". שני הביטויים רצו לזמן מה במקביל; בשנת 1970, העיתונאי וסופר קליבלנד אמורי יכול היה כבר לחשוש "שהאנשים היפים וחוג הסילון מאוימים על ידי הכלכלה המודרנית של התקופה".[6]
איום כלכלי חמור יותר היה משבר האנרגיה העולמי של 1973, שהטיל צל על הרעיון לטוס רק להנאה. סימן לכך שהביטוי "חוג סילון" עבר זמנו היה שיר מוזיקת הקאנטרי "(We're Not) The Jet Set" משנת 1974, בו טענו ג'ורג' ג'ונס ותמי ווינט שהם "חוג השברולט הישן".
"חוג הסילון" שכבר "סומן" קיבל את הדחיפה השנייה שלו עם הצגתו ב-1976 של הקונקורד העל-קולי. טיסות סדירות החלו ב-21 בינואר 1976 בקו מנהלי הנפט לונדון -בחריין ובקו הסילון המובהק פריז-ריו דה ז'ניירו (דרך דקאר). מנובמבר 1977 טסה הקונקורד בין יעדי חוג סילון סטנדרטיים, לונדון או פריז לעיר ניו יורק; רשימות הנוסעים בטיסות הראשונות היו חומר לעמודי הרכילות. הקונקורד שיחזר את הגושפנקה או החותמת למונח: "מכוכבי רוק ועד למלוכה", הקונקורד היה הדרך לנסוע עבור חוג הסילון".[7] עם זאת, הקונקורד נידון לכישלון בגלל הבום העל-קולי שלו, חוסר היכולת שלו להשיג זכויות נחיתה גלובליות בגלל הבום שלו, הצמא העצום שלו לדלק סילוני והתרסקות הטיסה 4590 של אייר פראנס. טיסות המטוס הופסקו ב-2003. בינתיים, הבואינג 747, עמוס בצפיפות בנוסעים, היה כלי הטיס שהאיץ את השינויים החברתיים שכבר חולל עידן הסילון.
במקום שהאנגלית הייתה שפה שנייה, המונח ראה שימוש מתמשך - בתחילת שנות ה-80, להקת הרוק הארגנטינאית סודה סטריאו הקליטה שירה המצליח "¿Por qué no puedo ser del Jet Set?" ("למה אני לא יכול להשתייך לחוג הסילון?") והקומדיה הצרפתית "חוג הסילון" (2000) עשתה צחוק מהמונח הזה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Amory, Cleveland (1960). Who Killed Society?. New York: Harper. OCLC 419736.
- Wilkes, Roger (2003). Scandal: a Scurrilous History of Gossip. London: Atlantic. ISBN 978-1-903809-82-2.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרבות ידוענים (Celebrity culture)
- אליטה
- החברה הגבוהה (High society)
- נשף הבכורה הבינלאומי
- עידן הסילון
- אורחות חיים של עשירים ומפורסמים
- "פאן אם" (סדרת טלוויזיה)
- פלייבוי (סגנון חיים)
- Setjetting
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "The Opening of the Commercial Jet Era". אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2006.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Vallance, Tom (20 במרץ 2006). "Oleg Cassini - Obituaries". The Independent. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2008.
[Oleg Cassini] and his younger brother Igor (who became the Hearst newspaper gossip columnist 'Cholly Knickerbocker' and coined the phrase 'jet set')…
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Niemietz, Kristian (19 בדצמבר 2013). "In praise of cheap flights". Spiked.
...air travel has been transformed from a luxury good to a mass-market product.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Swopes, Bryan (26 באוקטובר 2022). "26 October 1958". This Day in Aviation. נבדק ב-12 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Portofino has long been fashionable with what we once called 'the jet set'." "History and tourist information on Liguria, Italy". אורכב מ-המקור ב-2007-04-29. נבדק ב-2007-04-27.
- ^ Borgerson, Janet (2017). Designed for hi-fi living: the vinyl LP in midcentury America. Schroeder, Jonathan E., 1962-. Cambridge, Massachusetts: MIT Press. ISBN 978-0-262-03623-8. OCLC 958205262.
- ^ Vogue 15 February 1964:49 and The Ladies Home Journal September 1970:81, noted Barry Popik, "Beautiful people".
- ^ On-line NOVA transcript (18 January 2005)