חיים גיטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים גיטלר
לידה 13 באפריל 1962 (בן 62)
המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל האוצר הראשי לארכאולוגיה ע"ש תמר וטדי קולק, מוזיאון ישראל; נשיא החברה הנומיסמטית בישראל
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים גיטלר (נולד ב-13 באפריל 1962) הוא ארכאולוג אוצר וחוקר ישראלי, המתמחה בתחום הנומיסמטיקה. הוא האוצר הראשי לאגף לארכאולוגיה ואוצר לנומיסמטיקה במוזיאון ישראל שבירושלים, כמו גם נשיא החברה הנומיסמטית בישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים גיטלר נולד במקסיקו וב-1974 עלה לישראל. ב־1987 השלים תואר ראשון בארכאולוגיה ובלימודים כלליים באוניברסיטה העברית בירושלים. באותה שנה, גיטלר הצטרף לצוות מוזיאון ישראל כעוזר לאוצר לנומיסמטיקה, ובמקביל למד לתואר שני באוניברסיטה העברית, אותו השלים ב־1994. מחקרו עסק בתחום הנומיסמטיקה, בהנחיית פרופסור יעקב משורר. עם סיום התואר השני הוא התמנה לתפקיד האוצר לנומיסמטיקה במוזיאון ישראל, במסגרתו הוא אחראי על אוסף המטבעות העתיקים שבחזקתו. הוא פיקח על חידוש גלריות הקבע לנומיסמטיקה בשנים 1994 ו-2010 ואצר תערוכות מתחלפות בתחום.[2]

ב־2011 השלים גיטלר לימודי דוקטורט באוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס שבטורון, פולין (אנ'). מחקר הדוקטורט שלו עסק במטבעות ארץ ישראל בתקופה הפרסית המאוחרת וראשית התקופה ההלניסטית.[3]

ב־2013 הוא מונה לתפקיד האוצר הראשי לארכאולוגיה על שם תמר וטדי קולק במוזיאון ישראל.[3] הוא היה אחראי על הניהול של האגף לארכאולוגיה על שם שמואל וסיידי ברונפמן, על היכל הספר המציג את מגילות מדבר יהודה, ועל מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה.[4]

גיטלר לימד נומיסמטיקה במסגרות אקדמיות. בשנים 1996–1998 לימד מבוא לנומיסמטיקה בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית (שלוחת רחובות) ובשנים 2010–2014 לימד את הקורס באוניברסיטת תל אביב.[3] ב־2005–2016 כיהן גיטלר כנשיא החברה הנומיסמטית בישראל, בה ייסד ב־2006 את כתב העת הנומיסמטי, "Israel Numismatic Research", המפרסם מדי שנה מחקרים בעיקר על מטבעות דרום הלבנט.[5][6] ב־2018 נבחר גיטלר מחדש כנשיא החברה המקומית,[6] וב־2022 נבחר לאחד מתשעת הנציגים של וועדת החברה הנומיסמטית הבין־לאומית (אנ') ומונה למזכיר החברה. הוא החוקר הישראלי הראשון החבר בוועדה.[7]

גיטלר השתתף כחבר בוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל.[8]

נוסף לתפקידיו השונים, גיטלר הוא צלם. ב־1986 התקבל כחבר באגודה לקידום אומנות הצילום המסונפת לארגון Fédération Internationale de l'Art Photographique) FIAP, (אנ')). צילומיו הוצגו בשלוש תערוכות יחיד בישראל: בתיאטרון ירושלים, במכון ויצמן למדע ברחובות ובמועדון הצילום בתל אביב. ב־1986 נבחרו עבודותיו לתערוכה מטעם "FIAP" שהוצגה באיטליה ובברית המועצות.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיטלר חוקר נומיסמטיקה, ומומחה בטביעת המטבעות בתקופה הפרסית המאוחרת במרחב הארץ ישראלי: פלשת, שומרון, יהודה ואדום. הוא פרסם כ־90 מאמרים על מטבעות אלקטרום, מטבעות מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, המוסלמית, הצלבנית ומטבעות מודרניים. בחלק ממחקריו היה חבר במשלחות ארכאולוגיות לאתרים בישראל ובירדן. במחקר הארכאולוגי בישראל, הוא פרסם מאמרים על הממצא הנומיסמטי מחפירות הרובע היהודי, ירושלים; אשקלון; הסירה העתיקה בכנרת; הר אדר; וחירבת אל-עקאד. מחקר על ממצא נומיסמטי מאתרים ארכאולוגיים בירדן פורסם כחלק ממשלחות של המכון הפרנציסקני לחקר הארכאולוגיה, בשיתוף פעולה עם האב מיקלה פיצ׳ירילו (אנ'). האתרים הארכאולוגיים עליהם כתב בירדן הם הר נבו, אום א-רסאס; ומידבא. כמו כן, הוא פרסם את הבולות מהחפירות בא-זנטור שבפטרה, בשיתוף פעולה עם פרופסור ברנהרד קולב מאוניברסיטת בזל.[3] גיטלר היה הארכאולוג הישראלי הראשון שהוזמן באופן רשמי לירדן, לרגל פתיחת הפארק הארכאולוגי של מידבא ב־1995.

נושאים נוספים עליהם כתב גיטלר הם בדיקות מטלורגיות של מטבעות ושל תכשיטים עתיקים; מטמוני "האקיזילבר" (Hacksilber hoards);[9] רושמות מטבעות רומים ואיסלאמיים; משקולות ביזנטיות ואיסלאמיות; חותמות עופרת צלבניות; קמעות מאגיים ומוזיאולוגיה.[3]

פעילות אוצרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999–2000 – לשון המטבע. על אספנים, על חוקרים ועל מטבעות עתיקים תערוכה לזכרו של אברהם ברומברג, מוזיאון ישראל.[10]
  • 2004 – יחיד ומיוחד: חשיפה ראשונה של המטבע החשוב בעולם, מוזיאון ישראל, בשיתוף פעולה עם פרופסור פרנסואה קאלטאי.[11]
  • 2012–2013 – זהב לבן: המטבעות הקדומים בעולם, מוזיאון ישראל, בשיתוף פעולה עם קתרין לורבר ויניב שאואר.[12]
  • 2015 – ים של זהב: האוצר החדש מקיסריה, מוזיאון ישראל, בשיתוף פעולה עם ד״ר רוברט קול.[13]
  • 2015–2016 – Coinage and Power in Ancient Israel from the Collection of the Israel Museum, Jerusalem, Kunsthistorisches Museum Vienna, שיתוף פעולה בין מוזיאון ישראל ומוזיאון ה-Kunsthistorisches בווינה.[14]
  • 2017–2018 – הון-שלטון: מטבעות זהב רומיים מאוסף ויקטור אדה, מוזיאון ישראל, בשיתוף פעולה עם יניב שאובר וד״ר גיל גאמבש.[15][16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צוות המוזיאון - מוזיאון ישראל, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
  2. ^ I Congresso Internacional de Numismática Novos Diálogos e Perspectivas: PALESTRANTES, I Congresso Internacional de Numismática
  3. ^ 1 2 3 4 5 Dr. Haim Gitler Curriculum Vitae, academia.edu
  4. ^ האגף לארכאולוגיה על-שם שמואל וסיידי ברונפמן, באתר מוזיאון ישראל
  5. ^ Israel Numismatic Research, Israel Numismatic Society
  6. ^ 1 2 בעלי תפקידים בחברה, באתר החברה הנומיסמטית בישראל
  7. ^ Committee of the INC, International Numismatic Congresses
  8. ^ בנק ישראל: מחלקת המטבע, סקירה שנתית 2014
  9. ^ Gentelli, L., Blichert-Toft, J., Davis, G., Gitler, H., & Albarede, F, ( Metal provenance of Iron Age Hacksilber hoards in the southern Levant, Journal of Archaeological Science 134, 2021
  10. ^ More than money, Curator: Haim Gitler, The Israel Museum
  11. ^ The Coin of Coins - A World Premiere, The Israel Museum
  12. ^ White Gold: Revealing the World's Earliest Coins | Curator: Haim Gitler, The Israel Museum
  13. ^ ים של זהב: האוצר החדש מקיסריה, באתר The Israel Museum
  14. ^ Coinage and Power in Ancient Israel, From the Collection of the Israel Museum, Jerusalem, Kunsthistorisches Museum Vienna
  15. ^ מדריך קולי לתערוכה הון-שלטון: מטבעות זהב רומיים מאוסף ויקטור אדה, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
  16. ^ סיור ווירטואלי בתערוכה "הון שלטון: מטבעות זהב רומיים מאוסף ויקטור אדה", באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיים_גיטלר&oldid=38362763"