חיים הילפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים הילפשטיין
אין תמונה חופשית
לידה 14 בנובמבר[1]1876
קרקוב, גליציה, אוסטריה
פטירה 9 במאי[2] 1950 (בגיל 73)
תל אביב
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרים הילפשטיין (1877–1951)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים הילפשטיין (Chaim Hilfstein;‏ 14 בנובמבר[1] 1876, קרקוב, גליציה, אוסטריה9 במאי[2] 1950, תל אביב) היה בכיר בפעילות הציונית בגליציה ונשיא הגימנסיה העברית בקרקוב, שנקראה על שמו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרקוב שבגליציה, אוסטריה, בן לאב סוחר סוסים שמוצא משפחתו מכפר ליד ודוביצה. גדל בשנותיו הראשונות כ"נער רחוב" (עישן סיגריות מגיל שבע וחצה את נהר הויסלה בשחיה). לאחר שנטש את לימודיו בתלמוד תורה נכנס לבית ספר יסודי כללי, שם הוקסם מלימודי היסטוריה כללית ותולדות עם ישראל. בגיל 12 החל ללמוד בגימנסיה בעירו, שם נתקל לראשונה באנטישמיות. הוא הצטיין בלימודיו והיה חבר במועדונים ספרותיים-סוציאליסטיים. בשנת 1895, בהיותו בן 19 חבר לארגון הציוני "הלבנון", במסגרתו קרא את "מדינת היהודים" מאת בנימין זאב הרצל. ב-1897 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קרקוב (בסיום לימודיו הוסמך כרופא פנימי) והיה בין מייסדיו של ארגון הסטודנטים הציוני "פשדשויט" (השחר).[3] בהמשך כיהן כיו"ר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית בגליציה המערבית ושלזיה והיה אף מועמד בבחירות לפרלמנט האוסטרי.

בשנת 1921 החל לכהן כנשיא הגימנסיה העברית בקרקוב, תפקיד אותו עזב לאחר שנה. אולם ב-1927 שב לתפקידו, וכיהן בו עד לסגירת המוסד ב-1 בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1937 נקראה הגימנסיה על שמו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו מרים (1877–1951)[4] הייתה אחותו של חיים נתן דמביצר. בשנת 1924 נולד בנם אדוארד.

בתקופת השואה שרד עם אשתו את גטו קרקוב, מחנה פלאשוב ומחנה ברינליץ (המחנה שהקים אוסקר שינדלר), שם היה אחראי על בית החולים. שמו נכלל ברשימת שינדלר יחד עם רעייתו ובנו אדוארד.[5] לאחר המלחמה הגיע כפליט למחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה,[6] וב-1946[7] עלו לארץ ישראל.

הילפשטיין נפטר בשנת 1950, בגיל 73. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]

זיכרונותיו מתקופת השואה (בשפה הפולנית) שמורים במכון משואה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Czeslaw Brzoza (ed.), Zydowska mozaika polityczna w Polsce 1917-1927: wybor dokumentow, Kraków: Ksiegarnia Akademicka, 2003, p. 179.
  2. ^ 1 2 3 חיים הילפשטיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  3. ^ נתן מיכאל גלבר, "האגודות הציוניות בקראקא לפני הרצל", בתוך: אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), ספר קראקא – עיר ואם בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט, עמ' 183 (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 213); דוד בולבה, "לתולדות הציונות בקראקא לפני מלחמת העולם הראשונה", שם, עמ' 185 (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה, 215).
  4. ^ מרים הילפשטיין באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  5. ^ רשימת שינדלר
  6. ^ ניצולי המחנות בגרמניה קוראים לעזרה דחופה ועליה לא"י, משמר, 4 ביוני 1945; רסיסים מן הסלע היהודי שנופץ, משמר, 13 ביוני 1945; יהודים נמצאו במחנות רבים בגרמניה, המשקיף, 13 ביוני 1945.
  7. ^ ראובן וולף, מנהיג יהודי אשר סרב לעזוב יהדות פולין: היום מגיע ארצה ד"ר חיים הילפשטיין, הבקר, 27 בפברואר 1946; עולי "קאירו" עלו לחוף המולדת; ביניהם חיים הילפשטיין ורעייתו, הבקר, 1 במרץ 1946.
  8. ^ ארכיון אישי - הילפשטיין חיים באתר מכון משואה.