חיים מרדכי לבטון
| לידה |
1780 לערך ה'תק"ם לערך |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1869 כ' בסיוון ה'תרכ"ט חלב, סוריה |
| תקופת הפעילות |
?–1869  |
| תפקידים נוספים | רבה הראשי של חלב |
| חיבוריו | שו"ת "נכח השולחן" וספר הדרושים "בן יאיר" |
  | |
הרב חיים מרדכי לבטון (ה'תק"ם, 1780 - ה'תרכ"ט, 1869) היה דרשן, פייטן, אב בית הדין ורבה הראשי של חלב.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1780 (ה'תק"ם) לערך בחלב שבסוריה לרב חלפון לבטון, בן למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד. כשבגר התפרנס ממסחר בשותפות עם הגביר חביב מצרי. בשנת 1858 (תרי"ח) כשנפטר הרב אברהם ענתיבי, התמנה לרבה הראשי של חלב, וכיהן במשרה זו עד לפטירתו.
התפרסם בחכמתו ויושר דינו בקרב כל תושבי עירו, יהודים וערבים כאחד, ואף זכה לאות כבוד מהממשל הטורקי על פעילותו הציבורית. מופתים רבים נקשרו בדמותו, ובזמנו פרחה עירו מבחינה רוחנית. בית דינו התפרסם בכל האזור, ורבים[דרוש מקור] הכתירוהו כגדול רבני ארם צובא (חלב). עסק גם בכתיבה, וחלק מפיוטיו מושרים על ידי בני קהילתו בשירת הבקשות.
לאחר פטירתו, הוציא נינו הרב יום טוב ידיד הלוי ספר הכולל את תולדותיו ומופתיו בשם שבחי מהר"ם. כן נכתבו תולדותיו על יד הרב עזרא בצרי ונדפסו בספריו בן יאיר ונכח השולחן. הרב עובדיה יוסף מזכיר רבות מדברי תורתו בשיעוריו.
לרב לבטון נולדו שלושה בנים מאשתו הראשונה, ולאחר פטירתה, כשהיה כבן 70, כתב בספרו תשובה הלכתית לפיה אדם שאין לו בנות (או שיש לו בנות ואין לו בנים), וכוחו עדיין במותניו, כל זמן שאשתו חיה הוא לא מחויב להביא בנות לעולם מתוקף מצוות פרו ורבו, אך אם אשתו מתה הוא מחויב להינשא שוב כדי להביא בנות לעולם. וכן עשה והתחתן עם אישה צעירה. לפני נישואיו בשנית, התחייב לאשתו לעתיד כי ישיא את הבת שתוולד להם. ואכן נולדה להם בת אחת בלבד, והוא חיתן אותה עם הרב עזרא בן הרב משה סוויד, מרבני חלב[1]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכ' בסיוון תרכ"ט, 30 במאי 1869, נפטר רבי חיים מרדכי ונקבר במערת הצדיקים בחלב המכונה "מלכבי" סמוך למערת אליהו הנביא. נינו רבי יום טוב ידיד הלוי מתאר בקונטרס "שבחי מהר"ם" את פטירת סבו
בליל סילוקו של ארון הקודש - שהוא ליל עשרים בסיוון תרכ"ט - היה ליל מוצאי שבת קודש, ושם נמצאו כל הרבנים הגדולים מלבד כל יוצאי ירכו, ושם התפללו תפילת ערבית. והרב הקדוש ענה "אמן יהא שמיה רבה" בכל כחו, כדרכו בקודש, והיו פניו מאירים ומבריקים כאור החמה שבעתיים, לאחר ההבדלה, השתנו סדרי בראשית, פתאום באה רוח סערה וכיבתה כל הנרות ונכנס מן הפתח ברק אחד והלך ישר אל המיטה אשר הרב ז"ל שוכב עליה, ונשבר חלון על ידו שיצא הברק דרך חלון הבית, באותו הרגע נפלו כל העם על פניהם ואמרו פסוק "שמע ישראל" וידעו כי עלתה נשמתו הטהורה...ונקבר בכבוד גדול במערת הצדיקים...
משלושת בניו ומבתו זכה להעמיד צאצאים רבים שהמשיכו את מורשתו למשפחות: הדאיה, הלוי, לבטון, סוויד, עטיה ושוויכה. מצאצאיו הידועים: נכדו, הדיין הרב יצחק לבטון, הרב שלום הדאיה, הרב עובדיה הדאיה והמקובל הרב מרדכי עטיה.
נינו הוא הרב יעקב שוויכה מרבני קריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
את מקומו ברבנות מילא הרב שלום כאסכי, אחריו הרב שאול עזרא דוויק, הרב מנשה סתהון, הרב משה כהן, והרב אהרן שוויכה יחד עם הרב משה סוויד.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נכח השלחן - שו"ת וחידושים על ארבעת חלקי השו"ע, נדפס לראשונה בשנת תרכ"ח, 1868 באיזמיר, שבטורקיה, יצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשס"א, 2001 בירושלים, וכן מופיע בפרויקט השו"ת של בר-אילן.
- בן יאיר - דרושים על התורה, נדפס בירושלים לראשונה בשנת תרפ"ה, 1925, ויצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשנ"א, 1991.
ספרי מופתיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבחי מהר"ם.
- דבש וחלב תחת לשונך.
- חכמי ארם צובה בערכו.
ספרים נוספים נמצאים בכתבי יד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיוט שנכתב על ידי רבי מרדכי, אתר אתר הפיוט והתפילה
- חיים מרדכי לבטון, באתר "החכם היומי"
חיים מרדכי בן חלפון לבטון (נפטר 1869), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היה חמיו של הרב אליהו שוויכה בן הרב אהרן שוויכה
| תקופת חייו של הרב חיים מרדכי לבטון על ציר הזמן |
|---|
 |