חיים יעקב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים יעקב לוין
אין תמונה חופשית
לידה 1911
כ"ה באב תרע"א עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה כ"ב באב תשנ"ג (בגיל 82 בערך)
מקום קבורה בית העלמין סנהדריה בירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני ישראל, רבני ארצות הברית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה
רבותיו הרב קוק, הרב ברוך דוב ליבוביץ, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב איסר זלמן מלצר
חיבוריו "חיל המקדש" על סדר קדשים שבתלמוד, חיבורים על חלקי היד החזקה של הרמב"ם שמהם הוציא לאור רק את "חיל המלך", פירוש לספר ראש מילין של הרב קוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ד-תש"ה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אריה לוין ולציפורה-חנה (לבית שפירא). למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים בירושלים,[1] ובבחרותו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן אוירבך. בשנת תרצ"א נסע ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק אצל הרב ברוך דב ליבוביץ בהמלצת הרב איסר זלמן מלצר ובעידוד הרב קוק. ראש הישיבה שלח אותו לבריסק ללמוד גם אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.

בשנת תרצ"ג, לאחר שחזר לארץ מישיבת קמניץ, נסמך לרבנות על ידי רבותיו, הרב קוק והרב מלצר, וכן על ידי הרב צבי פסח פרנק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת תרצ"ה נישא לשלומית, בת הרב יהודה לייב לוין, מרבני לונדון[דרושה הבהרה]. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 26, הוציא לאור את ספרו "חיל המקדש" על סדר קדשים.[2]

בשנת תרצ"ח עבר לארצות הברית וכיהן ברבנות בסיאטל במדינת וושינגטון. הרב אהרן קוטלר התאכסן בביתו תקופה ארוכה עם הגעתו לארצות הברית, וביקש ממנו לפתוח עמו ישיבה. הרב לוין סירב במשך זמן מליטול על עצמו משרה כזו, אך סייע לרב קוטלר במשימה זו. בסופו של דבר ייסד הרב לוין את "ישיבת רבי חיים עוזר" על שם הרב חיים עוזר גרודזנסקי.

בשנת תש"ד הוציא לאור את החלק הראשון של ספרו "חיל המלך" על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ד-תש"ה.[3]

בשנת תש"ט מונה לכהונת רבה של קהילת "אגודת שלום" בג'רזי סיטי בניו ג'רזי. במשך השנים הוצע לו לכהן ברבנות של ערים גדולות בישראל, כולל ירושלים,[4] אך הוא סירב. הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג ביקש לצרף את הרב לוין לדייני בית הדין הרבני הגדול, ולאחר פטירת הרב הרצוג בשנת תשי"ט אף עלה שמו כמועמד לתפקיד הרב הראשי.[5] הרב לוין סירב להצעות אלה.

הוא נענה להצעת הרבנות של פרדס חנה-כרכור, לאחר פרישת הרב האשכנזי הקודם הרב יהושע זליג דיסקין,[6] והחל לכהן במשרה זו חודשים מספר לאחר פטירת אביו הרב אריה לוין, משנת תשכ"ט (1969) עד פטירתו. בשנת תשל"ח סירב בשנית לבקשה להתמודד על רבנות ירושלים. לבסוף התמודד הרב דב ליאור, שאף הוא לא נבחר בנו, הרב בנימין בנג'י לוין, הוא רב בית הכנסת אחדות ישראל בירושלים. בן נוסף, דוד, שימש ראש מועצת פרדס חנה.[7]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יחיאל שטרנברג, 'דרכי חי"ל: קוים לדמותו של הגאון הגדול רבי חיים יעקב לוין זצ"ל', ישורון ל, תשע"ד, עמ' קצג-רכו
  • הרב משה צבי נריה, 'הרב חיים יעקב לוין ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרואה תשנ"ה, עמ' 439-430; ירושלים תשע"ה, עמ' 312-317

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגיגה כפולה בת"ת עץ-חיים, דואר היום, 22 באפריל 1925, עמ' 3
  2. ^ הרב שמעון גליצנשטיין, "חיל המקדש" להופעת ספרו של הרב חיים יעקב לוין, הצופה, 14 בספטמבר 1937, עמ' 3
  3. ^ הדים: בעקבות אביו, המשקיף, 16 בספטמבר 1946, עמ' 2 ו-3 (חלק 1, חלק 2)
  4. ^ טוביה מנדלסון, צפויים קשים לבחירת רב ראשי אשכנזי לירושלים, דבר, 10 באפריל 1972, עמ' 3
  5. ^ י. אהרוני, הרב חיים יעקב לוין - מועמד לכהונת רב ראשי?, חרות, 11 באוגוסט 1959, עמ' 2
  6. ^ הרב חיים יעקב לוין נבחר כרבה של פרדס-חנה, הצופה, 13 ביוני 1969, עמ' 7
  7. ^ יוסף ולטר, הרב הצעיר אוהב אנשים שמחים, מעריב, 17 בנובמבר 1978, עמ' 117
  8. ^ הרב שמחה שלמה לוין, זכרונות באתר "אור האורות".