ידע כללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ידע כללי או ידע עולם הוא ידע המוערך מבחינה תרבותית, אשר נרכש באמצעים שונים וכולל תחומים רבים.

אחד הכלים המשמעותיים לרכישת ידע כללי הוא ההשכלה.

חשיבות ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידע הכללי נדרש לפיתוח מיומנויות אורייניות כמו הבנת הנקרא והבעה בכתב.

יכולת היצירתיות מתבססת בין היתר על הידע הכללי. זאת משום שחשיבה מסתעפת, המאפשרת מציאת פתרונות מרובים לבעיה כלשהי, קשורה לניסיון ולידע שצבר האדם במהלך חייו[1].

הידע הכללי כולל מידע טריוויאלי. ידע מסוג זה מעורב במשחקים כמו ארץ עיר ושעשועוני טלוויזיה כמו מה? היכן? מתי? ופיצוחים.

היבטים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסטיות של מערכת העצבים מאפשרת למערכת העצבים להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים הסביבתיים, על סמך ניסיון קודם[2]. זהו המנגנון המאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה[3]. בעקבות זאת היא מאפשרת בין היתר גם את הצבירה של הידע הכללי במהלך חיי האדם.

הידע הכללי שנרכש מאוחסן בזיכרון. זיכרון סמנטי הוא אחד משני סוגי הזיכרון המפורש שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך. זהו זיכרון של ידע כללי ועובדות[4].

בדיקה ומדידה של ידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקים המילוליים של מבחן אינטליגנציה וכסלר לילדים ומבחן אינטליגנציה וכסלר למבוגרים בודקים בין היתר גם ידע כללי. הידע הכללי נבדק גם במסגרת מדידה והערכה בחינוך פורמלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Batey, M., Chamorro-Premuzic, T., & Furnham, A. (2009). Intelligence and personality as predictors of divergent thinking: The role of general, fluid and crystallised intelligence. Thinking Skills and Creativity, 4(1), 60-69.
  2. ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  3. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.