חיים סוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן של חיים סוטין, אמדאו מודיליאני, 1916
דיוקן נוסף של חיים סוטין שצייר אמדאו מודיליאני, 1916

חיים סוּטיןצרפתית: Chaim Soutine;‏ 18939 באוגוסט 1943) היה צייר יהודי יליד רוסיה הלבנה, שחי משנת 1913 בצרפת והתבלט בציוריו האקספרסיוניסטים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוטין נולד בסמילוביצ'י, כפר בן 400 תושבים ליד מינסק שברוסיהרוסיה הלבנה, לימים בלארוס). הוא היה בנו העשירי של חייט יהודי עני, וכילדי הקהילה הקטנה האחרים למד בחדר. על ילדותו דיבר מעט ובמרירות, אולם ידידו ובן כפרו הצייר מיכאל קיקוין וידידים אחרים הפליגו אודותיה בסיפורים שהפכו לאגדה. נאמר עליו שעוד בהיותו בן שבע גנב כלי מטבח כדי לקנות צבעים, שבגיל שלוש עשרה היה נוהג לרשום דיוקנאות על פיסות ניר ועל הקירות הבתים, ושאביו, אדם נבער וגס, ביקש שבנו יהיה חייט או סנדלר, ולא ראה בעין יפה את נטייתו לציור. הילד גדל בודד ומסוגר.

בהיותו בן 16 ביקש לצייר את דיוקנו של יהודי בן כפרו, וספג בשל כך מכות. עם 25 רובלים ששולמו לו כפיצוי על המכות שקיבל, ובאישור אמו, עזב את העיירה ועבר יחד עם חברו קיקוין למינסק, שבה החל ללמוד ציור. לאחר שנת לימודים אחת התקבל לאקדמיה לאמנות בווילנה, ולמד בה שלוש שנים, שבהן סבל מעוני וממחסור.

בשנת 1913 הגיע סוטין בן העשרים לפריז ופגש בה חברים יהודים מוכרים, קיקוין, פנחס קרמין, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, ואחרים, שהיו אמנים צעירים בעלי שיעור קומה, שפיתחו גישה אקספרסיוניסטית, ועתידים להוות לצידו את עיקרה של אסכולת פריז שפעלה בצרפת בתחילת המאה ה-20. סוטין נחשב לראש אסכולה זו. גם בפריז חי חיי מחסור. מאז ועד מותו עתיד היה סוטין לנדוד ללא הפסק בין רובעי פריז ומכפר לכפר ברחבי צרפת. הוא צייר מאות ציורים, בעיקר נופים ודיוקנאות.

במלחמת העולם השנייה, עם כיבוש צרפת בידי גרמניה, נאלץ סוטין לעזוב את ביתו בפריז ולהסתתר במקומות שונים, לעתים גם ביערות תחת כיפת השמים מפחד הגסטאפו. מחלת כיב הקיבה שהציקה לו גברה בתנאים אלה, ודימום כבד אילץ אותו לבסוף לעזוב את מחבואו, לחזור לפריז ולהיכנס לבית חולים לניתוח, אך זה לא הצליח להציל את חייו. סוטין נפטר ב-9 באוגוסט 1943 מכיב קיבה, ונקבר בבית הקברות מונפרנאס שבפריז.

על שמו רחובות בחיפה ובתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ernst-Gerhard Guese (Hrsg), C. Soutine, 1893-1943, Stuttgart: G. Hatje,‎‪ 1981.‎ (בגרמנית)
  • Avigdor W.G. Posèq, Soutine: His Jewish Modality, Lewes, Sussex: Book Guild,‎‪ 2001.‎
  • Maurice Tuchman, Esti Dunow, The impact of Chaim Soutine (1893-1943):‎ de Kooning, Pollock, Dubuffet, Bacon, Ostfildern-Ruit: H. Cantz,‎‪ 2002.‎
  • Михаил Герман, Хаим Сутин, Москва: Искусство-XXI в. (Художники русской эмиграции),‎‪ 2009.‎ (ברוסית)
  • Chaim Soutine and his contemporaries from Russia to Paris, Ben Uri, London: 4 to 28 October 2012; edited by Sarah MacDougall, Lauren Barnes, London: Ben Uri, The London Jewish Museum of Art,‎‪ 2012.‎

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]