הצבת גבולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצבת גבולות הוא מונח המבטא את האופן בו תוחמים בעלי סמכות את תחום הפעולה של הנתונים לסמכותם. לרוב ההתייחסות בעניין זה היא בהקשר של מבוגרים הקובעים גבולות עבור ילדיהם או תלמידיהם, ובכך מסייעים להם להבחין בין מותר ואסור.

במהלך החיים קביעת הגבולות הופכת לחלק מהגדרת הזהות העצמית של האדם. היא עשויה להיות חיצונית (כלפי אחרים) או פנימית - אדם עשוי להציב לעצמו גבולות, כלומר לבטא שליטה עצמית פנימית ויכולת ויסות דחפים פנימיים וגירויים ותסכולים חיצוניים, כגון ריסון עצמי והקשבה לגורמי סמכות.[1][2]

מטרות הצבת הגבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היבט אישי - היכולת לשליטה עצמית ודחיית סיפוקים, המועברות על ידי המבוגר המכוון, בהתאם לגיל הילד, עוזרות לו לרכוש נורמות התנהגות מוסריות ויכולת להבחין בין "אסור" ו"מותר" ובין "טוב" ו"רע". הפנמה של אותם ערכים מפחיתה התנהגות אלימה בקרב הילדים ומבנה התנהגות רצויה.[3][4][2] אותם גבולות מאפשרים לילד ללמוד להתמודד במידה מסוימת של ביקורת, מבלי להישבר ומבלי לוותר או להגיב בתוקפנות. הוא אינו מחויב לחשוף את מחשבותיו ורגשותיו, את גופו ורכושו אם אינו רוצה בכך.[4][1]
  • היבט חברתי - הצבת גבולות חשובה במסגרת חברתית וחיונית לקיומה, לכן יש צורך בהבנה שהזכויות והגבולות של כל אחד מהצדדים חשובים באותה מידה כלומר, לימוד הילד להציב את גבולותיו והעדפותיו תוך שמירה על גבולות האחר. למשל: לכבד את רצונם של אנשים שאינם רוצים לחשוף את מחשבותיהם, אזהרה מפני גירויים אסורים הנוגדים את הנורמות החברתיות ועוד. כמו כן, הצבת גבולות מקדמת תהליך נוסף של תחושת נפרדות מהזולת ומאפשרת לפרט לבנות יחסים חברתיים טובים ויציבים עם בני אותו גיל לטווח הארוך ולהסתגל למסגרת, לפתח טכניקות של משא ומתן, בקשה ופשרה במקום שקודם לכן היו רק דרישות[4][1].
  • היבט בית ספרי - הצבת גבולות בכיתה מסייעת לסמכות המורה על ניהול מהלך השיעור בצורה שתאפשר לכלל התלמידים ללמוד ולמסגרת להתנהל[5]. כמו כן, הגבולות מסייעים בשמירה על שלום הילד מפני פגיעה ואלימות בין תלמידים לתלמידים ולבין עצמם[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 טל, קלודי. (2007). כמה מילים ומחשבות על גבולות בחינוך. הד הגן- ע"א (ד)', 5-13.
  2. ^ 2.0 2.1 מאסס, מילי. (2004). הגבולות שלהם המחויבות שלנו: על סמכותם ואחריותם של עובדים סוציאליים בתחום יחסי הורים ילדים. מגמות-מ"ג (3), 566-576
  3. ^ דה מלאך, שחק. (2007). ילד משוחרר ילד ממושמע. בתוך: אור, א, בן אשר, ס (עורכות), המוכר והזר, 307-316.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 פוקס שבתאי, אורלי. (2007). גבולות ככלי להתמודדות עם בעיות התנהגות. פנים-(38), 92-100.
  5. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), "משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים". מכון מופ"ת