חוסה מארטי
 | |
| לידה |
28 בינואר 1853 הוואנה, הקפטן הכללי של קובה, האימפריה הספרדית  |
|---|---|
| נהרג |
19 במאי 1895 (בגיל 42) Dos Rios, Cuba, קובה |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנטה איפיגניה |
| מדינה |
ספרד, מקסיקו |
| שם עט |
muschacho |
| סוגה |
תיאטרון, מסה |
| יצירות בולטות |
Ismaelillo, Simple verses, Nuestra América |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| השכלה |
אוניברסיטת סרגוסה |
| מפלגה |
המפלגה הקובנית המהפכנית האותנטית |
| בת זוג |
María del Carmen de Zayas-Bazán e Hidalgo |
| ילדים |
José Francisco Martí Zayas Bazán |
| חתימה |
 |
  | |
חוסה חוליאן מארטי פרז (בספרדית: José Julián Martí Pérez; 28 בינואר 1853 – 19 במאי 1895), היה סופר, משורר, עיתונאי, צייר ומדינאי קובני, מנהיג התנועה לעצמאות קובה. נחשב לגיבור לאומי ואבי האומה בקובה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוסה מארטי נולד בהוואנה בתקופה הקולוניאלית, כשהוואנה הייתה מושבה ספרדית. כשהיה בן עשר עברה משפחתו לולנסיה שבספרד, אך כעבור שנתיים חזרו לקובה, שם למד בבית ספר מקומי ציבורי. בבית ספר זה פגש מארטי את רפאל מנדיווה Rafael María de Mendive שהשפיע רבות על עיצוב דעותיו הפוליטיות. משנת 1867 מארטי נרשם לבית הספר המקצועי לפיסול של הוואנה לשיעורי ציור.
כתבתו הפוליטית הראשונה פורסמה בשנת 1869 ובאותה שנה פרסם מחזה פטריוטי, עבדאללה, בחרוזים. בשנה פורייה זו הופיע גם שירו המפורסם, הסונטה 10 באוקטובר.
כבר מגיל צעיר הביע מארטי דעות נחרצות כנגד העבדות, שהייתה מקובלת באותם הזמנים בקובה. באוקטובר 1869 נעצר וכעבור כמה חודשים, למרות היותו עדיין קטין, נידון ל-6 שנות מאסר. הוא נשלח לרצות את מאסרו באיסלה דה פינוס ולאחר שהשתחרר העבירה אותו משפחתו לספרד.
בספרד פרסם מארטי מאמרים שביקרו את חוקי ספרד בקובה. במהלך שהותו בספרד השלים מארטי את לימודיו באמנות ובזכויות האדם. בשנת 1877 חזר לקובה בשם בדוי, אך התקשה למצוא עבודה שם עד שקיבל משרת הוראה כפרופסור לספרות והיסטוריה בגואטמלה סיטי. בשנת 1880 עבר לניו יורק, שם שימש כקונסול דיפלומטי משותף של אורוגוואי, פרגואי וארגנטינה. במהלך שהותו בארצות הברית פעל מארטי לגיוס גולי קובה הרבים שהיו שם לשם יצירת כוח שיפלוש לקובה וישחררה אותה מהספרדים. בשנת 1894 עשה ניסיון ראשון בכיוון זה, אך המהלך נעצר בפלורידה. ביום 25 במרץ 1895 פרסם מנשר שהודיע על עצמאות קובה וביטול כל החוקים המבדילים בין הגזעים השונים. ביום 11 באפריל יצא אל קובה ונחת בה יחד עם כוח של מורדים. ביום 19 במאי, בקרב עם כוחות ספרדים, נהרג מארטי. הוא נקבר בסנטיאגו דה קובה.
משפטו המפורסם הוא: "המילה אינה כדי לכסות את האמת, אלא כדי לומר אותה."[1]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של חוסה מארטי קרויים נמל התעופה של הוואנה, ועשרות אתרים, כיכרות ערים, ומוסדות חינוך, בעיקר במדינות דוברות ספרדית. שמה של מחתרת "הוורד הלבן" האנטי-נאצית באוניברסיטת מינכן, בהנהגת הסטודנטים הנס וסופי שול, נבחר ככל הנראה משירו של מארטי בשם זה.
פסל בדמותו שפוסל על ידי ג'ילמה מדרה (אנ'), נמצא בנקודה הגבוהה ביותר בקובה, בפסגת ההר פיקו טורקינו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר על חוסה מארטי (בספרדית)
- biography/Jose-Marti חוסה מארטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי חוסה מארטי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- חוסה מארטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
חוסה מארטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חוסה מארטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חוסה מארטי, באתר Discogs (באנגלית)- חוסה מארטי, באתר SecondHandSongs
- חוסה מארטי, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Martin Svoboda, La palabra no es para encubrir la verdad, sino para decirla., Citas.in (בספרדית)
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|