אריה נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה נבון
Arie Navon.jpg
אריה נבון בשנות ה-40
שם לידה אריה קליגמן
תאריך לידה 22 במאי 1909
מקום לידה דונייבצי, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 29 בנובמבר 1996 (בגיל 87)
מקום פטירה תל אביב, ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה קריקטורה, איור, עיצוב תפאורה
קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה

אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 190929 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון נולד בשם אריה קליגמן (קליגמאן) בשנת 1909 בעיירה דונייבצי שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה), בנם של מלכה בת הרב יצחק מאיר מאוסטבורג, ומשה הכהן בן יצחק קליגמן. עלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1919 (בגיל 10) באונייה "רוסלאן".

צייר מאות רבות של ציורים, ברובם רישומים בדיו או בפחם, וכן עשרות דיוקנאות של אנשי ציבור, סופרים, שחקנים ואמנים. מבחר מהם מופיע בספרו "רישומים". סרט הבנוי על רישומיו בשם "דרך זמר במדבר" נוצר ב-1956, בשיתוף פעולה בינו לבין יעקב אגם ואריה ממבוש. הורה רישום במכון אבני ובסמינר הקיבוצים אורנים. השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכת יחיד שלו נערכה במוזיאון ישראל ב-1978. על ציוריו זכה בפרס דיזנגוף לציור (1939) ופעמיים בפרס ירושלמי לציור (1941, 1944).

פרסם קריקטורות במספר עיתונים ובסופו של דבר, התקבל על ידי ברל כצנלסון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר". היה הקריקטוריסט הקבוע של "דבר" למעלה משלושים שנה (19331964). כמו כן צייר קריקטורות בעיתונים אחרים (אשמורת, דבר השבוע, דואר היום, 9 בערב ועוד), חלקן עוד לפני 1930. אחדות מהקריקטורות שלו בימי המנדט נפסלו על ידי הצנזורה הבריטית, ואחת הובילה לסגירה של העיתון למשך שבוע.[1] על עבודתו כקריקטוריסט זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1958.

חיבר וצייר סדרות קומיקס (המוכרות בשם "אורי מורי", כשמו של גיבורן הראשון) שהופיעו לראשונה ב"דבר: מוסף לילדים" ב-1934, והחלו להתפרסם מדי שבוע בעמוד האחרון של "דבר לילדים" החל משנת 1936 (האחרונה בהן הופיעה ב-1957). רבות מהן נחרזו על ידי המשוררת לאה גולדברג, כגון הקומיקס "אורי מורי".

אייר עשרות ספרים, בהם של נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, אביגדור המאירי, ש"י עגנון, משה שמיר, אהרן מגד, חיים חפר, וסיפורים מן המקרא. כמו כן אייר את הסרט המונפש העברי הראשון, "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי", אותו הפיקו וצילמו האחים אגדתי וכתב אביגדור המאירי.

משנת 1948 עיצב תפאורות להצגות בכל התיאטראות, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה. החל בהצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר וביותר מ-150 הצגות לאחר מכן. הייתה לו משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי. על פועלו בתחום התפאורה זכה בפרס ישראל לאמנויות הבמה בשנת 1996 (וקודם לכן בפרס המועצה לתרבות ולאמנות, 1972, ובפרס כינור דוד, 1966).

ב- 1975 נבחר על ידי ארגון התיאטרון הבינלאומי כאחד מ-13 אמני התיאטרון המצטיינים והחדשניים בשנים 1970-75 (לצד הבמאי פיטר ברוק ואחרים).

נפטר בתל אביב ב-1996, בגיל 87. נקבר בבית העלמין ירקון.

משנת תש"א היה נשוי לאטה לבית ציפּקֶביץ. בנו הוא חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה פרופסור דוד נבון. אחיו הגדול הוא המחנך שמואל נבון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שחור על גבי לבן (עם הקדמה מאת יעקב פיכמן), הוצאת דבר, תרצ"ח.
  • גלויות מן העמק, הוצאת דבר, תש"ב.
  • בחזית ובעורף, הוצאת "עם עובד", תש"ה.
  • עד כאן, הוצאת דבר, תש"ח.
  • אלפיים שנה ושנה : אין זו אגדה ב-5 פרקים (מרחביה: ספרית פועלים, תש"ט 1949).
  • מר ישראל, הוצאת "עם עובד", 1956.
  • אני בן עשר, הוצאת דבר, תשי"ח 1958.

רישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לג'ירפה כאב גרון, "חלון" מס' 10, הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • אורי כדורי (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1983.
  • החמור החכם (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1986.
  • האפרוח בלבול מח (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1992.

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקו ובכתב, הוצאת עם עובד, 1996.

עבודות לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון החל לעבוד בתיאטרון בשנת 1948. לבד מרשימת התיאטראות הגדולים המצויה להלן, נבון יצר במשך השנים גם עבור המטאטא, מועדון התיאטרון, תיאטרון דז'יגאן ושומאכר, תיאטרון החמאם, תיאטרון סמבטיון, תיאטרון יידיש,[דרושה הבהרה] תיאטרון זוטא, תיאטרון בימות, תיאטרון הנוער,[דרושה הבהרה] פסטיבל עין גב, להקת בת דור, ערב שמעון ישראלי, סטאדסטארן (שוודיה), אנסמבל תיאטר (הולנד), ניקולמאלן תיאטר (דרום אפריקה).
ניתן למיין את הטבלה ע"פ שנה, מחבר או במאי ההצגה.

שנה שם ההצגה מחזאי תיאטרון במאי תצלום
1948 הוא הלך בשדות משה שמיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1950 טרטיף מולייר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1951 אגדת הנהר (אנ') אלחנדרו קָסוֹנָה הבימה אברהם ניניו
1951 פונדק בדרך פריץ הוכוולדר (אנ') התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1951 מלכת שבא סמי גרונמן התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין בקו ובכתב 003.jpg
1953 מעשה בנסיך (קבצנים ורעבים) אברהם גולדפאדן הבימה דוד ליכט
1953 באנברי אוסקר ויילד התיאטרון הקאמרי זלמן לביוש
1953 ים ובית שולמית בת-דורי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1953 מלכת השלג מאת הנס כריסטיאן אנדרסן בעיבוד יבגני שוורץ במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1954 מעשה בעוץ העצלן מעובד על ידי א' אילת (אנסקי) במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1954 שנות חיינו היפות (לא בוצע) האוהל
1954 סוף העולם משה שמיר האוהל זאב ברבן
1954 סינדרלה ע"פ האחים גרים במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל) אליעזר אנסקי
1955 הקמצן מולייר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1956 האדרת גוגול התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1956 הוא הלך בשדות (חידוש) משה שמיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1957 נערת החלומות (אנ') אלמר רייס (אנ') התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1957 רומיאו ויוליה ויליאם שייקספיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא Navon010.jpg
1957 שולמית אברהם גולדפאדן האוהל משה הלוי
1958 חנה סנש אהרון מגד הבימה אברהם אסאו בקו ובכתב 001.jpg
1958 אגדות לוד משה שמיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1958 בגלל חגורה בן ו' לוי התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1958 הערב אימפרוביזציה לואיג'י פיראנדלו התיאטרון הקאמרי מרסל לופוביצ'י (צר')
1959 רחוב המדרגות יהודית הנדל הבימה ישראל בקר
1959 העצים מתים זקופים (ספ') אלחנדרו קסונה הבימה יוסף שן
1959 הלילה השנים עשר שייקספיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1960 הדוד ואניה אנטון צ'כוב הבימה יוסף שן
1960 רוזנים ואביונים אדוארדו סקרפטה התיאטרון הקאמרי שמואל בונים בקו ובכתב 002.jpg
1961 מנהל הבית הרולד פינטר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1961 רשומון (אנ') פיי (אנ') ומייקל קיינין (אנ') תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1962 המלכה והמורדים אוגו בטי הבימה מנחם גולן
1962 בראשית אהרון מגד הבימה אמנון קבצ'ניק Navon009.jpg
1962 פונדק הרוחות נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1962 הלילה לאיש משה שמיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1963 טורא יוסף בר-יוסף התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1964 שלמה המלך ושלמי הסנדלר סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1964 משרתם של שני אדונים קרלו גולדוני תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1965 משפט פיתגורס נתן אלתרמן הבימה שרגא פרידמן
1965 הרפתקה בקרקס ג'יימס אמברוז בראון התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1965 דון ז'ואן מולייר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1965 אנטיגונה סופוקלס תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1965 אגדות למבוגרים דוד לוין תיאטרון חיפה דוד לוין
1965 פיטר פן ג'יימס מתיו ברי תיאטרון חיפה וינסנט דונהיו (אנ')
1966 האדרת (חידוש) גוגול התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1966 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1966 הדרקון יבגני שוורץ התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1966 ריצ'רד השלישי שייקספיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1966 הוא הלך בשדות (חידוש) משה שמיר תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1966 קזבלן יגאל מוסנזון תיאטרון גיורא גודיק יואל זילברג
1967 הנסיכה טורנדוט קרלו גוֹצי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1967 רס"ן ברברה (אנ') ג'ורג' ברנרד שאו התיאטרון הקאמרי דוד לוין
1967 מארה סאד פטר וייס תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1967 שלוש אחיות צ'כוב תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1967 המצוד המלכותי של השמש (אנ') פיטר שאפר תיאטרון חיפה פירס האגארט
1968 נוכלים ואוהבים ג'ורג' פארקהאר (אנ') התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1968 אנריקו לואיג'י פּירַנדֶלוֹ התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקין
1968 אי המטמון רוברט לואיס סטיבנסון התיאטרון הקאמרי דוד לוין
1968 הנרי הרביעי שייקספיר התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה שמואל בונים
1968 תעלולי נישואין יהודה סומו תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1968 הנרי הרביעי שייקספיר תיאטרון חיפה ותיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1968 איי לייק מייק אהרון מגד תיאטרון גיורא גודיק יואל זילברג
1969 אבק הארגמן שון או'קייסי התיאטרון הקאמרי ג'פרי ריבס
1969 כתר בראש יעקב שבתאי התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1969 הדוד ואניה צ'כוב תיאטרון חיפה ג. גלר והיי קיילוס
1969 נישואי פיגארו פייר בומרשה תיאטרון חיפה יוסף מילוא
1970 יהודי הדממה אלי ויזל הבימה פיטר פריי
1970 חתונת הדמים לורקה התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1970 חלום ליל קיץ שייקספיר התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1970 הכבשה יוסף בר-יוסף תיאטרון חיפה אהרון מסקין
1970 בשפל גורקי תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1970 לחיי הסוסים יורם מטמור תיאטרון גיורא גודיק שמואל בונים Flickr - Government Press Office (GPO) - LONG LIVE THE HORSES.jpg
1971 בשפל מקסים גורקי התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה היי קיילוס
1971 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (גרסה שנייה) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1971 ללא דמעות פרידריך דירנמאט על פי סטרינדברג התיאטרון הקאמרי לאונרד שך
1971 הן לא תיקחהו עמך ג'ורג' קאופמן התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1971 יום האבא אוליבר היילי תיאטרון גיורא גודיק גיורא גודיק
1971 במזל דגים אברהם ניניו וחנה בן ארי תיאטרון גיורא גודיק אברהם ניניו
1972 הורדוס ומרים פרידריך הֶבֶּל הבימה אנדז'יי שפיאנסקי
1972 סטמפניו שלום עליכם הבימה שמואל בונים
1972 בקץ הימים חיים הזז הבימה דוד לוין
1972 חגיגת קיץ נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי שמואל בונים
1972 אלופי העונה (אנ') ג'ייסון מילר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1972 הם יגיעו מחר נתן שחם התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1972 האוצר ע"פ שלום עליכם מאת י"ד ברקוביץ תיאטרון חיפה מיכאל כפיר
1973 דוקטור פאוסטוס כריסטופר מארלו הבימה אריה זקס
1973 האלכימאי (אנ') בן ג'ונסון התיאטרון הקאמרי (לא בוצע)
1973 כטוב בעיניכם שייקספיר התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1974 מות דנטון (אנ') גיאורג ביכנר הבימה יוסף מילוא
1974 השחף צ'כוב התיאטרון הקאמרי לאופולד לינדברג
1975 האוצר שלום עליכם הבימה עומרי ניצן
1975 קומדיה של טעויות שייקספיר התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1975 קרנפים אז'ן יונסקו התיאטרון הקאמרי גלן וולפורד
1976 כובע הקש האיטלקי אז'ן לביש ומארק-מישל (צר') הבימה עומרי ניצן
1976 כולם היו בני ארתור מילר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1976 שלוש אחיות צ'כוב התיאטרון הקאמרי פיטר ג'יימס
1977 אילוף הסוררת שייקספיר התיאטרון הקאמרי יוסף מילוא
1977 רגעים נתן אלתרמן תיאטרון חיפה שמואל בונים
1978 הדוד ואניה צ'כוב התיאטרון הקאמרי לאופולד לינדברג
1979 תעלולי נישואין יהודה סומו הבימה יוסף מילוא
1980 אותלו
בשיתוף רות דר
שייקספיר התיאטרון הקאמרי היי קיילוס
1980 מחול המוות סטרינדברג תיאטרון חיפה מיכה לבינסון
1982 שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש) סמי גרונמן / נתן אלתרמן התיאטרון הקאמרי (פארק הירקון) שמואל בונים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט (עם או בלי ציורים)

  • אנציקלופדיה כללית "יזרעאל", כרך שמיני, 1955, ע' 2321.
  • חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל: היצירה האמנותית בארץ ישראל בחמישים השנים האחרונות, 1957, ע' 66, ציורים: 78-9.
  • בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת. סיפורה של אמנות ישראל מימי בצלאל ב-1906 ועד ימינו, 1980, עמ' 72, 80, 83.
  • שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת, 1992, עמ' 144-151.
  • דנה פלג, 'דמויות ה"אני" בקריקטורות של אריה נבון לפני קום המדינה', רימונים 6–7 (תשנ"ט), 160–171.
  • אלה‫ סוסנובסקיה, 'התפאורן אריה נבון', במה 129 (תשנ"ג), 13–21.

ציורים בלבד

  • בנימין תמוז. אמנות ישראל, 1963 (עמ' 49-50).
  • יונה פישר. תל אביב: 75 שנה של אמנות, 1984 (עמ' 132-3, 141, 145-7, 162-3).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבוע בלי "דבר", דבר, 2 בדצמבר 1945