אברהם ענתיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אברהם ענתבי" מפנה לכאן. לערך העוסק באיש חינוך ועסקן ביישוב, ראו אברהם אלברט ענתבי.
הרב אברהם בן יצחק ענתיבי
לידה 1765
תקכ"ה
פטירה 1858 (בגיל 93 בערך)
תרי"ח
מקום פעילות חלב (סוריה)
תחומי עיסוק רב ראשי, דיין, מקובל, דרשן ופייטן
רבותיו אביו רבי יצחק ענתיבי, רבי רפאל שלמה לניאדו
חיבוריו אהל ישרים, חכמה ומוסר, יושב אהלים, מר ואהלות, פני אהל מועד, פני הבית, חוקי הנשים ופיוטים.

הרב אברהם בן יצחק ענתיבי[1] (תקכ"ה, 1765 - תרי"ח, 1858) היה רבהּ הראשי של חלב שבסוריה, דיין, מקובל ופייטן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקכ"ה, 1765 בחלב שבסוריה, למשפחת רבנים ותיקה ושורשית. אביו, הרב יצחק ענתיבי, שהיה מראשי החכמים והרבנים בדורו, זכה להעמיד תלמידים הרבה ורבים הלכו לאורו. היה מתלמידיו של הרב רפאל שלמה לניאדו, אשר שימש כרב הראשי של חלב עד שנת תקנ"ד 1794.

לאחר מותו של הרב הראשי לחלב ואב בית הדין הרב אליהו שמאע הלוי במגפה הגדולה, בשנת תקע"ד 1814, והרב הראשי ר' משה דוויק הכהן בשנת תק"פ 1820, נבחר הרב ענתיבי לכהן כרב הראשי וכאב בית הדין במשך ארבעים שנה. בתקופתו נצטמצם הסחר דרך חלב והמצב הכלכלי בממלכה העות'מאנית התדרדר ולכן כבד עול המסים, ובקהילה רבו העניים, נתמעטו התרומות וההקצבות לתלמודי תורה ולמוסדות חינוך אחרים, רבי אברהם הרבה לעסוק בתשובותיו בבעיות חלוקת המסים ובסכסוכי מסחר, ובעיות חברתיות אחרות שנבעו מן המצב הכלכלי ותיקן תקנות רבות לבני קהילתו וחלקם מופיעים בספרו "מר ואהלות". דבר זה השפיע גם על המצב הרוחני של בני העיר ורבי אברהם חיזק ודרש רבות כדי לשפר את המצב. בני עירו כינו אותו בתואר הכבוד "ראש על אר"ץ רבה".

רבי אברהם לקח תחת חסותו את אחיינו יהודה שבתאי רפאל, שהתייתם בגיל צעיר משני הוריו וגידלו כבנו. לימים עלה ר' יהודה לצפת ונודע בשם היש"ר ענתיבי. הוא שימש כשד"ר כוללות הספרדים בצפת וכתב כמה פיוטים.

הרב ענתיבי נפטר בכ"ח בטבת בשנת תרי"ח, 14 בינואר 1858, והרב חיים מרדכי לבטון מילא את מקומו ברבנות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ענתיבי כתב ספרים רבים, מהם ספרי מוסר, הלכה, דרשות ושו"ת. על ספרו "יושב אוהלים" מסופר כי ספר זה נקרא על שם שבשנת גזרות קשות בארם צובא ברחו למדבר, ומרוב בהלה לא לקחו עמם ספרים ללימוד, והרב ישב באוהל כל אותה התקופה וכתב ספר מזכרונו, ולאחר שחזר לספריו גילה שלא נפלה שום טעות בציטוטים הרבים מלשונות הגמרא ומהראשונים.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לספריו כתב הרב ענתיבי פיוטים, פיוטים אלו נכתבו במגמה להניע את בני קהילתו משמיעת שירים שאינם שירי קודש (שירי עגבים) ובמסגרת מלחמתו בתופעה זו, את מילות האהבים של השירים הערביים המיר הרב במילים עבריות המתארות שבח ותודה לה'. פיוטים אלו מושרים עד היום בקרב בני עדות שונות וחלקם הוכנסו למקבץ שירת הבקשות.

מפיוטיו הידועים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב לעיתים גם ענתבי