חומיות (אצות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחומיות
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים
קבוצה: על-קבוצת SAR
ממלכה: Chromista
קבוצה: סטראמנופילס
מערכה: Ochrophyta
על־מחלקה: Fucistia
מחלקה: חומיות
שם מדעי
Phaeophyceae
קיילמן, 1891
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוּמִיּוֹת[1] או אצות חומות[2] (שם מדעי: Phaeophyceae) הן מחלקה של איקריוטים והן הגדולות ביותר מבין האצות.

הצבע החום־ירקרק המיוחד שלהן בא מהפיגמנט פוקוקסנטין (fucoxanthin).

מסוגים מסוימים של חומיות ניתן להפיק פוקוידאן שהוא בעל תכונות רפואיות.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחומיות דופן חזקה העשויה מסוכרים שמגנה עליהם מפני תנאי מזג אוויר קשים. בנוסף יש להן איברים דמוי עלה הנקרא טרף (שם מדעי: blade) ואיבר דמוי גבעול הנקרא קנה (שם מדעי: stipe) ואף תחילה של מריסטמות ומערכת הובלה פרימיטיבית הנראית בחתך הקנה המכיל תאים דמויי שיפה. תפקיד הקנה דמוי הגבעול הוא לקשר בין האיבר דמוי השורש (המאפשר לאצה להיאחז במצע עליו היא גדלה) ובין שאר אברי האצה. לחלק מהחומיות שלפוחית גז (שם מדעי: bladder) המשמשת כמעין "שק אוויר" התורם לפולריות של האצה וליכולתה להישאר על פני השטח ולעשות פוטוסינתזה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור החיים של האצה החומית מורכב וכולל חילוף בין שני דורות השונים זה מזה, כאשר הספורופיט (השלב הדיפלואידי) הוא הדומיננטי מביניהם.

במחזור הדומיננטי הדיפלואידי (הנקרא ספורופיט) החומיות עוברות מיוזה (חלוקת הפחתה) ליצירת נבגים הפלואידיים הנקראים זואוספורות.

בדור ההפלואידי הנבגים ההפלואידיים מבקיעים ויוצרים גמטות זכרית ונקבית שעוברות הפריה ליצירת זיגוטה דיפלואידית. הזיגוטה עוברת מיטוזה (חלוקת הכפלה) ליצירת האצה החומית הבוגרת.

 אצות במחלקת האצות החומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומיות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.