חיים דוד זילבר-מרגליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזליחוב לרב נפתלי צבי נכדו של רבי אלכסנדר מרגליות, מחבר הספר תורת הרא"ם וצאצאו של רבי אלכסנדר סנדר שור. אביו היה חסידו של רבי יהודה לייב איגר ותלמידו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור ואמו עסקה במסחר. בגיל 16 נישא לצירל דבורה בתו של הרב אביגדור יהודה לייביש לוינטל רבה של קויל (הסמוכה לקאליש). קיבל היתר הוראה מרבי שניאור זלמן מלובלין, רבי יהושע מקוטנא ומרבי אברהם בורנשטיין, ה"אבני נזר" מסוכטשוב. רבי יהושע מקוטנא כתב בכתב הסמיכה, שהוא בקי בארבעת חלקי השולחן ערוך. היה חסידו רבי לייב איגר ולאחר פטירתו היה לחסידו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת" מגור ושל בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת".

לאחר פטירת חמיו בשנת תרנ"ג, התבקש על ידי בני הקהילה למלא את מקומו. רבי חיים דוד סירב אך נענה למכתב שהביאו בני הקהילה ממספר רבנים. בתחילת כהונתו אסר את השחיטה בעיר לשלוש שנים עד שהקצבים הסכימו לקבלו את סמכותו בהכרעת הטרפת בהמות. עקב זאת חי בדחקות גדולה, מכיוון שפרנסת רב העיר הייתה מדמי שחיטה. כמו כן סגר את החדרים הפרטיים שקיבלו רק בני עשירים ופתח תלמוד תורה כללי בשם "עץ חיים" בו קיבלו את כל ילדי העיר והתשלום היה לפי יכולת ההורים. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה בעל דעות חריפות נגד הציונות. הוא חסך כסף על מנת לעלות לארץ ישראל, אך במלחמת העולם הראשונה איבד כספו את ערכו, ותוכניתו ירדה לטמיון.

בשנת תרצ"ט נמלט מקויל ללובלין, ללא מטלטלין. בלובלין התארח אצל בתו אך נחלש ונפטר בערב שבת וישב, כ' בכסלו תש"א. נקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות של לובלין. חיבר את הספר "דבר ישרים" על התורה.

בנו רבי נפתלי צבי, כיהן כרבה של בארנוב. נרצח בשואה. חתנו היה רבי משה ברוך מורגנשטרן, האדמו"ר מליקוב ורבה של ולודאבה, נרצח במחנה ההשמדה סוביבור. ארבע בנותיו ובעליהן, נרצחו בשואה. בן נוסף, אלכסנדר, עלה לארץ ישראל. הדפיס את ספרו של אביו מחדש.