יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
 | |
| הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק | |
| לידה |
19 באוקטובר 1886 כ' בתשרי תרמ"ז וולוז'ין |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1959 (בגיל 72) ט' בתשרי תש"ך ירושלים |
| כינוי | הגרי"ז, הרב מבריסק |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | בריסק, ירושלים |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ש"ס, הלכה, חינוך |
| רבותיו | אביו הגר"ח |
| תלמידיו | הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב משה שמואל שפירא, הרב משה שטרנבוך ועוד. |
| חיבוריו |
|
| אב |
חיים הלוי סולובייצ'יק |
| צאצאים | |
  | |
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק[1]; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי חיים מבריסק בעת שהאב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין, ולליפשא בת הרב רפאל שפירא שהיה חתן הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י[דרוש מקור]. נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בוורשה בירת פולין, ונתמנה שם לראש ישיבה לתקופה של כשנה[דרוש מקור].
לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז למעשה לא חזר לעיר בריסק.
בתקופת רבנותו בבריסק, שלח אליו הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, תלמידים מובחרים כדי שישמעו את שיעוריו.
הוא הגיע לווילנה[2], בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב להמוני יהודים ובהם בני ישיבות רבים להימלט משטחי הכיבוש בפולין לווילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.
הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941, עלה לירושלים[3] וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.
בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.
הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי תש"ך (1959) ונקבר בירושלים. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם בשם "מה דודך מדוד".
דרכו בלימוד ובפסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין.
התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם, ושוחטים ומכשירים את הבשר בעצמם בביתם.
עמדותיו בשאלות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סולובייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל. הוא לא הביע את דעתו בפומבי בעניין ההצבעה בבחירות לכנסת. פורסם בשמו שזו אינה מצווה גדולה שהרב אהרן קוטלר צריך להגיע בשבילה במיוחד מארצות הברית, ואינה עבירה גדולה שהרבי מסאטמר צריך לבוא בשבילה מארצות הברית[4]. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו שבועות ספורים לאחר פטירתו, פורסם בעיתונות החרדית כרוז שכתב ובו תמיכה בהצבעה בבחירות. לדברי המפרסמים הוא ביקש לפרסם את הדברים רק סמוך למועד הבחירות[5]. חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית, טענו שהכרוז מזויף[6].
בשונה מהאנטי ציוניים הקיצוניים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" וכן "ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א"[7]. תלמידו של הרב קוק, הרב שמעון סטרליץ, אמר שאף על פי שהוא ציוני, הוא (הרב מבריסק) אוהב אותו מאוד כיוון שהוא יודע לענות כהלכה בכל מקום ששואלים אותו, ואם קורה שאינו יודע, אומר בפשטות שאינו יודע. על אחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה ציוני, אמר שהוא התלמיד חכם הגדול ביותר בארצות הברית[דרוש מקור]. על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק, אבל דרך הרבנות הראשית מסוכנת ועלולה להביא לטעויות ומכשלות חמורות, והוא מחויב להתנגד לה[8]. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר את הרב חרל"פ כשחלה[9].
נודע במלחמתו נגד "גיוס הבנות". התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. אף על פי שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך[10]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בבריסק
- רבי יונה קרפילוב - מחבר "יונת אלם"
- רבי אריה לייב מאלין - ראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית
- רבי יחיאל מיכל פיינשטיין - ראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק, לימים חתנו וראש כולל בית יהודה בתל אביב ובני ברק
- רבי אריה פומרנצ'יק - מחבר "עמק ברכה"
- בווילנה
- רבי אליהו חזן - ראש ישיבת תורה ודעת
- רבי נח שימנוביץ - ראש ישיבת כפר חסידים
- בירושלים
- הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה
- הרב משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב
- הרב אברהם לנדא - האדמו"ר מסטריקוב
- הרב מרדכי אליפנט - ראש ישיבת איתרי
- הרב רפאל שפירא - ראש ישיבת תפארת ישראל בחיפה
- הרב חיים אהרן טורצ'ין - ראש ישיבת "מצוינים"
- הרב חיים שלמה ליבוביץ - ראש ישיבת פוניבז'
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף דב, היה ממלא מקומו בראשות הישיבה
- ליפשע, אשת הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, שהיה ראש כולל בית יהודה בבני ברק
- הרב משולם דוד, ראש ישיבת בריסק בשכונת גבעת משה
- רפאל סולובייצ'יק, סייע לאביו בעניינים ציבוריים
- הרב מאיר סולובייצ'יק, היה ראש ישיבת בריסק בשכונת זיכרון משה
- רבי חיים (נפטר בהתשס"ד)[11].
- רבקה, אשת הרב יעקב שיף, ראש כולל בריסק בשכונת זיכרון משה
לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו עם אמם בשואה.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
- חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
- חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
- חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
- חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
- ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
- חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
- אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
- ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
- רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז
רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון יוסף מלר, עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה כרכים
- שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, סיפור חייו בארבעה כרכים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק זאב סאלאווייציק שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 89, באתר HebrewBooks
- 'סולובייציק, ר' יצחק־זאב ב"ר חיים הלוי ("ר' וולוולה")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 73 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1271).
- מרן הגאון מבריסק זצוקללה"ה איננו, כתב העת הפרדס, שנה ל"ד, חוברת ב', חשוון תש"ך, עמ' 38-35[12]
- שנה לפטירתו של הגאב"ד מבריסק, דברי הספד שנאמרו בישיבת טלז בקליבלנד, "הפרדס", שנה ל"ה, חוברת ב', מרחשוון תשכ"א, עמ' 40-36
- ירון זילברשטיין, היבטים חינוכיים במשנתו של רבי יצחק-זאב סולובייצ'יק, הגות בחינוך היהודי ט (תש"ע), עמ' 111–136
| עץ משפחת סולובייצ'יק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביידיש: דער בריסקער רב ; דור לפניו כונה בכינוי "הרב מבריסק" הרב יהושע לייב דיסקין ("המהרי"ל דיסקין").
- ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
- ^ הרבנים רי"ז סולוביטשיק ורא"י פינקל הגיעו לארץ, הצופה, 16 בפברואר 1941
- ^ מלר, שמעון יוסף, עובדות והנהגות- ב, תשנ"ט, פרק "השקפה טהורה וברורה", עמ' קל"ח
- ^ המודיע כה תשרי תש"ך.
- ^ פולמוס בדעת הרב https://www.kedem-auctions.com/he/node/4119.
- ^ המכתב נדפס ב"הדרום", תשרי תשל"ז.
- ^ הרב אליעזר מלמד, הרב קוק ובית בריסק.
- ^ "עובדות והנהגות לבית בריסק", ח"ג, עמ' ס"ב. גם שם מובא שהקפיד גם על כבוד גדולי תורה שדעתם ביחס למדינה הייתה שונה מדעתו. וראו גם אצל: הרב שריה דבליצקי, 'בינו שנות דור ודור', בפרק המוקדש לרב חרל"פ; וכן ראו כאן בחלק האחרון.
- ^ הרב מבריסק חלק ג'
- ^ חידושים שכתב לפני מלחמת העולם השנייה נדפסו לאחר פטירתו: קונטרס חידושים וביאורים בפרק ה' דיומא, בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תכא-תלח, באתר HebrewBooks.
- ^ ראו גם את דברי העורך, שמחה אלברג, בעמ' 3-2
